X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
דוברת מטות ערים משתפת בזיכרונותיה משנת 1994, עת נחתם ההסכם, שבעטיו נמסרו נהריים וצופר לידיים ערביות, השבוע
▪  ▪  ▪
מושב צופר [צילום: דליה שחר]

בחודש העצוב הזה, נהריים וצופר, שני אתרים בארץ ישראל, נמסרו לירדן - למדינה הערבית-פלשתינית שהוקמה על אדמה מנדטורית שהובטחה, עוד קודם לכן, לעם היהודי. לאורך השנים, השמאל המשיך באומץ לכנות את נהריים "אי השלום", גם לאחר שנרצחו שם 7 ילדות ישראליות בנות 13 ו-14 בפיגוע קשה מאוד בשנת 1997. בנהריים היה פארק תיירותי ו-800 דונם אדמה חקלאית. צופר כלל 4,500 דונם (כעשירית משטח תל אביב) מתוכם כ-1,500 דונם שטח חקלאי. על-פי הסכם רבין-חוסיין 1994, מעבדי האדמות הללו, קיבוצי אשדות יעקב (איחוד ומאוחד) ומושב צופר, הורשו לשהות באדמותיהם רק בשעות יום. החודש, הם קיבלו מסר מירדן: אל תעזו לבוא יותר. צה"ל התנדב לאכוף החלטה זו, ובכך תם עידן בן 70 שנה.
אבל ותדהמה מהולים בביקורת המנותקת מתוכן הסכם רבין-חוסיין
מה היו התגובות? אבל ותדהמה. "אנו נפרדים בצער רב, רגע עצוב וכואב", קוננו אנשי עמק הירדן. תוך כדי, אנשי עמק הירדן ובני בריתם בשמאל הזדרזו להפנות אצבע מאשימה לכיוון הלא נכון: "הירדנים לא מאריכים את החכירה, כתגובה למדיניות נתניהו והימין", האשים ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ/המחנה הדמוקרטי. "הכישלון רשום על שם ביבי".
עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן ואיש קיבוץ אשדות יעקב: "הפרידה מנהריים וצופר, כולה מעשה ידי אדם -- התנהלות לא ראויה של ממשלת ישראל - בשנה האחרונה" (כלומר מאז הודיעו הירדנים על כוונתם לעמוד על תאריך התפוגה של הסדר ה-sharing הזמני עם מדינת ישראל, עליו חתמו ב-1994).
וח"כ צבי האוזר (כחול לבן) טען כי "במשך כחצי יובל חקלאים ישראלים עיבדו את אדמתם" בצופר ונהריים, מה שהיווה לדעתו "סמל לשלום", "דוגמה ומופת למנגנון הסדרי" שבו "שני העמים נהנו מפירות השלום". כעת, האשים הח"כ ממפלגת גנץ, "מסתיים אותו הסדר מעורר תקווה בגלל "כישלון המו"מ עם ירדן" כי לאורך השנה האחרונה "המשא-ומתן שהתקיים - כשל".
האמנם הכשל התרחש בשנה האחרונה? והאם נהריים וצופר אכן ירדניים?
לא ולא. ניזכר מה קרה עת נרקם הסכם רבין-חוסיין ב-1994. בין ישראל לירדן היה שלום דה-פקטו במשך שנים רבות. בימי ממשלת רבין ז"ל, ביקשו למסמך מציאות זו. התוצאה היתה, שהמלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין זכו להתכנס ולהצטלם בטקס מרשים - "חתימת שלום" בין ישראל לירדן.
ד"ר אלן בייקר, לשעבר יועמ"ש משרד החוץ וממנסחי הסכם רבין-חוסיין, הודה בראיון בכאן ב' שדיפלומטים כמותו חטאו במעין חשיבה מאגית - הם "הניחו" שהפשרה הירדנית הזמנית על זכויות שימוש שהוגבל מראש ל-25 שנה בלבד, איכשהו תימשך. זוהי חשיבה מאגית, שהרי על הנייר, בחתימת ידם, ישראל הסכימה לארוז את מטלטליה כעבור 25 שנה בדיוק. והירדנים, מטבע הדברים, רשמו לפניהם.
