פעמים רבות התריע טור זה בפני נאמני ארץ ישראל וההתיישבות, ש
הליכוד איננו באמת ימין. שמדובר רק במעשה התחזות לימין, מצידן של ממשלות הליכוד בראשות נתניהו, שתוקעות מקלות בחזון ההתיישבות ובאידיאל שלימות הארץ, באמצעות הקפאת הבנייה בירושלים ובהתיישבות, איסור גורף על הקמת יישובים חדשים, התעלמות מופגנת מהפרות הבנייה של הערבים לעומת הששון-אלי-קרב להחרבת בתי יהודים בודדים והתנחלויות על קירבן. והרשימה עוד ארוכה כאורך הגלות.
במערכת הבחירות ניסה הליכוד לטשטש ולבלבל את המצביע, לעבוד עליו בעיניים. תועמלניו נופפו באלקינים ובחוטובלים, לאישוש טענתו החצופה שרק הליכוד מייצג את נאמני ארץ ישראל ו... את הציונות הדתית (ובכך סיכלו ברוב סיכלות את הסיכוי לחיזוק חיוני של המחנה הלאומי בעוד 4 מנדטי בנט-שקד שאבדו). למרבה הצער, הרבה 'אידיוטים שימושיים' תמימים נפלו שוב בפח יקוש הליכודי.
עכשיו, לאחר הבחירות, משהוסרו המסיכות, נחשפת האמת. מסתבר שהים הוא אותו ים והליכוד אותו ליכוד. לא זז במילימטר ימינה. נשאר במרכז. מפלגת מרכז במסווה של ימין. פרצופה האמיתי נחשף במהלך המו"מ השקט עם איחוד מפלגות הימין בדרך לקואליציה הבאה. הנושאים והנותנים מטעם איחוד הימין, נדהמו מעמדות הליכוד בסוגיות האידיאולוגיות. הדברים אומנם לא נחשפו ברבים, מפני ששותפי המו"מ עדיין מעדיפים מצג שווא של 'הכל בסדר'. אבל מתוך 'הצנטרום' של המו"מ נודע, שנציגי הימין נדהמו מידי פעם מחדש ומצאו עצמם פעורי פה מול הסרבנות הליכודית, אפילו בנושאים טריוויאלים. "לפעמים דימינו שמולנו יושבים נציגי העבודה או כחול-לבן ולא נציגי הליכוד", אמרו. ולמען הסר ספק, הסירובים הליכודיים לא עסקו בתיק המשפטים, אלא רק בנושאים שנחשבו דרישות מינימום, לפחות מבעד למשקפיו של כל יהודי לאומי.
נציגי הימין העריכו מראש, שהליכוד ידחה דרישות 'כבדות'. למשל, הטלת ריבונות ישראלית מלאה על הר-הבית. או חיבור מעלה אדומים לירושלים על-ידי בניה בשטח E. או חידוש הבנייה המוקפאת בהר חומה ובגבעת המטוס. מצד שני, היו גם עניינים טריוויאליים, סוג של דרישות מינימום, שהמתדיינים מצידו של איחוד הימין העריכו שיתקבלו מיד, ובחיבוק חם. ולא היא. גם בנושאים אלה הליכוד גרר רגליים. למשל הסדרת המאחזים. לכאורה הליכוד בעד. שהרי כבר במאי 2017 הקימה ממשלת נתניהו צוות מיוחד שיסדיר מעמדם של המאחזים על-מנת שיושביהם יקבלו שירותים נורמליים מן המדינה ולא יהיו אזרחים סוג ד'. הנושא צלח אז את ועדת השרים לחקיקה ועבר קריאה טרומית בכנסת. אלא שהבחירות הגיעו והמהלך הוקפא. עכשיו מסתבר שהליכוד מסרב לעסוק בנושא, שבעבר לא היה לגביו שום סימן שאלה. מפלגת מרכז כבר אמרנו?
חוצפה פלשתינית
שטחי C: מסתבר שמה שמתחולל בשטח C אינו פחות ממעשה תועבה לאומי. מדינת ישראל מפקירה את שטחי C לשודדי קרקעות מן הרש"פ, לרבות הרש"פ עצמה שחומסת את אדמות המדינה. הרש"פ בסיוע האנטישמיות האירופית משתלטת על שטחי C, בעזות מצח בל תתואר. הרש"פ תופסת קרקעות ובונה בהן ללא היתרים ורישיונות, מניחה תשתיות ואפילו מבצעת רישום בטאבו הפלשתיני של קרקעות בשטחי C. גניבת קרקעות חצופה, שוד לאור היום, מעמדת התרסה ובוז כלפי ההסכמים עם ישראל. ההפקרות חוגגת.
החוצפה הפלשתינית חסרת הגבולות הגיעה עד כדי כך, שאפילו המינהל האזרחי, שאינו חובב את רעיון א"י השלימה, העלה בעיה זו, והציע להשתלט מחדש על שטחי C, על-ידי תפיסת אדמות מרעה, עבודות ייעור וצעדים סמליים אחרים. ביקשו אפוא הנושאים והנותנים מטעם איחוד הימין שהקואליציה החדשה תתחייב לפעול להפסקת מעשה הנבלה הפלשתיני לעין השמש. מה הם ביקשו? שייענו בסך-הכל להצעות המינהל האזרחי לנקיטת צעדים שיפגינו את הריבונות הישראל בשטח. זה הכל. אבל נציגי המפלגה הלאומית, יעני, השיבו בלאו מוחלט. "זה קשה מדינית", הסבירו נציגי מדיניות חוסר האונים ואפס המעשה. מפלגת מרכז כבר אמרנו?
בקשה נוספת שנדחתה – איושו מחדש של הישוב חומש בצפון השומרון, שהוחרב במסגרת ההינתקות, או אפילו התרת כניסת ישראלים לשטח. המענה – נייט. אף שנדמה היה שכאן אין בעיה: השטח ממילא נתון לשליטה ביטחונית ישראלית, והליכוד עצמו הוכיח בכנסת הקודמת את רצונו ביישום רעיון זה, כאשר קבוצה גדולה מח"כיו, כולל היו"ר אדלשטיין ואפילו הח"כ המתון מדינית
דוד ביטן, עלתה לחומש וקראה ליישובו מחדש. הפעם הטיל הליכוד וטו גם על זה. מפלגת מרכז, כבר אמרנו?
הגיעו הדברים לידי כך שבצוות המו"מ של איחוד הימין, החלו לחשוד שההתנגדות העיקשת למסור את תיק המשפטים לאיחוד הימין, הייתה סוג של עז שהועלתה בכוונה על שולחן המו"מ, על-מנת לחלץ מהימין ויתורים בסוגיות אלה ואחרות, ברוח "קחו את המשפטים ועזבו את כל השאר". מפלגת מרכז כבר אמרנו?
