חצי תריסר תורמים למפלגה הדמוקרטית נפגשו בשבוע שעבר בבית מלון בוושינגטון, ועד מהרה התגלגלה השיחה למי שאינם מתמודדים על הנשיאות – ועשויים להיכנס למרוץ:
הילרי קלינטון? מייקל בלומברג? מישל אובמה? ספק אם
ג'ו ביידן יוכל לממן קמפיין לנשיאות, ספק אם אליזבת וורן תוכל להיבחר, ספק אם פיט בוטיינג יזכה בתמיכה מעבר ללבנים – וחלק מהדמוקרטים מחפשים מישהו שיושיע אותם, מדווח ניו-יורק טיימס.
הביצועים החלשים של ביידן בעימותים והסכומים הנמוכים שהוא מגייס – יש לו רק 9 מיליון דולר במזומן, פחות ממחצית מיריביו העיקריים – עוררו את השאלה מי יכול להיכנס למרוץ ולנצח בנובמבר הבא את
דונלד טראמפ. הן קלינטון והן בלומברג אמרו בשיחות פרטיות, שייכנסו למרוץ אם יחשבו שיוכלו לנצח – אבל הם מסופקים בכך. יש הלוחצים על שר החוץ לשעבר,
ג'ון קרי, להיכנס למרוץ, אך הוא עדיין סבור שביידן הוא המועמד הטוב ביותר. אריק הולדר, שר המשפטים בממשל אובמה, הגיע למסקנה שמאוחר מדי מבחינתו להיכנס למרוץ.
לדברי הטיימס, קלינטון או בלומברג ייכנסו למרוץ רק אם ביידן יפרוש או יחלש בצורה משמעותית. שני הדברים אינם צפויים להתרחש, אם בכלל, לפני סוף 2019 – ואז יחלוף המועד להרשמה בבחירות המקדימות העיקריות, בין היתר בקליפורניה ובטקסס. אבל עובדה זו אינה עוצרת את ההשערות, אשר קיבלו תאוצה בעקבות מספר התבטאויות של קלינטון. לאחר שנותרה במידה רבה בצל מאז תבוסתה ב-2016, בשבועות האחרונים הופיעה קלינטון במספר אירועים לקידום ספר שכתבה עם בתה,
צ'לסי קלינטון, תקפה את טראמפ בטוויטר והתעמתה עם חבר הקונגרס הרפובליקני טולסי גאבארד.
דמוקרטים שדיברו לאחרונה עם קלינטון אומרים, כי היא שותפה לדאגה בנוגע ליכולתו של ביידן להתמיד בקמפיין, בנוגע לליברליזם של וורן ובנוגע לשאלה האם יש כרגע במגרש מישהו אחר שיכול לנצח את טראמפ. אבל לדבריהם, קלינטון נהנית מן החופש הנלווה לכך שהיא עצמה איננה במרוץ.
בלומברג כנראה יותר מעוניין למצוא דרך להיכנס למרוץ, והדיבורים על מועמדותו גברו בקרב דמוקרטים העובדים בוול סטריט ומודאגים מעליית כוחה של וורן. אבל המיליארדר וראש עיריית ניו-יורק לשעבר השתעשע בעבר ברעיון להתמודד ואז נטש אותו. חבריו אומרים שהוא מכיר בכך שסיכוייו אינם גבוהים, ושהוא מתכנן למלא תפקיד פיננסי משמעותי בקמפיין מבלי להיות מועמד בעצמו.
משחקי ה"מה אם" בקרב הדמוקרטים – במיוחד התורמים, פקידי המפלגה והאסטרטגים שלה – יימשכו כל עוד וורן נוסקת וביידן נתקל בקשיים, מעריך הטיימס. ובעוד השיח על מועמדים אפשריים הוא במידה רבה נחלתם של הדמוקרטים התומכים במגזר העסקי, הוא בהחלט לא מוגבל אליהם. במפלגה מדברים על הצורך שלא להתנכר לאיגודי העובדים ושלא לאמץ תוכנית לביטוח בריאות אשר תעלים את חברות הביטוח הפרטיות ואת התוכניות הקיבוציות שהן מוכרות לעובדים.
לדמוקרטים יש מסורת של חשיבה ולפיה הדשא של השכן ירוק יותר. ב-1992 נשמעו פעמים רבות דיבורים על מועמד אחר, כאשר
ביל קלינטון נתקל בקשיים או מתוך חשש מפני המועמד העצמאי רוס פרו. אז דיברו על מריו קומו, לויד בנטסן, סאם נאן, אל גור ודיק גפהרדט. ב-2004 שוב היה חיזור אחרי גור, כאשר הדמוקרטים חששו שהמועמד המוביל דאז, הווארד דין, לא יוכל להיבחר; אז הועלה שמו של הגנרל ווסלי קלארק, אך לבסוף קרי היה המועמד.
בשלב הזה במרוץ לפני ארבע שנים, היה זה ביידן שכמה דמוקרטים קיוו שייכנס למרוץ, וכך יציע אפשרויות נוספות מלבד הילרי קלינטון ו
ברני סנדרס. כידוע, ביידן – אז סגן הנשיא – החליט שלא לרוץ. כעת זוהי מועמדותו-שלו המעוררת תקוות לתשועה מצד חיל הפרשים, או לפחות מצד אביר אחד על סוס לבן.
