התופעה, כמובן, אינה רק ישראלית. ברחבי העולם מתחילות ממשלות לבצע צעדים שונים שנועדו לחייב מנהלים, כגון מארק צוקרברג ודומיו, לשים יד חזקה יותר על המעצורים, שם אצלם. היום כבר ידוע וגלוי שהם יודעים עלינו הכל ורואים הכל. יש להם יכולת לנטר הרבה יותר ביטויי שנאה בכל מקום בעולם, אבל עדיין התוצאות מראות שיש עוד דרך ארוכה לעשות
צום תשעה באב הוא זכר לחורבן בית המקדש, שעל-פי המסורת קרה בגלל שנאת חינם. העידן הדיגיטלי המטורף שבו אנו חיים, הרשתות החברתיות והעובדה שהמקלדת הפכה לכלי נשק לא פחות מסוכן מאקדח, הפכו את היום הזה ליום של חשבון נפש, גם אצל מי שלא צם. שנאת החינם, שנמצאת בשיא בשנה האחרונה, בעיקר בזירה הפוליטית, מתרחשת במרחב הווירטואלי, שמעולם לא היה קרוב כל כך למרחב הפיסי. פשעים פיסיים אמיתיים שקורים במרחב הזה מתחילים ברשת, בעולם שהוא לכאורה וירטואלי.
בחודשים האחרונים הוצפנו בנתונים על ממדי ההסתה והשנאה, כאשר הנתון המזעזע האחרון הוא שאחד מכל פוסט אלים ברשת הוא נגד הלהט"בים. השנה ההסתה הזו גם עלתה בחיי אדם - ברצח נער בן הקהילה על-ידי אחיו.
תקופת בחירות, במיוחד כשיש בחירות במועד ב', היא התקופה שבה יש שיא להסתה ולביטויי השנאה. על-פי הדוח של
קרן ברל כצנלסון, המפרסמת את המדד היומי לשנאה, ניתן ללמוד כי למשל היום, ה-11.8, יום תשעה באב, נרשמו 496 פוסטי שנאה עד לשעה 16:00. המילים הנפוצות ביותר הן 'מטומטם', 'זונה', ו'בוגד'.
במחקרים, כנסים ודיונים שונים שנערכו בכנסת עולים נתונים מדאיגים: 15% מהשיחות ברשת הן אלימות ובכל שלוש דקות אפשר למצוא אונליין קריאה לאלימות.
השפעה מרחוק
המלחמה באלימות ברשת מתנהלת בכמה צירים - מצד אחד,
איגוד האינטרנט שמפרסם כל השנה המלצות כיצד להימנע מביטוי שנאה. בנוסף יש מאמצי הסברה של עמותות, ארגונים ופעילות הולכת וגוברת במערכת החינוך. הילדים הם קהל היעד שהמבוגרים רוצים לחנך, כדי שלא יסחפו לשיח השנאה, שמגיע אצלם לרמות מזעזעות, בין היתר כמו שימיינג והתעללות בילדים.
אבל יש גורם אחד שעדיין מחוץ למשחק, למרות שנשמעים קולות מכיוונו שהוא מאוד רוצה להשתתף במשחק זה. הכוונה למנהלי הרשתות ופלטפורמות האינטרנט
גוגל ובראש וראשונה
פייסבוק.
הרגולטורים מכוונים יותר להצרת צעדיהן של הרשתות, משום שהם חוששים שהן יגבירו את המעורבות שלהן בממשל, במדינות ובהשפעה על הבחירות. לפני כל מערכת בחירות מתקיימים דיונים כיצד למנוע השפעה מרחוק, על-ידי גורמים עוינים או גורמים פוליטיים. מצד שני, הממשלות נזהרות מלהכביד יתר על המידה את היד על ענקיות הרשת. מדובר כאן בסופו של דבר בכלכלה, בכסף, בהון שמחובר למסדרונות הנכונים.
בשבוע הבא תבוא לפה מספר 2 בפייסבוק,
שריל סנדברג, למסע הופעות מתוקשר, שכבר לווה בבילד-אפ מעל דפי העיתונים.
מארק צוקרברג, הבוס, שולח אותה למסע ברחבי העולם כדי להסביר ולספר עד כמה פייסבוק מתאמצת לשמור על הגולשים שלה, עד כמה היא נלחמת בהסתה ועוד ועוד. נשמע פה הרבה מילים יפות, כנות, מאחת הנשים החזקות ביותר בעולם, אבל האם בעקבות הביקור נפסיק לקלל זה את זה בפייס? כמובן לא.
ולכן כל מה שאפשר לבקש בסיומו של יום מיוחד זה, את מה שכבר ביקשנו בעבר: אם כל אחד יכתוב כל יום פוסט או מסרון עם מילה אחת פחות שיש בה שנאה, הסתה ביקורת או סתם העלבה, יש סיכוי טוב שבשנה הבאה השיח בחברה הישראלית יהיה תרבותי יותר. נשמע אולי דמיוני, אבל לא נותרה לנו ברירה אחרת מאשר להאמין ולקוות.
