כמעט שלוש שנים וחצי חלפו מאז קיבלה עיריית תל אביב-יפו את התיקון לחוק העזר העירוני, שמעניק לעירייה סמכות להעניק היתרים לפתיחת 162 חנויות מסחר בעיר בשבת לפי פילוח אזורי באמצעות הגרלה בין המעוניינים ולפי שיקולים שונים שרשאי ראש העיר לשקול במתן ההיתר. עוד נקבע בו כי חנות ששטחה עולה על 500 מ"ר לא תוכל לקבל היתר.
ב-2 באוגוסט 2019, ניתן פסק דינו של השופט
ארז יקואל, שבו נקבע בין היתר כי העירייה לא תעכב את פרסום ומימוש הוראות נוהל ההגרלות וחוק העזר. פסק הדין ניתן אחרי שנים של הליכים משפטיים ועיכובים, והחוק כבר אמור היה להיות מיושם.
העירייה קבעה מועד להגרלה, כמעט שלושה חודשים אחרי פסק הדין, אלא שבהעדר עסקים שיגישו בקשה, לא נערכה ההגרלה, בשל העדר ביקוש (רק 144 בקשות) ועד עכשיו - חמישה שבועות אחרי המועד(!) - עדיין לא התקבלה החלטה מה לעשות. זאת למרות פסק הדין האמור והתחייבות מנכ"ל העירייה לבית המשפט לפני כשנה לזרז את הביצוע של החוק.
לשם השוואה, הפעלת מערך התחבורה הציבורית בשבת 'נעים בסופ"ש' אורגן בפרק זמן שיא של שבועות ספורים. אולם כאן, כאשר לא מדובר על הקמה של משהו שלא היה קודם, אלא על סגירת מרכולים הפתוחים בשבת, גוררת העירייה רגליים באופן המעלה חשש לביזיון בית המשפט.
רשות ציבורית אינה יכולה להתנהג כאחרון העבריינים, וחייבת למלא אחר החוק ופסיקות בתי המשפט. פלא שבכלל צריך לכתוב את המובן מאליו.
