דיזנגוף פינת ארלוזורוב - מי אינו זוכר את נקודת-הציון התל אביבית הזאת, אחת ממוקדי היוקרה של העיר. זוכרים אותה בעיקר בהקשר לעלייה הגדולה מרוסיה, כאשר ליגלגנו על העולים החדשים, מקבלי הזכויות, שהיתנו כביכול את עלייתם לישראל בקבלת זכות לדירה. והיכן? - כמובן, ב"צנטרום", במקום הכי מבוקש, דיזנגובה פינת ארלוזורובה. יהיו מי שיזכרו בכמיהה, כי שם גם שכן "קפה בתיה" המיתולוגי, הבניין הישן נהרס ועל תילו הוקם בניין חדש, מלון ומסעדה הפועלת בקומת המדרכה.
באחד מערבי השבוע שעבר מצאתי עצמי יושב באותה מסעדה. נקלעתי לשם עם חברים, מתרווח וסועד, מביט סביב בהשתאות. המסעדה מפוצצת בבליינים, רבים עומדים בתור, מחכים להושבתם. לאורך דיזנגוף, בן-יהודה ושאר חלקי העיר - המונים גודשים את בתי-הקפה, המסעדות והברים, נהנים מן החיים הטובים.
תל אביב היא גן עדן לצעירים ולצעירים ברוחם, לתיירים, משוחררים מעכבות, אוכלים, שותים ומפלרטטים, כמו בכל עיר אירופית גדולה משוחררת מדאגות. עיר שהיא בבואה לישראל הצעירה, האמיתית, בין בחירות לבחירות, לא זו שמצויירת בתעמולת הבחירות של מפלגות אופוזיציוניות במרכז ובשמאל.
תאמרו, אתה מוטה (גילוי נאות: אני ממוקם במקום ה-118 ברשימת הליכוד לכנסת), אתה רואה רק את מה שנוח לך, את הטוב והיפה, ומתעלם מהבעיות האמיתיות. יש בכך אולי שמץ של אמת, אבל אני מזכיר: התיישבתי באותה מסעדה בתום אירוע תרבותי "כבד", שבו גם נטלתי חלק, ואולי כדאי להביא מתוך מה ששמעתי באותו אירוע דברים בשם אומרם.
הדובר המרכזי הוא "נסיך" לתנועת העבודה, האלוף (מיל') עמוס ידלין, טייס מהולל בעברו, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר גם ראש אמ"ן. "הרצאת ז'בוטינסקי" השנתית שנשא הייתה "שיר הלל" לישראל 2019. הדברים שהשמיע באותו מעמד, אלה הם דברים שהוא נושא באלה הימים, כמרצה מבוקש, בפורומים נוספים. קשה לחשוד באדם עם יושרה כשלו, שיתאים את דבריו לקהל שומעיו.
מצב טוב
אל מול האתגרים הגדולים שבפניהם ניצבת המדינה - המאזן הביטחוני של ישראל טוב מאוד, אמר האלוף. ישראל נמצאת כיום בעמדה אסטרטגית רבת העוצמה ביותר מאז קום המדינה. אין גורם מאיים ואין מי שיכול להתמודד מול צה"ל. יש לנו הרתעה חזקה מאוד, שבלעדיה אירן יכלה לשגר מאות טילים לתל אביב. את האסטרטגיה הזו מחזקים כמובן הסכמי השלום עם מצרים וירדן. המדינות הסוניות במפרץ הפרסי משדרות לנו מסר ברור, שישראל איננה אויב: "לא נהפכנו לציונים, אך אתם ואנחנו באותו צד".
באשר לארה"ב, לא היה ולא יהיה נשיא בבית הלבן שעומד בכל דבר שאנחנו מבקשים, קונה את הנראטיב שלנו. מעמדנו הבינלאומי טוב מכל מה שהיה לנו מזה הרבה שנים. העולם מכיר בעוצמת ישראל כמדינה חדשנית, עם צבא חזק ומשק מתקדם, היותנו מעצמת סיייבר - אחת מחמש המעצמות בתחום זה. ויש לציין גם את עובדת הימצאות מאגרי הגז בים מולנו, שישראל מתחילה לנצלם, מה שהופך אותה למעצמת אנרגיה.
עם זאת, הדגיש הדובר, ככל שאנו משיגים הרתעה חזקה, ישנה נפיצות בכל החזיתות המאיימות עלינו. טעות אחת מצד אירן או חיזבאללה (שמחכה לפקודה מטהרן), והמצב משתנה. מלחמה - זה הדבר האחרון שיש לעשותו. קשה להשיג את יעדיה ולכן אינה כדאית. הנה כי כן, ישראל במצבה הטוב, כפי שמסביר לנו בר-סמכא מאין-כמוהו, היא שמאפשרת את החיים הטובים, כפי שניבטים לעין כל ב"עיר ללא הפסקה", ולא רק בה.
נכון לרגע זה, יש יוצא מן הכלל, וזהו חבל ארץ, שבו גדל בן קיבוץ חצרים, עמוס ידלין - עוטף עזה. שם המתיחות בעינה עומדת, ובצילה נמשכים החיים כסדרם ככל שהמצב מאפשר. שם הנפיצות שברירית במיוחד, וראינו זאת בליל שבת, עם עוד ניסיון חדירה של חוליית מחבלים, עם בלוני תבערה שממשיכים לרחף ולהבעיר, עם הצהרות לוחמניות בעזה, שהולכות עד הקצה, אבל כדברי האלוף ידלין: "סינוואר אינו רוצה צוק איתן שני וגם אנחנו לא רוצים". הנפיצות קיימת כמובן גם ביהודה ושומרון, בעידוד ה"חמאס". תזכורת מכאיבה לכך קיבלנו ברצח המזוויע של החייל דביר שורק הי"ד.
ביום שבו עמוס ידלין נשא את דבריו בבית תנועת הליכוד, באופן נדיר פירסם אביו, השר לשעבר אהרון ידלין, מזקני מפא"י, מאמר שכולו כמיהה למפלגת העבודה של פעם, שידה רב לה בביסוס ישראל. ואולם גם האב, גם הבן לבית ידלין, שניהם רבי זכויות, יודעים לבטח, שהממשלה הנוכחית הולכת לבחירות כשבידה תעודת השגים רבים למען המדינה והחיים הטובים בה. איש לא יוכל להתעלם מהם בדרך אל הקלפי. גם לא בתל אביב החוגגת.
