בשיח הציבורי בישראל נהוג להתריע על הסכנה לשלטון החוק הנובעת מביקורת על מערכת אכיפת החוק בכלל, ועל הפרקליטות בפרט. הפרקליטות מוצגת כגוף חלשלוש, נטול עוצמה וחסר פניות. שרק חשיפת האמת מדריכה אותו. הפרקליטות מוצגת ומציגה את עצמה כגוף מותקף על-ידי אנשי שררה. בפועל אין אלה פני הדברים. הפרקליטות היא גוף עוצמתי, מכוון-מטרה וחסין מפני ביקורת. הפרקליטות ויתרה מזמן על גורם שיכול היה לתת לה עוצמה אמתית ולא שררה נטולת מעצורים. גורם זה הוא אמון הציבור בטוהר כוונותיה ובניקיון כפיה.
אישי ציבור רבים נחקרו במשך שנים רבות על-ידי הפרקליטות, חייהם נפגעו ולבסוף יצאו ללא רבב. מציאות זו פגעה לא רק בנחקרים אלא בציבור ובאמון שהיה לו במערכת אכיפת החוק, ובסופו של דבר גם בפרקליטות עצמה, מצב שהוא הוא המסוכן באמת.
בימים אלה של ממשלת מעבר ממושכת מוקפאים מינויים בכירים במנגנון בממשלתי. דוגמה בולטת: כבר חודשים רבים שאין מפכ"ל למשטרה - גוף שאף הוא חלק חיוני במערכת אכיפת החוק - והמשטרה נאלצת להסתפק בממלא-מקום למפכ"ל, שמטבע הדברים סמכותו פחותה, ומעמד המשטרה נפגע עקב כך. אבל, בפרקליטות קיימים כנראה כללים אחרים, ובעיצומה של הקפאת המינויים הבכירים התמנתה פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לתפקיד המישנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית). אם מינוי המפכ"ל יכול להתעכב, קל וחומר שמינוי זה, שהתעכב זמן כה רב, יכול היה להמתין עד לכינונה של ממשלה חדשה בישראל.
שיקול זר
צירוף מקרים תמוה: אותה פרקליטה בכירה, שהייתה מעורבת עד צוואר בחקירות ראש הממשלה לא מצאה לנכון להיות נוכחת בשימוע שנעשה לראש הממשלה, והעדיפה חופשה פרטית בקצה אפריקה. האם לא ניתן היה לדחות את חופשתה, או לדחות את השימוע? המעשה נתפס כזלזול בהליך השימוע, שנראה כאילו לא נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה. למה הדבר דומה? לחופשה פרטית בחו"ל של מפקד אוגדה בעת מלחמה. מעשה כזה של מפקד אוגדה היה גורר את הדחתו המיידית על-ידי הרמטכ"ל. הממונים על אותה פרקליטה עברו לסדר היום על היעדרותה מתהליך השימוע.
השימוע עצמו אמור להיעשות מול היועץ המשפטי לממשלה, אחרי שהפרקליטות סיימה את תפקידה ולפני החלטתו אם ועל מה יש להעמיד לדין את ראש הממשלה. בפועל נכחו בשימוע נציגים רבים של הפרקליטות, שלא ברור מה מעשיהם במקום אחרי שהפרקליטות סיימה את תפקידה. ואם יש להם מה לעשות במקום, קל וחומר שהפרקליטה הראשית שטיפלה בנושא הייתה חייבת להיות נוכחת. כאמור, הפרקליטה יצאה לחופשה פרטית בחו"ל, ומועד השימוע לא נדחה. מדוע?
האם ייתכן שהשימוע לא נדחה כדי שהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין תיקי ראש הממשלה תינתן לפני סיום תפקידו של פרקליט המדינה, המתוכנן לחודש דצמבר? ואם כך, האם אין מדובר בשיקול זר המגביל את הזמן הדרוש לשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ומכפיף אותו שלא לצורך למועד פרישתו של פרקליט המדינה?
בנסיבות הקיימות, שבהן לוח הזמנים של התהליך המשפטי מתערבב עם לוח הזמנים של תהליך הרכבת הממשלה החדשה, מן הראוי שהפרקליטות תוציא את עצמה לנבצרות עד להקמת ממשלה חדשה, כך ששיקולים זרים של בכירים בה לא יקבעו מי יהיה ראש הממשלה. חובתו של היועץ המשפטי לממשלה להקפיד על שלטון החוק, כולל מניעת שיקולים זרים כנ"ל והימנעות מהשפעה על התהליך הפוליטי. החלטה של היועץ המשפטי לממשלה על-פי לוח הזמנים של פרישתו הצפויה של פרקליט המדינה אסור שתקבע מי יהיה ראש הממשלה.
