מטוס טופולב-154 רוסי נכנס ב-21.10.19 למרחב האווירי של ארה"ב וצילם בסיסים צבאיים – בצורה גלויה ומוסכמת. היה זה בהתאם להסכם השמים הפתוחים, עליו חתומות 34 מדינות ואשר מאפשר להן לבצע ללא הגבלה טיסות בלתי חמושות זו בשמיה של זו. הסכם זה – מזהיר אקונומיסט – עומד להיות הקורבן הבא למדיניות ביטול ההסכם של
דונלד טראמפ.
הרעיון שבבסיס ההסכם היה של הנשיא דווייט אייזנהאואר בשנת 1955, אך ניקיטה כרושצ'וב דחה אותו בבוז. לאחר נפילת חומת ברלין הוא קם לתחייה וההסכם נחתם בהלסינקי ב-1992. מטוסי צילום יכולים לבצע מספר מוגדר של משימות בכל מקום, בתנאי שבעליהם נותנים התראה של 72 שעות מראש על הטיסה ושל 24 שעות על המסלול המדויק שלה. מותר להתקין בהם רק מצלמות בלתי-מסווגות ברזולוציה של 30 ס"מ, אותן יכולות לבדוק המדינות המארחות. וחובה לחלוק את תוצרי הצילום עם כל אחת מיתר המדינות החתומות על ההסכם, אם היא תבקש זאת. עד היום בוצעו 1,500 טיסות כאלה; בשנים 2016-2002 ביצעה ארה"ב 196 טיסות מעל רוסיה, לעומת 71 בלבד בכיוון ההפוך.
במשך מספר שנים טענה ארה"ב, כי רוסיה אינה מקיימת את ההסכם כלשונו, כאשר היא מונעת כניסת מטוסים לשטחי גאורגיה שפרשו ממנה והיא היחידה המכירה בעצמאותם. בחודש שעבר גם מנעה רוסיה טיסה מעל תרגיל צבאי רחב היקף, אשר בשל כך עבר בלא שארה"ב תדע מה מתרחש בו.
פקידים אירופיים מתייחסים לבעיות אלו כאל תקלות נקודתיות שניתן לפתור, אך היועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הציע לטראמפ לסגת מן ההסכם. על-פי המדווח, טראמפ חתם על הוראה כזו מספר שבועות לאחר שפיטר את בולטון, בלא להתייעץ עם הפנטגון, משרד החוץ ובעלות בריתה של ארצו. אולם לא הייתה הודעה רשמית; יש צורך בהודעה מוקדמת של חצי שנה.
לדברי אקונומיסט, מתנגדיו של ההסכם אומרים שהגיע הזמן שארה"ב תפרוש ממנו. גם פקידים-לשעבר התומכים בהסכם מודים, כי רוסיה משתמשת בטיסות כדי לפקוח עין על תשתיות ביטחוניות חיוניות אותן היא עלולה לתקוף בשעת מלחמה. לעומת זאת, ארה"ב זקוקה פחות לטיסות משום שברשותה לוויני הריגול המתקדמים ביותר בעולם. אבל תומכי ההסכם טוענים, כי יש הגזמה בתיאור היתרונות הנובעים ממנו לרוסיה, וכי ביכולתה להגיע לאותו מידע גם בדרכים אחרות. יתרון נוסף הוא, שהטיסות מבטיחות מפגשים קבועים בין קצינים רוסים לקציני נאטו ואף יצירת יחסים ידידותיים בין צוותי האוויר משני הצדדים – מה שמאפשר לצד המערבי להרגיש מקרוב את הצד הרוסי.
עוד מציין אקונומיסט, כי המידע המופק מן הטיסות מסווג פחות מזה שמופק מלווינים, ולכן ניתן לחלוק אותו עם ממשלות אחרות ובמידת הצורך גם עם הציבור. מטוסים גם יכולים לאתר דברים שקשה ללווינים לקלוט, כמו רמת הדלק במאגרים, ולתת מידע על רמת המוכנות של הצד השני. והיתרון הגדול ביותר של ההסכם: רוב בעלות בריתה של ארה"ב לעולם לא יוכלו להרשות לעצמן מערכות לווינים מתוחכמות, ולחלקן ארה"ב לא תתן את המידע שהיא משיגה מהלווינים שלה – כך שהמידע מן המטוסים חיוני לבטחונן.
כעת גוברת הדאגה מפני פרישה אפשרית של ארה"ב מההסכם. שר החוץ לשעבר, ג'ורג' שולץ, שר ההגנה לשעבר, ויליאם פרי, והסנאטור הבכיר לשעבר סאם נאן טענו השבוע, כי נסיגה כזאת תהיה טעות קשה. הפנטגון ומשרד החוץ מודאגים אף הם. לפני שבועיים פרסם הפיקוד האסטרטגי, האחראי לנשק הגרעיני האמריקני, הודעה ולפיה הסכם השמים הפתוחים "מסייע לבנות ביטחון ומגביר את השקיפות". בעלות בריתה של ארה"ב מנסות לשכנע את טראמפ לשקול מחדש את עמדתו. הם יאמרו לו, כי עד כמה שלא יאהב את הרעיון של מטוסים רוסיים מעל וושינגטון – הם אוהבים את הרעיון של מטוסים אמריקניים מעל מוסקבה.