היועמ"ש בייקר, מבכירי הנושאים והנותנים, גם ביטא את הלך הרוח הוותרני של שולחיו משמאל, נבחרי הציבור דאז, באמרו כי ירדן "לא הסכימה לוותר על ריבונותה". שימו לב לנקודת המוצא המשתמעת, כאילו הריבונות באמת ירדנית, ואנו הישראלים - ארץ נכריה לקחנו. האמנם? ממש לא. אליקים רובינשטיין, שעמד בראש צוות המו"מ, כתב במפורש: "לא היה איש שיכול היה לומר היכן הגבול בערבה. ההגדרה המנדטורית היתה: "...אמצעי ואדי ערבה, ים המלח ונהר הירדן, עד מפגשו של האחרון עם הירמוך, ומשם באמצע נהר הירמוך עד לגבול הסורי".
למונחים "אמצע ים המלח", ו"אמצע הירדן והירמוך" היו פירושים מקובלים - אבל... מהו ואדי ערבה? אילו היה מדובר בנחל, היה צריך להיות ואדי ...מים סוף לים המלח. בפועל, אין נחל אחד כזה. קודם כל, יש באמצע פרשת מים, ובנוסף, יש לפחות 2 ואדיות רלוונטיים. ישראל טענה לכן, כי הוואדי בו מדובר איננו נחל אלא עמק; טיעון זה, היה מבוסס ורציני. תיזה זו ככל הנראה הדאיגה את הצד הירדני. הישראלים גם אספו מפות בשקידה". ומה קרה בסוף? רובנשטיין הסביר: "ניתן היה להמשיך את המשא-ומתן ... אך הרצון ... היה לסיימו... הגענו אפוא לפשרה".
במלים אחרות, אנו הישראלים הסכמנו לוותר על נהריים וצופר, כי רצינו הסכם וטקס, כמעט בכל מחיר. האם הירדנים היו באותו הלך רוח? ממש לא. אל"ם (במיל’) חיים סרברו, מפקד יחידת המיפוי של צה"ל ומ"מ ראש ועדת הגבולות, סיפור על המו"מ האגרסיבי שניהלו הירדנים, לעומת הצד הישראלי הוותרן: "נהריים היה סיפור אחר. הירדנים כל הזמן העבירו תלונות לאו"ם. אמרו שזה לא בסדר שישראל נמצאת שם". לאחר הריכוך הזה, אמר סרברו, הירדנים "עשו ג’סטה גדולה" וניאותו להסכים לכך, שנהריים, שיוגדר כמובן כריבונות ירדנית כי זה העיקר, יהיה (זמנית!) בשימוש ישראלי בהסכמה.
בצופר, הירדנים הצליחו להשליט את האינטרסים שלהם עוד יותר. "צופר היה מקרה מיוחד... יצא שאם נרצה אותו, נצטרך לתת לירדנים שטח גדול פי עשרה מתוך שטח ארץ ישראל. טירוף". נצטרך?? שטח גדול פי עשרה??? כל הכבוד לירדנים שהצליחו להכניס מורך לב שכזה לצד הישראלי. לאור זאת לא מפתיע שבסופו של דבר, "מכיוון שהוסכם עניין נהריים, אמרנו שנלך על אותו רעיון. צופר הוא חיקוי של נהריים".
לסיכום, אנו הנושאים והנותנים הישראלים, ויתרנו לירדנים ב-1994, כי מסיבות פוליטיות שונות, אנו הישראלים הכנסנו עצמנו לעמדת חולשה של "חייבים לחתום". אילו רק היינו מזכירים, למשל, שממלכת ירדן כולה, לידתה בחטא על חשבון העם היהודי (עיינו למשל באתר אוניברסיטת בן-גוריון, מאמר שכותרתו "כיצד נקרע עבר הירדן מעל הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל"). לו רק הזכרנו את הבעלות הפרטית של הקרן הקיימת ובעלים יהודיים אחרים, על אדמת נהריים. לו רק השמאל השליט היה מסכם בשקט עם האופוזיציה הימנית, על אסטרטגיית המו"מ הידועה בשם GOOD GUY BAD GUY ROUTINE. לו רק...
