שבוע התיישבותי חגיגי עבר השבוע על ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו. במשך שבוע אחד בלבד הוא הציל מחורבן שני יישובים חדשים בארץ ישראל. בראשית השבוע הוא חגג, ובצדק, במעמד השגריר האמריקני דייויד פרידמן, שרים ומתיישבים בגולן, את הקמת היישוב רמת טראמפ.
בפעם השנייה השבוע הוא שוב הציל יישוב בארץ ישראל: ההתנחלות הבלתי חוקית של פולשים בדואים פלשתינים בשטח C, סמוך למעלה אדומים, ושמה חאן אל אחמר, שאמורה על-פי פסיקת הבג"ץ להימחק מעל פני הקרקע, ניצלה שוב, באמצעות פניית נתניהו לבג"ץ לדחות את ביצוע ההריסה לסוף 2019.
אז מה אם הוא הבטיח בחשבון הטוויטר שלו כבר לפני 8 חודשים, כי "חאן אל אחמר יפונה עם או בלי הסכמה וזה יהיה הרבה יותר קצר ממספר שבועות"? הרי כבר קודמו ראש הממשלה לוי אשכול לימד אותנו את המיכתם הבא: "נכון שהבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים"; ומי לנו גדול מן הבנאי הגדול לוי אשכול, שפיזר ישובים חדשים לעשרות ולמאות לאורכה ולרוחבה של הארץ?
אין ספק שלנשיא טראמפ מגיע שיישוב בישראל, ובוודאי בגולן שהוכר רשמית בימי כהונתו כשטח ישראלי ריבוני, יישא את שמו. טראמפ הוא, אם לנסח זאת במילותיו של נתניהו בטקס הכרזת שם הישוב רמת טראמפ: "ידיד גדול מאוד של מדינתנו, מנהיג שעשה דברים שלא נעשו קודם לכן והיו צריכים להיעשות בתוקף הצדק והאמת". ומעבר לכך, מה שנכון היה לגבי הנשיאים טרומן וקנדי, שזכו לכך שאתרים בישראל ייקראו על שמם, בוודאי נכון לגבי טראמפ, הנשיא הידידותי שהיה לנו מאז ומעולם.
הבעיה היא שכל האירוע שהתרחש השבוע בגולן היה סוג של ישראבלוף. מין כזה כאילו. לא מדובר באמת ביישוב חדש בגולן, אלא בחידוש נעוריה של נקודה שעברה גילגולים הרבה, לא מוצלחים, מאז שיושבה לראשונה לפני 38 שנה, וזכתה להיקרא מאז בשלל שמות: קדמת צבי (זמנית), ברוכים, קיבוץ קלע גולן, היאחזות נח"ל, קלע אלון ומצוק עורבים, ועכשיו רמת טראמפ. סאלח שבתי, יש לך יורשים.
מו"מ חשאי
השאלה הגדולה היא אם תלך גם רמת טראמפ בדרך כל נוטשיה. אולי הפעם תדע הממשלה להזרים ליישוב החדש את המשאבים הכספיים והאנושיים שיפיחו בו רוח חיים ויהפכו יישוב נטוש לקהילה תוססת ופורחת. אבל זה בכלל לא בטוח. ככלות הכל, בכל 13 שנות כהונתו כראש ממשלה, לא הקים נתניהו ברמת הגולן אף לא יישוב אחד – חזור: אפילו לא אחד – למרות שלתפיסתו מדובר בנכס אסטרטגי.
אסטרטגי אסטרטגי, אבל היה זה נתניהו שהסכים פעמיים – חזור: פעמיים! - לוותר על נכס אסטרטגי זה לטובת הסורים. תמיד ידענו שנתניהו ניהל מו"מ חשאי עם הנשיא הקודם חאפז אסד באמצעות איל ההון
רון לאודר, להסגרת הגולן לידיו, ושהמו"מ נתקע בשל תביעת הסורים לקבל גם את רצועת עשרת המטרים שלחוף הכינרת.
והנה רק באחרונה למדנו מפי מי שהיה מזכיר ממשלת נתניהו ח"כ צביקה האוזר (כחול לבן), שנתניהו ניהל מתחת לרדאר מו"מ חשאי נוסף על הגולן, והפעם עם
בשאר אסד, ומה שפוצץ את מכירת החיסול הזו, הייתה מלחמת האזרחים ששטפה לפתע את סוריה. איזה מזל! אילו איחרה מלחמת האזרחים בכמה חודשים, היינו זוכים לראות היום את מרצחי דאעש משכשכים רגליהם במי הכינרת.
אם כבר הזכרנו את ראש הממשלה השלישי בישראל לוי אשכול, ראוי להזכירו לשבח בזכות פעילותו ההתיישבותית בגולן. במשך השנה וחצי בלבד שחלפו מכיבוש הגולן עד פטירתו, הקים ראש הממשלה המפ"אי'ניק, השמאלן, רק בגולן 11 ישובים. ומה מאזן הבנייה של מנהיג הימין, החזק, בעשור האחרון? לפי נתוני הלמ"ס, אפס ישובים בגולן (פרט לרמת טראמפ השבוע) ורק שבעה יישובים ביו"ש. איזה פער!
אבל על המשך קיומה של ההתנחלות הפלשתינית הבלתי חוקית חאן אל אחמר שומרת ממשלת ישראל מכל משמר. 'גורם ביטחוני' ניסה לרכך את האיוולת, בטענה שזוהי דרישה אמריקנית. אולם גורם ביטחוני אחר הסביר שאין בכך שמץ של אמת, מפני שטרם הוחל אפילו בעבודת מטה מינימלית ליישום צו הבג"ץ.
מצד שני, למה להתעסק בקטנות? העיקר הוא שיש מנהיג חזק לימין. כל כך חזק, שהרב פרץ וסמוטריץ', ברוב טירונותם הפוליטית, לצד להיטותם לקבל כאן ועכשיו תפקידים מיניסטריאליים, כבר שיעבדו לטובתו את תמיכתם האוטומטית לאחר הבחירות.
