אני משווה לנפשי בריכת שחייה נאה, במקום נאה, ומימיה טובים וצלולים ונקיים ויש בה מציל, לא אחד אלא מציל בדרומה ומציל בצפונה, ואין כמוה עוד בריכה ברמתה ובעונג הצרוף שהיא עתידה להעניק לשוחיה ולרוגעים סביבה. אבל היא ריקה מאדם. כל כך למה? מפני שבעליה ומפעיליה אינם מוכרים כרטיסי כניסה אלא למי שקונה בו במקום גם גלגל הצלה.
שבע ביום מכריזים ברמי קול ובמיני מודעות מלוות באיורים ססגוניים המושכים את הלב של מי שאינו אוהב לקרוא עוד, כי הסיבה האחת והבלבדית להחלטה לחייב כל שוחה - אם איש או אישה, אם נער שובב ואם סבתו שכבר לא שוחה ולא באה אלא כדי לשחרר את הורים מחובת ההשגחה על ילדיהם - בגלגל הצלה היא הדאגה הכנה לשוחים, אבל השוחים, המודים בקרב לב לנדיבי עם הדואגים כל כך לביטחונם האישי שלהם, אומרים לליבם כי הבעלים הדורשים גלגל הצלה יודעים משהו על הבריכה המפוארת שלהם ואינם אומרים, ומכל מקום, גלגל ההצלה הנדרש הפך את הבריכה לסכנת חיים, זה מעתה דימויה, וזה שמעה, וזה טיבה, ואין שומר נפשו רוחץ במקום המסומן כמסוכן מראש. הבריכה ריקה.
המשל המשונה הזה עלה על מסכי מוחי למקרא הדברים הנאמרים על המצלמות בקלפיות. בלא מצלמות בהיכל, קיים חשש גדול, אומרים הבעלים, כי יגנבו את הבחירות. רק מצלמות יבטיחו את טוהר הבחירות. מי יילך למקום המסומן כנגוע כל כך מראש? יש ועדת קלפי, יש משגיחים הדומים למצילים שבמשל המופרך שלי, אבל זה לא מספיק, גונבי בחירות עליך ישראל, ואלא אם כן יילכדו בעדשות - יפשטו על הבחירות ויסתלקו עם שלל קולות שיימכרו בשווקים האפלים של הדמוקרטיה הישראלית לכל המרבה במחיר.
האמנם? אוי לך ארץ שכל אזרחיה חשודים כגונבי בחירות. אוי לך ארץ בה יישרי לב יאמרו בחירות שאלא אם כן הן מצולמות - הן מזוהמות, ומבחירות כאלה שומר נפשו מתרחק ת"ק פרסה על ת"ק פרסה. אוי לך דמוקרטיה ששריה מוציאים עליה שם רע כל כך. גלגל ההצלה מעליל על הבריכה שמוטב לא להיכנס בה. המצלמות מעידות על הבחירות שהן כזב ושקר. והן לא. המצלמות הן הכזב.
מצלמות בהיכל אינן הנמשל המדויק של משל גלגלי ההצלה. הן סיפור דומה אבל שונה. צילום איננו מונע פריצה. הוא ממציא לפני החוקרים עדות שהיה פורץ, אם אינו עוטה מסכה, צילום מגלה גם פניו, ואם יש מזל, יש במאגר פנים העונות לפני הפורץ, ואחרי מנגנון מסועף של חוקרים ודורשים ומומחים, מובאים החשודים לבירור אשמתם, ופרקליטים במשחק, ועדים, ושופטים, ומחוקקים שהכינו כבר לוח עונשים וסוהרים.
המצלמה היא רק עין, ומעתה תעשיה אדירה שצריכה לברר מה עין זאת ראתה משנסת מתניה ועושה בתוך הציבור ולעיני המצלמות של מהדורות החדשות ומול מדליפים את מלאכתה מעוררת החמדה. מצלמות בקלפי, מצלמות בידי כל סיעה המתמודדת על הקול, לא מצלמה אחת בקלפי אחת אלא לכל פתק הצבעה מצלמה משלה, לא מונעת את גנבי הבחירות מלגנוב, ביחוד לא במהומה שכל הצלמים כולם שידחפו אלה את אלה כדי למצא זווית צילום בכירה. היא משנה את המשטר בישראל. היא מטילה צל ענק על המדינה בבחירות, אחרי הבחירות, עד ליום בו עלולים בכלל לבטל בחירות, כי מי רוצה בהן כשמצלמה בהיכל משיקה תהליכים הרסניים כל כך...