למעלה מעשור אחרי המשבר הפיננסי בארה"ב, שנגרם בשל אשראי צרכני חסר רסן, מאיים על המשק האמריקני חוב מסוג אחר: 10 טריליון דולר שחייב המגזר העסקי. עשור של ריבית נמוכה חסרת תקדים הביא את החוב לשיא של 47% מכלל התוצר האמריקני. הסכנה אינה מיידית, מציין וושינגטון פוסט, אך הפדרל ריזרב, קרן המטבע הבינלאומית ואחרים מזהירים שהר החובות הזה עלול להביא לצלילה של הבורסה כאשר יגיע המיתון הבא.
כמה מענקי המשק האמריקני, כמו AT&T, ג'נרל מוטורס ו-CVS Health, משגשגים על נטילת הלוואות במזומן. השנה הסתמכו רוב החברות החלשות- יותר על הלוואות והן משתמשות בהן לעסקות פיננסיות כגון רכישה עצמית של מניות, במקום להשקיע במפעלים ובציוד. התוצאה היא זינוק בהיקפו של החוב בדירוג נמוך, המסתכם כיום בארה"ב ב-4 טריליון דולר – מתוכם 2.5 טריליון דולר של חברות אמריקניות. החוב הזה כשלעצמנו לא יגרום למיתון, אך הוא יחריף את המיתון כשזה יגיע.
החוב של המגזר העסקי מטיל צל על כלכלה שמצבה הכללי טוב מאוד, ואשר הצליחה להתגבר על החששות מפני מיתון בקיץ האחרון. שורש הבעיה הוא בהחלטת הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים להוריד את הריבית לאפס או לקרוב לשיעור זה – מגמה שהחלה לאחר המשבר הפיננסי ונמשכת מאז. ההורדה נועדה לשכנע חברות להשקיע ולשכור עובדים, כפי שמקובל לעשות בעיתות משבר. אבל שיעורי הריבית הנמוכים מעולם לא נמשכו פרק זמן כה ארוך, והתוצאה היא זמינות עצומה של כסף זול.
הפדרל ריזרב, תחת לחצו של הנשיא
דונלד טראמפ – שבעצמו נטל הלוואות בהיקפים גדולים כשהיה איש עסקים – ממשיך להוריד את הריבית, ובכך מעודד נטילת הלוואות נוספות. אלא שארה"ב אומנם צומחת יותר מאשר אירופה ויפן, אך למרות הכסף הזול – הצמיחה היא 2.1% לשנה, בדומה לזו שמיד לאחר המשבר הפיננסי. מה שאומר, שההלוואות אינן משמשות לפעילות יצרנית. זאת ועוד: ההלוואות הזולות הותירו בחיים חברות שאין להן זכות קיום, והרחיבו את הפערים החברתיים.
האווירה כיום במשק האמריקני נראית לוותיקי שוק ההון כמו עולם בדיוני, אומר הפוסט. חברות בדירוג אשראי נמוך יכולות לקבל הלוואות שלפני כמה שנים יכלו לקבל רק החברות המבוססות ביותר. מצב זה עלול להשתנות במהירות אם הכלכלה תיקלע לבעיות בלתי צפויות, כגון מלחמת סחר עם סין או עימות צבאי במפרץ הפרסי. סוכנויות דירוג האשראי יגיבו להאטה בכלכלה בהורדת הדירוג של החוב באיכות נמוכה, מה שעלול לחייב משקיעים מוסדיים להיפטר מחוב זה. החברות יצנחו במהירות לעולם "אג"ח הזבל", לא יוכלו למחזר את חובותיהן – וזאת כאשר ההאטה גם תפגע בפעילותן העסקית. התוצאה תהיה פיטורים והתרחבות המשבר.
אלא שבמקום לצמצם את החובות המסוכנים, החברות האמריקניות מגדילות אותם. לאחר שהפדרל ריזרב הפחית פעמיים את הריבית מאז חודש יולי, ממשיכות החברות לגייס סכומי עתק מן הציבור. בחודש ספטמבר לבדו הנפיקו החברות אג"ח ב-220 מיליארד דולר, הסכום החודשי הגבוה ביותר מזה למעלה משנתיים.
מתודלקות בידי הריבית הנמוכה, החברות משתמשות בכסף שהן לוות כדי לרכוש את מניותיהן, לשלם דיבידנדים גבוהים יותר ולממן רכישות. בחמש השנים האחרונות הוציאו חברות אמריקניות למעלה מ-5 טריליון דולר על רכישת מניותיהן – מה שיאפשר להן לשמור לעצמן יותר מרווחיהן.
בחודש שעבר הזהיר הפדרל ריזרב מפני הסכנות האפשריות בשל חוסר השליטה על החוב התאגידי המסוכן. הוא הצביע על כך, שבמהלך המשבר הפיננסי נאלצו חברות בדירוג BBB לשלם ריבית גבוהה בשבע נקודות האחוז מזו ששילמו החברות הטובות; כיום הפער הוא רק 1.4 נקודה. הסכנה של מכירות מבוהלות היא אמיתית: קרנות נאמנות הכפילו בעשור האחרון פי שלושה את השקעותיהן באג"ח תאגידי, ועם 1.5 טריליון דולר הם מחזיקות שישית ממנו – ועלולות להיפטר ממנו במהירות בשעת משבר, אומר ה"פד".
אם שוק אג"ח הזבל יספוג מהלומה משמעותית, ייתכן שחברות ייאלצו להיכנס להליכי חדלות פרעון. הדבר יחייב פיטורים נרחבים ויוביל לצניחה בהשקעות, מה שיהפוך את כאב הראש הפיננסי למחלה של המשק האמריקני כולו. עם זאת, מדגיש הפוסט, חלק מהאנליסטים אינם שותפים לתרחיש פסימי זה. לדעתם, רוב העלייה בהנפקת אג"ח בדירוג נמוך נובעת מחברות בעלות כיסים עמוקים, אשר הדירוג שלהן הונמך בשל צעדים אסטרטגיים בהן בחרו ולא משום שמצבן באמת הורע. חברות אלו יוכלו להתמודד עם הרעה בתחום החוב על-ידי קיצוץ בדיבידנדים או בהוצאות ההון, או על-ידי מכירת נכסים.
