מעיון בארכיונים ישנים ובהם זיכרונותיו של הסופר והמתעד פנחס גרייבסקי שתיעד את חיי היהודים בירושלים, אני למד כי בצלאל לפין (בהרבה מקומות נכתב לאפין) היה איש רב פעלים, איש עסקים, נדבן ואיש חסד, אשר פעליו ועלילות חייו יכולים למלא ספרים שונים.
הוא נולד בשנת 1856 בעיר הורודנה (גרודנה) ברוסיה הלבנה, לאביו
ישראל משה פישל הכהן לאפין ולאמו שרה-פראדל בתו של הרב גרשון חרל"פ. האב פישל היה קבלן בניין ואיש עסקים שבנה את מסילת הברזל הראשונה לגרודנה והפך לאיש אמיד מאד.
בשנת תרכ"ג 1862 (בכמה מקומות נכתב 1873) בחודש אב, משה פישל לאפין וכל בני ביתו ובהם בנו בצלאל שהיה אז ילד בן 5 לערך יצאו מגרודנה, נסעו עד נמל אודיסה, ומשם הגיעו ליפו באונייה. מיפו הגיעו ברכיבה על חמורים ופרדות לירושלים והתיישבו שם בעיר העתיקה.
מלבד כסף הם הביאו עמם "דברי כסף וזהב וחפצים ורהיטים יקרים". מספרים כי הרכוש היקר הובל על גבי דבשות גמלים מיפו לירושלים שם כאמור השתקעה המשפחה.
הגעתה של המשפחה העשירה הייתה אירוע לא שיגרתי בחיי הישוב היהודי בירושלים, שרוב רובם של תושביה היו אז עניים, וחיו בדלות מכספי תרומות. עם בואו לארץ רכש האב משה פישל לאפין קרקעות ובנה בתים.
לצד פעילותו העסקית תרם למוסדות ציבור בירושלים ובהם ישיבת עץ חיים ולבית החולים הציבורי "ביקור חולים" וכן סייע בעזרה לנצרכים ובהאכלת רעבים. בשל עושרו משה פישל כונה על-ידי הציבור "ר פישל הנגיד" וחצרו שבעיר העתיקה בירושלים קיבלה את השם "חצר ר' פישל הנגיד".
לבניו, ובהם בצלאל, נתן פישל חינוך תורני מובחר על-ידי על-ידי טובי המלמדים ששכר עבורם. בצלאל לפין למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים בירושלים ובישיבות אחרות. בשנת 1871 והוא בן 16 בלבד, נשא לאשה את ציריל בתו של הרב
מיכל רבינוביץ'.