במכון ויצמן התקיים הלילה אירוע מיוחד במינו. שמו של האולם המיתולוגי במרכז המדע החשוב בישראל הוסב מויקס לפרופסור
מיכאל סלע. זה היה מרשים מאין כמותו. שרה סלע עמלה ללא הרף. בני הזוג סלע - נדנבנים ידועים - תרמו רבות, ומאות אנשים התכנסו לכבודם.
מדענים בכירים דיברו בשבחו של סלע שהוא גם חתן פרס ישראל. האיש אשר עמד בראש הצוות שהביא לחולי הטרשת הנפוצה את בשורת הקומפקסון. גם הכניס מאות מיליונים לקופת מכון ויצמן, וטוב שכך.
סלע מדען והעמיד תלמידים הרבה, והומניסטן ורודף תרבות ושותף להוויה הישראלית ולחתירה לטוהר המידות (ד"ר
אליעד שרגא סיפר כיצד עמד סלע בראש התנועה לאיכות השלטון, ושב לשם עתה לעת שיבה).
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה? כמו הזוג הזה - מיכאל ושרה? ואחרי שנימנו כל תרומותיו הרבות למדע ולחברה הישראלית ולתרבותה - ניצב סלע הקרב לגיל 96 והדגיש כי יותר ממה שנתן למכון ויצמן הוא לב לו. זה היה המוטו. פעמיים.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
