X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
המחוקק הוא שהעניק במו ידיו לבית המשפט את הסמכות לבטל חוקים הנוגדים את חוקי היסוד. פסקת ההתגברות אינה רק החזרת הגלגל לאחור, אלא הפיכתה של הכנסת לערכאת ערעור על בית המשפט העליון
▪  ▪  ▪
אותו עיקרון [צילום: ג'יימס במבר]

בהיותי ילד, די מזמן יש לומר, השתתפתי תדיר במשחקי כדור עם חברים. היה נוהג קבוע להכריע בידי מי יהיה הכדור להתחיל את המשחק. השם שניתן לדבר היה "אבן, נייר ומספריים". מדובר בשלושה שמות עצם שביניהם מאזן אימה הדדי. האבן גוברת על המספריים, המספריים גוברים על הנייר והנייר גובר על האבן. שנון, חד ומעורר השראה.
אינני יודע אם משחק זה היה מוכר לברון שארל מונטסקייה, שעיצב את רעיון הפרדת הרשויות, אך שיטת שלוש הרשויות במשטר דמוקרטי - הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת -נובעת במידה לא מבוטלת מעיקרון האבן נייר ומספריים. הווה אומר: מאזן אימה ביניהן המציב ומקיים בלמים ואיזונים הנובעים מתוקף סמכותה וכוחה של כל רשות כלפי האחרת.
מן הכלל נעבור אל הפרט. פסקת ההתגברות המוצעת היא ניסיון להחליש את כוחה של הרשות השופטת ולהעניק העדפה על פניה לרשות המחוקקת. כלומר: שלילת מאזן האימה המתחייב משטר דמוקרטי והפרת האיזונים שנוצרו עם השנים בין שלושת הרשויות. הסכמה דה-פקטו, שכוחה של אף רשות לא יהא עדיף על פני האחרת.
אמת, כי הפרדת הרשויות איננה מתקיימת תמיד הלכה למעשה. שלוש הרשויות חופפות ומתערבבות האחת בגלגלי רעותה ולעיתים יש התנגשות סמכויות בלתי נמנעת. כידוע משטר דמוקרטי הוא אוקיינוס של דעות, של חקיקה, של רצונות ושל מאוויים. לעיתים האחת דורכת בטריטוריה של האחרת. אולם, תוך שמירה של כבוד הדדי והרכנת ראש משולשת.
בראשית שנות ה-90 הרשות המחוקקת הגדילה לעשות בחקיקה של שני חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. בכך יצרה מעין חוקה בהעדר שכזו ובעקבותיה מהפכה חוקתית, שהעניקה לרשות השופטת ממד נוסף, סמכות עד לכדי פסילת חוקים של הכנסת. בזאת יצקה הרשות המחוקקת אבן יסוד שהיא הסכמה לנשיאת אבן ריחיים על צווארה היא, בדמות ביקורת שיפוטית על מעשי החקיקה שלה עצמה. מעין אלטרואיזם והרכנת ראש בפני הרשות השופטת.
הרשות המחוקקת ייסדה במו ידיה עליונות ערכית מסוימת של הרשות השופטת על פני שתי הרשויות האחרות. המחוקק המייצג את הריבון הוא העם, הוא שקבע במו ידיו, כי יש לעיתים לשים מחסום וגבול למעשי חקיקה שלו מעצמו שאינם חוקתיים, ובפועל - לשים רסן על מייצג הריבון על-מנת להדגיש כי אינו כל יכול. זאת, במסגרת האיזונים והבלמים המתחייבים ומתבקשים בין שלוש הרשויות. פסקת ההתגברות המוצעת היא הרהור שני של המחוקק על מעשה החקיקה הקודם, ומעין חרטה על האזיקים אשר למעלה משני עשורים קודם לכן אזק את עצמו. כלומר: הפה שהתיר, הוא היום הפה שמתיימר לאסור.
נימוקים שונים עלו בעד פסקת ההתגברות לרבות כרסום לכאורה במשילות, השופטים אינם נבחרי ציבור וכיוצא בזה. אלה טענות סרק והבלים. הצרת צעדיה של הרשות השופטת לאחר שהורחבו סמכויותיה בחוקי היסוד, יהיו לבומרנג בעתיד. זהו כרסום בחוקי היסוד ופגיעה בדמוקרטיה ובמערכת האיזונים והבלמים שבין הרשויות.
פוליטיקאי נבחר לכנסת ובא עם אג'נדה לאחר שהבטיח לבוחריו הבטחות שונות. הוא עלול לנסות ליישמם במעשי חקיקה שלעיתים מנוגדים לחוקי יסוד. הפוליטיקאי רואה לנגד עיניו את בוחריו, ומנגד - לעיני בית המשפט ניצבים החוק והפסיקה. אם אלה אינם עולים בקנה אחד עם טובת ההנאה של הבוחרים, על טובת הבוחרים לסגת מול ההכרעה השיפוטית.
לא ייתכן שבנסיבות כאלה, המחוקק יכריז "הבה נתחכמה" ונתגבר על בית המשפט באמצעות פסקת התגברות. המחוקק הופך למעין ערכאת ערעור על פסק דין של בית המשפט העליון, והרי לך כאוס לשמו. סעיף ההתגברות מהווה הצבת מכשול בפני הרשות השופטת, הנמכתה ולעג לרשות זו. כמאמר השיר, מה שאתה עושה אני יכול לעשות יותר טוב. נכון, באנגלית זה נשמע אותנטי.
בבואנו להתדיין בבית המשפט, בכניסה וביציאה אנו מרכינים ראש בפני השופט היושב בדין. לא מפחד ולא ממורא, אלא מתוך כבוד והכרה בעליונות המשפט. עליונות המשפט חייבת להישמר. פסקת ההתגברות היא פסקת התגרות ברשות השופטת וקריאת תיגר על רשות זו, מנימוקים פוליטיים הזרים למשפט.

