בדיקה חסויה שערך הבית הלבן חשפה מאות תכתובות דוא"ל, שנועדו להצדיק בדיעבד את החלטתו של הנשיא
דונלד טראמפ לעכב את הסיוע הצבאי לאוקראינה. וושינגטון פוסט מגלה (יום ב', 25.11.19), כי אנשי הבית הלבן התווכחו בשאלה האם החלטתו של טראמפ הייתה חוקית.
הקונגרס אישר את הסיוע בסך 391 מיליון דולר, אך טראמפ עיכב אותו ערב שיחתו עם הנשיא ולדימיר זלנסקי, בה דרש ממנו לחקור את
ג'ו ביידן ואת "ההתערבות האוקראינית בבחירות 2016". הסיוע שוחרר רק ב-1 בספטמבר, יומיים לאחר שנחשפה השיחה בין השניים. הבדיקה נערכה בידי לשכת היועץ המשפטי של הבית הלבן, פאט סיפולון, לאחר התחלת חקירת ההדחה בבית הנבחרים. לדברי הפוסט, עורכי דין בבית הלבן חוששים שחלק מן ההתכתבויות לכל הפחות יביכו מבחינה פוליטית את טראמפ, אם לא יחזקו מבחינה משפטית את הראיות נגדו.
ההתכתבויות העיקריות היו בין ראש הסגל בפועל, מיק מולבאני, לבין משרד הניהול והתקציב של הבית הלבן – בראשו עמד עד למינויו הנוכחי. מקורות שנחשפו לתוצאות הבדיקה מתארים אותן כ"רגועות, שגרתיות ומתמקדות בשאלה כיצד לציית לחוק המחייב את הרשות המבצעת לחלק כספים שהקציבה הרשות המחוקקת". דוברת המשרד, רייצ'ל סמל, אמרה, כי הייתה הסכמה לכך שניתן לעכב העברת כספים לצורך בדיקת מדיניות, וכי המקרה של הסיוע לאוקראינה לא היה חריג מבחינה זו.
בהתכתבויות הראשונות, מתחילת חודש אוגוסט, ביקש מולבאני מהמנהל בפועל של משרד הניהול, ראסל ווט, עידכון על הרקע המשפטי לעיכוב וכמה זמן ניתן להמשיך אותו. טראמפ קיבל את ההחלטה בלא לבדוק סוגיות אלו. ווט ואנשיו טענו שהעיכוב חוקי כל עוד הוא מוגדר כ"זמני", בעוד אנשי משרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי התנגדו לו. פנייתו של מולבאני באה ימים אחדים לאחר שלשכת היועץ המשפטי קיבלה התראה על שיחת טראמפ-זלנסקי ממי שהגיש מאוחר יותר את התלונה שהובילה לפתיחת החקירה. חילופי הדוא"ל מגלים, כי מולבאני ביקש מ-ווט להתמקד בסיוע לאוקראינה – מה שמוכיח עד כמה הייתה רבה חשיבותו של סכום קטן זה מבחינת הממשל.
לדברי הפוסט, בדיקת המסמכים העמיקה את המתח בין סיפולון ואנשיו לבין מולבאני ואנשיו. לשכת היועץ המשפטי שמרה לעצמה את הממצאים, ומלובאני התלונן על כך שסיפולון אינו מעדכן עליהם את בכירי הבית הלבן, שלדבריו זקוקים למידע כדי להגיב לשאלות התקשורת. מולבאני אישר לפני חודשיים במסיבת עיתונאים שהסיוע עוכב כחלק מהלחץ על אוקראינה, אך לאחר מספר שעות חזר בו. הוא סירב להעיד בשימועים שערכה ועדת המודיעין של בית הנבחרים.
לשכתו של סיפולון החלה את הבדיקה כצעד של התגוננות, הן כדי לקבוע מה עשויים לגלות המסמכים והן כדי לסייע לבית הלבן כדי ליצור את לוח הזמנים של האירועים כחלק מההגנה על טראמפ. הבדיקה כללה גם שיחות עם פקידים בבית הלבן שמילאו תפקיד מרכזי בטיפול בסיוע לאוקראינה ובהשלכות של שיחת טראמפ-זלנסקי. סיפולון התמקד במסמכים אשר על-פי חוק
חופש המידע, עשויים להיות מחויבים בפרסום: מסמכים פנימיים של הבית הלבן מוגנים מפרסום, אך לא כך לגבי התכתבויות בין הבית הלבן לבין גופי ממשל אחרים. בין היתר התברר, כי כבר בסוף 2018 הזהיר הקונגרס את משרד הניהול, כי החלטה שלו האם לחלק או לעכב תקציבים שאישר הקונגרס היא הפרה של החוק.
מארק סאנדי היה העובד היחיד ממשרד הניהול שהעיד בחקירת ההדחה. סאנדי, עובד מקצועי ותיק במשרד, אמר בעדותו, כי ההחלטה לעכב את הסיוע לאוקראינה הייתה חריגה מאוד, וכי פקידים בכירים במשרד שהם מינויים פוליטיים ביקשו להיות מעורבים בבחינת הסיוע – צעד שלדבריו היה חסר תקדים. עוד אמר סאנדי, כי הוא תהה האם עיכוב הסיוע הוא חוקי, אך היועצים המשפטיים של המשרד אמרו לו שעיכוב זמני הוא חוקי.
