X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
משפט מצויין שכל אחד מאיתנו חייב לאמץ אני מתביישת ברגשות שחשתי בעת שהייתי תקועה בפקקי תנועה, כשכל רצוני היה שהנכדה תגיע לשיעור שחייה בזמן
▪  ▪  ▪
הקורבן אשם... [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]

המחאה של יוצאי אתיופיה השבוע הסתיימה. החוויה האישית שלי כ'קורבן המחאה', כפי שהתקשורת הגדירה אותי ואת כולנו, נבעה מפקקי התנועה שנוצרו מאזור הבורסה ברמת גן עד לרחוב דיזנגוף תל אביב, יום רביעי אחה"צ. כעת אני מתביישת.
פרק א' - ביום רביעי האחרון הייתי אחראית להוציא נכדה מהגן ברבע לארבע ולהסיע אותה לשיעור שחייה ברבע לחמש באזור הבורסה ברמת גן. כולה נסיעה שאורכת חצי שעה לכל היותר, גם בפקקים של אחר-הצהריים. כדי לא להיקלע לפקקים יצאתי מהבית לכיוון דיזנגוף בשעה שלוש אחה"צ. בדרך-לא-דרך הצלחתי להגיע בזמן לגן ולהסיע את הנכדה לשיעור שחייה שגם אליו הגענו ממש בזמן. התחושה שלי משעה שלוש עד רבע לחמש - כמעט שעתיים תמימות: הרגשתי כקורבן של פורעי חוק. התחושה התחזקה נוכח דיווחי התקשורת. למותר לציין שבשל הנוכחות של ילדה בת חמש במכונית, נמנעתי מלהביע בקול את מחאתי ורגשותיי השליליים נגד פורעי החוק ויוצרי הפקקים והשיבוש של מהלך החיים בתל אביב. החזקתי הכל בלב.
פרק ב' - אני מאזינה לתוכנית בשידור חי ב"כאן רשת ב'", בשבת לפני הצהרים. המראיין מציג שאלות בפני המרואיין בנוגע לדמיון בין מחאת יוצאי צפון-אפריקה במה שזכור כ"אירועי ואדי סאליב" (1959), לבין מחאת יוצאי אתיופיה (שנות האלפיים). שתי המחאות הן יוזמה של קבוצות בני אדם הומוגניות שטוענות לקיפוח מצד ההגמוניה. הגמוניה במובן הסוציו-כלכלי-פוליטי, שכבה של בני אדם שקובעת את כלי המשחק ומכפיפה את כל השאר לתכתיביה. שתי קבוצות המחאה הביעו את מחאתם כנגד קיפוח מתמשך ובלתי מוצדק של הממסד כלפיהם.
פרק ג' - מרואיין עולה לשידור ומדבר על ההשוואה בין שני המקרים ושתי הקבוצות אשר חיות בתוכנו. הוא מציין שבשני המקרים, מאשימים את הקורבן עצמו במה שקורה לו. המראיין מציין שבאותה עת, אירועי ואדי סאליב, זומנה ישיבת ממשלה דחופה ולוי אשכול מילא את מקומו של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. הוא הכריז שהאירועים מחזקים את דעתו הקודמת בדבר הצורך ב"עלייה סלקטיבית". בן-גוריון דגל בהקמת ועדות חקירה ובמקרה של אירועי ואדי סאליב, וכך הוקמה ועדת חקירה - "ועדת עציוני" (1959).
הוועדה בחנה את התנהגות המשטרה כלפי המפגינים ונקבע שלא ניתן למצוא פגם בהתנהלות המשטרה כלפיהם. מאוחר יותר, ראש הממשלה גולדה מאיר התבטאה כך, "הם לא נחמדים", וכך הגדירה לציבור את אופיים של יוצאי צפון אפריקה ומחאתם הלא-מוצדקת נגד הממסד (כאילו אין קיפוח של מפא"י, ההסתדרות ועוד). אז מה כל זאת שונה במקרה של האתיופים? איזה יתרון יש להם? מפגיני ואדי סאליב לא יכלו להוכיח שהמדינה נגועה בגזענות. ראשית לכל בשל צבע עורם הלבן שאינו שונה במאומה מצבע עורם של הממסד והמשטרה. במקרה של המפגינים האתיופים ברור לעין כל כי צבע עורם שונה, ולכן הטענה שהמדינה גזענית ומפלה אותם בשל צבע עורם היא טענה שקל מאוד להוכיח.
פרק ד' - המרואיין סיכם באמרו כי לא למדנו מאומה ממקרה ואדי סאליב. כמו אז גם כיום ה"הגמוניה" שולטת בכל החלטה ציבורית שמתקבלת במדינה. התוצאה בדרך כלל זהה: הופכים את הקורבן לאשם העיקרי. הווה אומר, הקורבן פורע חוק, הקורבן משבש את מהלך החיים במדינה, הקורבן הוא החשוד המיידי בכל התרחשות פלילית וכן הלאה.
פרק ה' - אני מתביישת ברגשות שחשתי בעת שהייתי תקועה בפקקי תנועה, כשכל רצוני היה שהנכדה תגיע לשיעור שחייה בזמן. וזאת איננה הפעם הראשונה שלי עם הנכדה ואחותה הצעירה ממנה שאנו תקועות בפקקים בשל מחאה של יוצאי אתיופיה. בכל מקרה, עולים בי הרהורי מחילה וסליחה כלפיהם. אם כל אחד מאיתנו יעשה חושבים, יציין לפניו מיהם באמת יוצאי אתיופיה, דוגמת אלו שפגשנו פנים-אל-פנים במקום העבודה ובמרחב הציבורי או הפרטי, אולי נוכל להרגיע ולהוביל לשינוי במנטליות הגזענית ובמקרים של אצבע מהירה על ההדק.
[לקריאה נוספת: על מוצאם של האתיופים מפרי אהבתם של שלמה המלך ומלכת שבא - מלכת החידות מאת חווה עציוני הלוי, הוצאת אריה-ניר-מודן, 2018, 315 עמ'.]