הכותב עוסק בדיני משפחה.
תאריך:  26/06/2019   |   עודכן:  26/06/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פסקת ההתגרות
תגובות  [ 16 ] מוצגות  [ 16 ]  כתוב תגובה 
1
פחד מוביל לכעס כעס מוביל לשנאה
יודה  |  26/06/19 13:57
 
- לדעתי, תלות ההתגברות צריכה
ברוך שטיין  |  27/06/19 15:35
2
טענות סרק והבלים?
ה.א  |  26/06/19 14:37
3
ברור מדוע קל להתקבל ללימודי
בני בנקר  |  26/06/19 15:43
 
- ועוד משהו: אם היו מציעים,כדי
בני בנקר  |  26/06/19 18:28
 
- שקרנות ועיוות המציאות1
שפרירית  |  26/08/19 18:05
 
- שקרנות ועיוות המציאות2
שפרירית  |  26/08/19 18:17
4
לאזרח נראה לעתים שיש עיוות
אורי231  |  26/06/19 15:50
5
אתה עורך דין????
אברהם 101010  |  26/06/19 18:47
 
- יפה, הוצאת לי את המילים
זלמן  |  26/06/19 19:28
6
הכותב אינו מבין על מה הוא מדבר ל"ת
מנחם גורמן  |  26/06/19 22:04
7
מוטב היה לו שתקת.
שאול א.   |  26/06/19 23:33
8
עונש חמור על פסילת חוקים1
שפרירית  |  26/08/19 16:49
9
עונש חמור על פסילת חוקים2
שפרירית  |  26/08/19 17:50
10
זה אני טו שהוא פירסם כתבה :
אניבשוק  |  27/10/19 01:47
11
עצה לכותב כתבה
רופא   |  19/01/20 12:33
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות אקטיביזם שיפוטי
איתמר לוין
הרוב השמרני ביטל פסק דין מ-1985 בנוגע להליכים פדרליים ומדינתיים    המיעוט הליברלי מגיב: בקצב הזה, עוד מעט לא יהיו בכלל תקדימים
איתמר לוין
לא תמיד יש צורך באירועים גדולים ודרמטיים כדי להצביע על תופעות רוחב. לעיתים דווקא התרחשויות קטנות ושוליות לכאורה, מהוות דוגמאות מאלפות. הנה כמה מהן, באחדים מתחומי חיינו
יעל יפה
הסערה מפסילת מיכאל בן-ארי מהמתמודדות לבחירות; הצעת חוק לפסקת התגברות; פסילת חוק המסתננים בפעם השלישית; השינוי במערך הכוחות בוועדה למינוי שופטים; הירידה באמון הציבורי    האם אנו בפתחו של משבר בין הרשויות בישראל?
ד״ר חיים משגב
אמיר אוחנה ספג את מה שהוא ספג – אבל אני מציע לו לא להירתע. לטובת כולנו יש ליזום תיקונים, כגון הוספת ערכאה נוספת, דבר המקובל בארצות אחרות, שתיקרא בית משפט לחוקה
איתמר לוין
אומר שיש להקפיד לנעול את שערי בג"ץ בפני עותר ציבורי, אם מדובר באינטרסים של מי שיכולים לעתור בעצמם    מצטרף לדעתו של סולברג: לא לבזבז זמן על עתירות כאלה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il