ברחבי הארץ, בערים, בקיבוצים ובמושבים, במרחב הציבורי על קירות מבני תרבות, מוסדות ציבור, חדרי אוכל בקיבוצים, מבני דת, בתי מלון ואף בבתים פרטיים, פזורים מאות רבות של ציורי קיר מסוגים שונים כולל ציורי פסיפסים (מוזאיקה). היצירות הפכו לחלק מהנוף בערים ובהתיישבות. חלקם נשמרו ומטופחים, אולם לא מעט מיצירות אמנות קיר אלה, עם השנים נשכחו ונמצאים במצב מוזנח ובלוי וחלקם אף הושחת ונהרס לגמרי.

"סקר אמנות קיר בישראל"

כדי לקבל תמונת מצב ומעקב אחר הימצאותם ומצבם של ציורי קיר ברחבי הארץ ועל-מנת להציל ציורי קיר בעלי ערך היסטורי ואמנותי מהרס ומהזנחה, הוחל בשנת 2013 ביזמת "יד בן-צבי" ובהשתתפות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, פרויקט 'ציוני דרך' ומשרד התרבות במיזם "סקר אמנות קיר בישראל". מטרתו, כך נמסר, "לחשוף, לתעד, לשמר ולהציג את יצירות הקיר מאז המאה ה-19 ועד ימינו". במסגרת הסקר נאסף ונאגר מידע על יצירות אמנות הקיר הנמצאות ברחבי הארץ במסגרת המיזם הוקם אתר "סקר אמנות הקיר בישראל www.wallart.org.il. באמצעותו מתבקש הציבור הרחב לדווח על יצירות אמנות קיר ברחבי הארץ לסוגיהן ולמסור מידע על מיקומן ומצבן. במקביל מוקצב מטעם פרויקט ציוני דרך וגורמים ציבוריים נוספים סכום כספי לשימור שיקום ושיחזור ציורי קיר נבחרים שמצבם הפיזי דורש זאת.

פסיפס יהושע בן נון

אחד מציורי הפסיפס הגדולים, נמצא בצפון הישן של תל אביב על קיר קומת הקרקע של מבנה רב קומות בן 9-8 קומות, הניצב בפינת הרחובות יהושע בן נון מספר 1 ורחוב ארלוזורוב מספר 55. המבנה הוקם בשנות ה-60 והיה בזמנו אחד ממבני המגורים הגבוהים בתל אביב. ציור הפסיפס הענק משתרע לאורך כ-70 מטרים על הקיר החיצוני המזרחי של חנות רשת שופרסל, פונה לרחוב יהושע בן נון (מס 1-3). ציור הפסיפס הענק מחולק למעשה לשני ציורים המתארים סיפורי תנ"ך הקשורים במנהיג התנ"כי יהושע בן-נון, תלמידו המסור של משה רבינו וממשיך דרכו. הציור הדרומי מבין השניים הקרוב יותר לרחוב ארלוזורוב מתאר סיפור כיבוש העיר יריחו ונפילת חומות העיר ובו נראים בני ישראל ניצבים מול חומות העיר יריחו ותוקעים ומריעים בשופרות. בציור נראים אבני החומה המתמוטטות. מתחת לציור זה מופיע הכתובת וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ (יהושע, פרק ו', פסוק כ'). הציור הצפוני מבין שני הציורים - "שמש בגבעון דום", הקרוב יותר לכיוון רחוב אמסטרדם, מתאר את סיפור הקרב של יהושע בן נון וצבאו כנגד צבאות חמשת המלכים שביקשו לתקוף את אנשי העיר גבעון על אשר חתמו ברית עם בני ישראל. הציור מתאר את סיפור עצירת השמש והירח מלכת ("שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן") ונראים בו חילי צבא יהושע חמושים ותוקפים מול צבאות האויב ואת חיילי האויב כורעים מטה מלאי תחינה לחוס על חייהם לאות כניעה. מעל הציור מופיעים המשפטים: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". מצד שמאל לציור הפסיפס הדרומי, כמעט בצמוד לשלט הרחוב הרשמי הכחול של עיריית תל אביב רח' יהושע בן נון 1, מופיע שלט פסיפס ועליו כתוב: "רחוב יהושע בן נון".

מצבו כיום של ציור קיר "יהושע בן נון"

קיר פסיפס "יהושע בן נון" נמצא מזה שנים לא מעטות במצב מוזנח למדי, בלוי ודהוי. ביקרתי בימים אלה במקום וצילמתי את קיר הפסיפס מכל עבריו. מראהו לא מלבב. פגעי הזמן וההזנחה הממושכת נותנים בו אותותיהם. כמה מאבני הפסיפס נשרו ממקומם ובין האבנים ניתן לראות ברגים גדולים מכוערים בולטים. כך לא צריכה להיראות יצירת פסיפס שהיא חלק מנוף רחוב יהושע בן נון מזה עשרות שנים. כאילו לא די בכך חלק מהיצירות הפסיפס ברחוב יהושע בן נון מוסתרות על-ידי צמחיה הנטועה בצמוד למדרכה. לא ברור לי למי שייך הקיר עליו ניצבת יצירת הפסיפס. איציק אורן מנהל חנות "שופרסל שלי" ברחוב יהושע בן נון 1 אומר לי כי יצירת הפסיפס לא שייכת לשופרסל ואינה באחריותה. פניתי לדוברות עיריית תל אביב לפשר מצב קיר פסיפס יהושע בן נון וזו תגובת העירייה: "הפסיפס המוצב על הקיר ברחוב יהושוע בן נון אינו שייך לעיריית תל אביב-יפו, אלא תלוי על מבנה הנמצא בבעלות פרטית של שופרסל. תחזוקת פסלים, ציורים, פסיפסים וכו' אשר נמצאים בשטח פרטי ואינם שייכים לעירייה אינה בתחום אחריותה".

האם קיימת תוכנית לשקם את יצירת הפסיפס?

מתחת לאחד הפסיפסים מופיעה הכתובת "מוזאיקה איילון 62". בירור קצר העלה כי הפסיפס הוכן במפעל המוזאיקה איילון שפעל שנים רבות בקיבוץ איילון שבגליל. פניתי לארכיון הקיבוץ איילון. ארכיונאי הקיבוץ עופר נבו מאשר בשיחה אתי כי אכן הפסיפס יוצר במפעל בקיבוץ על-ידי אמני ואנשי הקיבוץ. הוא יודע לספר בביטחון מלא. כי את ציורי הפסיפס יהושע בו נון עיצב ותכנן אמן בקיבוץ בשם מרדכי יואלי. עוד מספר עופר כי לא מכבר ביקר בקיבוץ נציגה מטעם גוף כלשהוא וביקש את הרישומים המקוריים של תוכנית קיר הפסיפס ברחוב יהושע בן נון מס' 1". יתכן שהבקשה נועדה לשם הכנת תיק תיעוד על ציור הפסיפס ברחוב יהושע בן נון כחלק מתוכנית לשחזרו ולשמרו. גורם שימור בכיר מאשר בשיחה איתי כי אכן מתגבשת תוכנית לשיקום ציור קיר הפסיפס ברחוב יהושע בן נון בהשתתפות מימון גוף ציבורי ואף מתבצעת הכנת תיק תיעוד אודותיו אולם סירב ולפרט להרחיב בנושא.