מלכת החידות
תאריך:  07/07/2019   |   עודכן:  07/07/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כשהכל מסתיים והדברים מתבהרים
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
אז למה לא חסימה של קבע?
עובד 1  |  7/07/19 14:55
 
- עובד - לעובדים לא מגיע
תרצה  |  7/07/19 15:43
 
- האתיופים ירו לעצמם ברגל
עובד 1  |  7/07/19 20:58
 
- הנבואה מתגשמת מוקדם מהצפוי
עובד 1  |  7/07/19 21:05
2
מה התברר לך ?
ארי כספי  |  7/07/19 19:37
 
- גזענות ל"ת
גזענות  |  7/07/19 22:26
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מחאת האתיופים
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי    והפעם - החלמה, חתרנות, הקפטן יוכרז כקדוש ואפליה מגדרית    שבוע טוב
איתן קלינסקי
גם אם אני חולק על העמדות הפוליטיות של תנועת "בני עקיבא", מצאתי עצמי גומא כל מילה של המדריכה בת העדה האתיופית
איתמר לוין
פעילים במחאת האתיופים מאיימים להבעיר את המדינה אם השוטר שירה בסלומון טקה לא יואשם ברצח. ומה עושה המשטרה בתגובה לסחטנות הזאת ולהסתה לאלימות? כלום, משום שהיא מפחדת מהצל של עצמה ומהתקשורת
יהודה קונפורטס
מחשבות על שניתן לעשות בכדי לקדם את בני העדה ללימודים אקדמאיים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה, על-מנת שבעתיד הקרוב יוכלו נציגיה להגיע לעמדות מפתח בהיי-טק הישראלי    ולא, לא כאקט מפצה אלא פשוט כיוון שיצליחו להתקדם לשם בזכות יכולותיהם, שקיבלו הזדמנות נאותה לשגשג ולהתפתח
יוסף קנדלקר
ועם המחאה הזו של בני הקהילה האתיופית, יש כמה וכמה שאלות שעדיין לא נפתרו    מה קרה שם במפגש בין השוטר ובני משפחתו ועם אותה קבוצת צעירים? מי תקף את מי, ומה הצדיק את השליפה והירי?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il