מאחורי "מוזאון הטבע" ע"ש שטיינהרדט ברחוב קלאוזנר ברמת אביב בתל אביב, על שטח של כ-30 דונם, משתרע הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. הגן הוקם בשנת 1973 ומשמש כמרכז להוראה, למחקר ולמקלט למיני צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה. הגם שהגן נחשב לאחד מהגנים הבוטניים הבולטים בארץ וקיים מזה קרוב ל-50 שנים, רבים מתושבי המדינה ואף מקרב תושבי תל אביב, אינם יודעים כלל על קיומו ורק מעטים יחסית ביקרו בו. כתבה זו באה לעשות היכרות עם הגן וקוראת לפתוח את הגן לציבור הרחב. בגן תצוגה של צומח ארץ ישראל ושכנותיה, ותצוגות של אוספי צמחים מיוחדים מרחבי העולם. כיום מצויים בגן כך נמסר, כ-3,800 מיני צמחים מהארץ ומהעולם. ביקרתי בימים אלה בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב ושוטטתי בין שביליו וחלקותיו. הגן מחולק לחלקות שכל אחת מהן מייצגת בתי גידול או סוגי צמחים הקיימים בארץ. לא מכבר הוקם לו שער כניסה ראשי חדש ומעוצב. ליד כל צמח או קבוצת צמחים יש לוחית- שלט ועליו שם הצמח וכמה מילות הסבר אודותיו-סוג המשפחה אליה הצמח משתייך, סוג בית גידולו, תפוצתו בארץ ובעולם ועוד.

מגוון מיני צמחים

הגן כולל: צמחיה טרופית, סחלבים, מטפסים. מגוון צמחים לתועלת האדם - צמחים להפקת תרופות, תבלינים, צבעים, גומי סיבים ועוד. הגן כולל גן קקטוסים וסוקולנטים המכיל מאות פרטים ונחשב לאחד המגוונים והמרשימים בתכולתו. הינה רשימה חלקית של צמחים המצויים בגן: אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, ער אציל, קטלב מצוי, כליל החורש, אשחר רחב עלים, לבנה רפואי, עוזרר קיצוני, עוזרר אדום, אדר סורי, אגס סורי, מורן החורש, קידה שעירה אחירותם החורש, זלזלת מנוצה, אורן ירושלים, קיסוסית קיצונית, דם המכבים האדום, כלנית מצויה, אלון התבור, קידה שעירה, לוטם שעיר, כרכום חורפי. בגן מגוון של מיני וצמחי חלבלוב מיניי צמחי אלוי, מיניי צמח אגבה, הדס מצוי, ציפורן משתלשל, מליסה רפואית, שערות שולמית. מצמחי הערבה שבגן: אלה אטלנטית, שיזף השיח, לענת מדבר, נואית קוצנית ועוד. מצמחי הבתה הים-תיכונית בגן: סירה קוצנית, קורנית מקורקפת, בלוטה גלונית, אוזביון דגול, געדה כרתית, מרווה מצויה, לוטמית דביקה, עכנאי שרוע, אזוב מצוי, זקנן שעיר, עירית גדולה, עכובית הגלגל, צמר מפוצל, שרעול שעיר. מצמחי הכורכר בגן: דרדר הקורים, גיפסית נימית, אירוס הארגמן, נורית אסיה. מצמחי החוף בגן: נר הלילה החופי, קריתמון ימי, פרגה צהובה, לוטוס מכסיף, חבצלת החוף. צמחי נאות מדבר שבגן: צפצפת הפרת, תמר מצוי, שיטה סלילנית, פתילת המדבר גרויה שעירה, עבקנה שכיח, בן דוחן מדברי. מגוון המינים המייצג את צומח ארץ ישראל ומבחר המינים מצמחיית העולם הופכים את הגן למוזאון חי ודינמי של עולם הצומח על היבטיו השונים.

מעבדה לחקר שורשים

בגן מעבדה מיוחדת לחקר שורשים, אולי היחידה מסוגה בארץ המאפשרת להציץ לעולם הנסתר של התפתחות שורשים מתחת לפני הקרקע במעבדה גדלים צמחים בשיטה אירופונית והיא בנויה להציג ולחקור מערכות שורשים של צמחים שונים. המעבדה כוללת בניין לתצוגה לציבור ומגדל למחקר מתקדם על שורשים. בגן בחממות ובמעבדות השונות - על שלל מיני הצמחים הגדלים בהם נערכים עשרות מחקרים וניסויים לאורך השנה בתחומי אקולוגיה, ביוטכנולוגיה, ביולוגיה של התא, גנטיקה התפתחותית ועוד. בנוסף, הגן משמש כאמור כמעבדה לחקר מינים של צמחי בר נדירים ובסכנת הכחדה, ומשמש כגן מקלט לאותם צמחים במטרה לשמר את מגוון המינים של צמחי ישראל לפתוח יותר את הגן לציבור הרחב. הגן הבוטני שליד אוניברסיטת תל אביב, הוא גן בוטני מוכר באופן רשמי, במסגרת חוק גנים בוטניים. פעילותו נתמכת על-ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, באמצעות מועצת הגנים הבוטניים. הגן הוא משאב טבע השייך לכל אזרחי ישראל ונתמך גם מכספיו. ראוי שאוהבי טבע מכלל הציבור הרחב ולא רק מסקטורים מסוימים מאוד, ידעו עליו ויבואו לבקר בו וליהנות ממנו. ביקורים מסוג זה עשויים לקרב תושבים מכל הארץ הורים וילדים לטבע לצומח ולחי. כיום כדי להיכנס לגן הבוטני ברמת אביב, צריך לתאם מראש וברבים מהימים והשעות הגן סגור לציבור הרחב, ואם אני לא טועה בחלק מהסיורים לגן הבוטני נדרש אף כרטיס כניסה משולב לגן הבוטני ולמוזאון הטבע (מחיר הכרטיס 80 שקלים לאדם נאמר לי בקופת המוזאון). העובדה שרק מעטים יחסית בקרב הציבור יודעים על הגן ורוב רובה של האוכלוסייה מעולם לא ביקר בו, מצביעה על כך כי הגן לא נגיש וזמין מספיק לציבור. הגן הוא שלנו ואנחנו גם משתתפים במימונו ואין כל סיבה למנוע מאזרחי ישראל ליהנות בצורה חופשית מפנינת טבע זו. כמובן תוך הגבלות מסוימות כדי לא לפגוע בצמחיה ובמחקר השוטף הנערך בגן.