הייתה פעם משפחה קשת יום וברוכת ילדים. יום אחד אוספת האם את עשרת הילדים בחדר השינה ואומרת להם, "יש לי בשורה טובה ובשורה רעה, איזו מהן תרצו לשמוע קודם"? "את הטובה, את הטובה" - השיבו כולם כאיש אחד. "אז הבשורה הטובה היא שכולם, כולם מחליפים היום גרביים". "ומה הרעה"? הקשה יצחק הקטן, ובכן "הרעה היא שאתה יצחקוש תחליף עם דוד, שרה, עם מרים, ישראל עם יעקב, משה עם אהרן, ודוד יחליף עם שלמה".
למה הדבר דומה, הדבר דומה להצרחה בצמרת מפלגת הימין החדש, אכן המפלגה החליפה גרביים משומשות, ואולי אפילו קצת דביקות, אשר ריח לא סימפטי נודף מהן, אך החליפה אותן בין בכיריה.
בנט ושקד היו שרים נהדרים, לדעתי הם מילאו את תפקידיהם הממלכתיים באיכות ובמסירות מעל ומעבר למרבית חברי הממשלה, אך בכל הקשור להתנהגותם הפוליטית, הם לטעמי מתנהגים כמו תינוקות בגנון, שאינם מבינים את מגבלות כוחם, ורואים בכל כותרת מחמיאה כאילו הנשיא בוחר בהם מחר לנהל את המדינה.
לדעתי גם לא הייתה הצרחה, לדעתי שקד היא זו שאוחזת במערוך, היא זו שמנהלת את הבית מקדמת-דנא, וכל זמן שהחרבון לא עלה עד מעבר לראש, היא העדיפה את הפעולה מן העורף מאשר הפעולה בחזית, אך כעת כאשר הרפש ממילא נשפך על ראשה, היא תופסת פיקוד גם פורמלית.
קשקשת
שקד היא תוצר נבחר של הצפונבוניות התל אביבית. כאשר כל חבריה, שכניה, ידידיה, קרוביה, זחלו מהלאומיות המתונה של בן-גוריון שמאלה, חזק שמאלה, היא חתרה ימינה, עוף מוזר וחריג בים של שמאל דביק וסגפני. ואת התוצאות הברורות האלה של מגורים בלב הביצה השמאלית התל אביבית, רואים בשני המשגים הפוליטיים המאד מאוד קשים של הצמד בנט/שקד והם שיתוף הפעולה עם לפיד (השכן מרמת אביב) ב-2013, ותקיעת הסכין בגב הציונות הדתית בסוף 2018.
אפילו נתניהו, שנחשב כאילו לא דופק חשבון לאף האחד, לא היה עושה את הדברים האלה, גם אם היו מבטיחים לו הכפלה של הקולות בקלפי. יש גבולות שגם פוליטיקאים לא אמורים לחצות.
ואבוי על הקשקשת, "הפקנו לקחים", אבוי על הקשקשת. למגינת ליבם של מצביעי הימין הציבור בכללות שם X גדול על בנט ושקד בבחירות האחרונות. נתניהו, בלי להתכוון, נתן לבנו ושקד מועד ב'. מועד ג' לא יהיה, ולפחות לי נראה שבנט ושקד ייכשלו גם במועד ב'. לא רק שלא הפיקו לקחים, אלא למדו מסטירת הלחי מצלצלת שקיבלו האת השיעור ההפוך לגמרי מזה שהיה עליהם ללמוד.
