חצי שימוע

סדר הזמנים

סדר הזמנים בתיקי ראש הממשלה הוא כזה: 1. שימוע 2. החלטה של היועץ המשפטי על הגשת כתבי אישום כן/לא. 3. הגשת כתבי אישום ככל שייוותרו תיקם לאחר השימוע, ואם יוותרו: 4. הכדור עובר לכנסת/בית המשפט חסינות כן לא. 5. הדיון המשפטי בתיקים. מועד השימוע נקבע לאוקטובר, תקציבו של ראש הממשלה מוגבל, הזמן העומד לרשותו מוגבל, והררי החומר הם בלתי מוגבלים לחלוטין, אז מה עושים?

מתעדפים, פשוט מתעדפים

ובואו נזכור כי בשלושת התיקים יש סה"כ ארבעה חשדות, שלושה חשדות במרמה והפרת אמונים וחשד אחד בשוחד. אם יורשה לי אני אמליץ לראש הממשלה ויועציו לדרג את התיקים על-פי חמשת הקריטריונים הבאים: 1. רמת האיום הפלילי שבהם. 2. רמת האיום הציבורי שבהם. 3. חוסנה של עמדת ראש הממשלה באותם תיקים. 4. מידת המורכבות בלימוד החומר והצגת עמדת ראש הממשלה ליועמ"ש. 5. מידת המורכבות של הצגת עמדת ראש הממשלה לציבור. מכאן והלאה אני אעשה קצת קיצורי דרך, אני משוכנע שצוותו של ראש הממשלה יוכל להשלים.

החשד העדיף ביותר לסיכול הוא חשד השוחד

בהיבט האיום הפלילי עומד מעל כולם חשד השוחד, חשד לעבירה מסוג פשע, עד עשר שנות מאסר, חשד אשר השימוע בגינו מתאפשר מתוקף חוק. כל רגע שחשד השוחד איננו מוסר הוא שופך עוד ועוד רעל למזרקת השנאה והשטנה לנתניהו ולכל מה שהוא מייצג. עמדתו של ראש הממשלה בתיק הזה היא לדעתי מאוד חזקה, לא נשמע מעולם, ולטעמי גם לא יישמע לעולם, על עיתונות טובה כמתת שוחד, חשד כזה הוא חשד הזוי וחסר כל תוכן ממשי. לדעתי גם היועץ המשפטי לממשלה מבין את זה, ודאי שהציבור מבין את זה. מכל ההיבטים כולם סיכול חשדות השוחד בתיק 4000 חייב לעמוד בראש מעייניו של נתניהו.

כל היתר

בתיק המתנות (מילצ'ן) לא ברור לי אם יש חשש ממשי פלילים, ומנגד, הציבור די מקיא מהתנהגות ראש הממשלה בתיק זה, כולל ציבור גדול של אנשים אשר בחרו בו בבחירות האחרונות וגם יבחרו בו בבחירות הבאות. בתיק של נוני מוזס גם לא ברור אם יש חשש ממשי לפלילים, שם ודאי שהציבור עומד מאחורי נתניהו, מכל הפוליטיקאים, נתניהו גם מרח את מוזס וגם לא נתן לו כלום. חשד ניגוד העניינים בתיק בזק הוא נושא מאוד מורכב. על-מנת להכיר את התיק יש להיכנס להיסטוריה של פעולות רגולטורית בימי נתניהו, לפני ימי נתניהו, ועל-מנת להבין לעומק, במידה הניתנת לשכנוע, שראש הממשלה פעל באורח שוויוני ובתום לב בהחלטותיו הרגולטוריות בעניין בזק.

חצי שימוע

ככל שיחלוף הזמן, וככל שייווכחו ראש הממשלה וצוותו שהעדפת ההתגוננות בחשד השוחד מאפילה על היכולת להתמודד מול שאר החשדות, אין לדעתי כל פסול אם יודיע ראש הממשלה שהוא מבקש לטעון בשימוע נגד חשד השוחד בלבד, או גם חשדות אחרים בהם יספיק להיערך. מחד אין מצב שהיועמ"ש ימחק את כל החשדות במהלך השימוע, מאידך מחיקה של חשד פעוט ערך לא תועיל לראש הממשלה. על ראש הממשלה להעיף את האשמת השוחד, אם אפשר אז עוד האשמות ואם אי-אפשר, עקב קוצר הזמן וקוצר המשאבים, די בלהעיף את חשד השוחד בלבד.

על-מנת לתעדף צריך אומץ

תיעדוף מחייב אומץ, כי תיעדוף אומר לא רק במה עוסקים אלא גם במה לא עוסקים. אבל אנו יודעים שראש הממשלה אמיץ, הוא הרי קיבל טונה של מתנות, כאשר הוא ידע שעיני כל העולם פקוחות לכיוונו ומחפשות אותו, והוא בכלל לא חשש מעשרה טון כסף שהוא יצטרך להעמיד על-מנת להעיף את האסון הזה ממנו. אמיץ? אמיץ! עובדה!... וכמסקנה מכל אלה, סוף מעשה במחשבה תחילה. על ראש הממשלה וצוותו לתעדף את עבודתם ובתיקי החשדות, אם יישארו נושאים אשר לא יספיק הצוות לכסות עד מועד השימוע, יודיע אז ליועמ"ש, ערב השימוע כי אין לו כוונה לטעון בנושאים אלה מטעמים של זמן ותקציב מוגבלים.