ימי 1994 העליזים זכורים לי אישית. נשיא המדינה עזר ויצמן התמוגג בלי בושה, שמי שלא שמח בהסכם רבין-חוסיין, צריך בדיקה רפואית. הארגון שלנו, מטות ערים, שלח לו הצהרת בריאות זועמת. עייזר הרים טלפון (לא מזכירתו - הוא אישית) ושוחחנו במשך כמעט שעה. "כאנשי צבא, הנכם מזלזלים בתוכנם של הסכמים", אמרתי לעייזר. "לדידכם, תוכנם של הסכמים אינו חשוב: הסכם הוא רק נייר, ואם יש בעיה עם נייר, אפשר בעזרת טנק לירות על הנייר פגז". "את צודקת", נאנח נשיא המדינה, רק שהתובנה הגיעה מאוחר.
שמעתי גם הרצאה של נושא ונותן בכיר בשם עו"ד ר., בפני ארגון בוגרי הטכניון. פרלקיט צמרת זה התפאר שהמו"מ עם ירדן היה מוצלח במיוחד והוכיח שהירדנים קיבלו כל מה שהם רצו. חיכיתי למטר שאלות מבכירי המשק שישבו בקהל - עד בוש. ניגשתי למרצה ושאלתי אותו מה באשר למה שהצד הישראלי רצה לקבל - האם גם בזה הצלחנו. עו"ד ר. כלל לא הבין את השאלה. כזו הייתה האווירה באותם ימים. עזבתי אותו לנפשו.
מה שבטוח, אם כן, הוא שהאצבעות המאשימות המוטות ימינה, צריכות להפוך כיוון. לא שהימין לא אשם, הם אכן הריעו, אז, להסכם הגרוע שנחתם. אך אשמת הימין משנית. אשמת השמאל - עיקרית, במקרה זה.
אסמכתא 1
אסמכתא 2
אסמכתא 3
אסמכתא 4
אסמכתא 5
אסמכתא 6

הכותבת היא דוברת ארגון מטות ערים.
תאריך:  11/11/2019   |   עודכן:  11/11/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נהריים וצופר
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
נו באמת, הצלחה כל-כך גדולה
בן נאמן  |  11/11/19 17:26
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-ערבי
יוני בן-מנחם
מנהיג המורדים החו'תים בתימן הפרו אירני שיגר אזהרה לישראל כי ביכולת ארגונו להנחית עליה מכות קשות אם תתקוף בתימן. אירן חוששת שישראל איתרה את הכנותיה לתקיפת מטרות ישראליות משטח תימן והיא מתכננת מכת מנע מקדימה
יוני בן-מנחם
החלטת המלך עבדאללה שלא להאריך את הסכם החכירה של השטחים במובלעות צופר ונהריים מהווה פגיעה בהסכם השלום עם ישראל. מדובר בתקדים מסוכן שעלול להביא לשחיקת ההסכם וביטולו בעתיד אך המלך רואה בצעד הזה מהלך הכרחי לשמור על יציבות שלטונו
דן מרגלית
נותרתי כנראה אחרון מהדור שידע את הימים בהם כל מילה במסמכים המדיניים נשקלה היטב והנרי קיסינג'ר ניהל את העולם בתבונה מול הסובייטים ומדינות ערב וישראל
יוני בן-מנחם
המודיעין המצרי נכשל באחרונה בניסיונותיו למתן את הנהגת הג'יהאד האיסלאמי לשמור על הבנות הרגיעה עם ישראל. על-פי גורמים ברצועה, בכיר הג'יהאד האיסלאמי האחראי לירי הרקטות לעבר ישראל מסתתר מחשש שיחוסל על-ידי ישראל
יוני בן-מנחם
מעצרם המנהלי של שני אזרחים ירדנים החשודים בעבירות ביטחון הפך למשבר מדיני מתפתח בין ישראל לירדן. השב"כ כבר מיצה את החקירה ויש לשחרר את השניים ולגרשם לירדן כדי לעצור את הסלמת היחסים בין שתי המדינות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il