X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים
אסתר חיות שופטת, נשיאה בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
דברים במושב הפתיחה החגיגי בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי במלון דן כרמל בחיפה [ז' בכסלו התש"ף, 05.12.2019]
▪  ▪  ▪
אסתר חיות [צילום: אבשלום שושוני/פלאש 90]
שלטון החוק
ייתכנו משטרים שטובת אזרחיהם וזכויות היסוד שלהם איננה בהכרח בראש מעייניהם - אשר יתהדרו בקיום עיקרון שלטון החוק במובנו הפורמלי אך למעשה יחטאו לערכים המרכזיים הניצבים בבסיסו.

נשיא העמותה למשפט ציבורי, המשנה לנשיאה (בדימ') סלים ג'ובראן; נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, דורית ביניש, אשר גרוניס ומרים נאור; שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה; היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה; נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא; שופטות ושופטים; יו"ר העמותה, פרופ' ישי בלנק; אורחים מכובדים ויקרים, ערב טוב.
בפתח דבריי אני מבקשת להודות לעמותה למשפט ציבורי על ארגון הכנס השנתי החשוב הזה. זוהי הזדמנות להכיר תודה לנשיא העמותה, המשנה לנשיאה בדימוס סלים ג'ובראן; ליו"ר העמותה פרופסור ישי בלנק; למזכירת העמותה ד"ר מיטל פינטו; ולכל בעלי התפקידים האחרים, על המאמץ הרב שהם משקיעים בתכנון ובארגון הכנס שהפך כבר למסורת מבורכת ומאפשר לכולנו - שופטים, אנשי אקדמיה, עורכי דין ומשפטנים - הזדמנות לקחת פסק זמן קצר מסדר היום העמוס ולקיים שיח מפרה בסוגיות מרכזיות שעל סדר יומו של המשפט הציבורי בישראל.
לפני כשנה נפגשנו כאן וציינו 30 שנה להקמת העמותה על-ידי פרופסור יצחק זמיר. הכותרת שניתנה אז לכנס הייתה "דמוקרטיה, זכויות אדם ושווקים: המשפט הציבורי בצומת אתגרים". ואכן השנה האחרונה, אולי יותר משנים אחרות, זימנה למשפט הציבורי אתגרים רבים.
כך, התנהלו בישראל בשנה האחרונה שתי מערכות בחירות - לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22, אשר במהלכן נדרש בית המשפט העליון לשאלות מורכבות בתחום המשפט הציבורי. לא ארחיב את הדיבור בנושא זה, בין היתר, מכיוון שמחר יוקדש לכך מושב שלם בהנחייתה של פרופסור סוזי נבות.
ובאופן כללי, ואני מקווה שאינני גורמת לכם בכך אכזבה רבה מדי, אינני מתכוונת להרחיב את הדיבור על נושאים שהם במוקד השיח הציבורי כיום ואולי לא רק במוקד אלא בנקודת הרתיחה ממש. טובה בעיניי בהקשר זה עצתה של אישה חכמה אחת - מרים נאור שמה - שלפני כשבוע ייעצה לקברניטי המדינה לשמור על לשונם. ובבחינת "קשוט עצמך תחילה" אנסה גם אני לשמור על לשוני. אכן, עצה זו בדבר שמירת הלשון עצה טובה היא ועליה עמד "החפץ חיים" כבר במאה ה-19. אין פירוש הדבר בהכרח נצירת הלשון אבל נקיטת זהירות והקפדה בדברנו יפה תמיד ועל אחת כמה וכמה בימים אלה.
הכותרת שנבחרה לכנס השנה היא - "כיצד יש להגן על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו?". הצבת השאלה הזו במרכז הכנס מלמדת על הדאגה של מארגניו מן המתקפות על ערכי המשפט הציבורי ועל המוסדות המשפטיים של מדינת ישראל. למרבה הצער, אירועים והתבטאויות מהתקופה האחרונה מלמדים כי לא מדובר בדאגה משוללת יסוד.
השאלה מהם הערכים המוגנים של המשפט הציבורי היא שאלה מורכבת ורבת פנים. אך, דומה שאין חולק כי אחד מעקרונות היסוד החשובים של המשפט בכלל, ושל המשפט הציבורי בפרט, הוא עקרון שלטון החוק. פרופסור אמנון רובינשטיין כתב כי "מעטים המושגים שכה מרבים להשתמש בהם, וכה ממעטים להבינם, כמו שלטון החוק"1.
אחד מגדולי השופטים באנגליה, הלורד טום בינגהאם, פרסם בשנת 2010 ספר שהפך במהרה לרב מכר בשם "שלטון החוק" - Rule of law. הלורד בינגהאם סקר בספר את התפתחות המונח הזה עוד מימי אריסטו.
ואחד מגדולי השופטים שקמו לנו במדינת ישראל, השופט משה זילברג, זיהה בספרו הנפלא "כך דרכו של תלמוד" מקורות קדומים עוד יותר לעקרון "שלטון החוק". הוא הפנה, בין היתר, לדבריו של רבי אלעזר בתלמוד הירושלמי שאמר [ציטוט]: "בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם גוזר גזירה, רצה - מקיימה, רצו - אחרים מקיימים אותה; אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה".
השופט זילברג מדגיש כי התפיסה של התלמוד הירושלמי היא [ציטוט] "ביטוי עילאי לרעיון 'שלטון החוק'"2 ולפיו מוצג הקב"ה כאישיות משפטית הנהנית מזכויות, כפופה לחובות ונשמעת ומצייתת לחוקים שהיא עצמה יצרה.
עמד על כך גם פרופסור אהרן קירשנבאום בספרו "בית דין מכּין ועונשין" בציינו: "נאמנותו של הקדוש ברוך הוא למהותו המונותואיסטית - השוללת הפקרות ומובילה לחוק, השוללת אנרכיה ומובילה לסדר - מחייבת שאף הוא יכיר בשלטון החוק. 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט?'. הירושלמי מנגיד את מלך בשר ודם המעמיד את עצמו מעל החוק מול מלך מלכי המלכים השומר את החוק. שלטון החוק לובש אפוא ממד א-להי, ואגדת חז"ל המספרת שהקב"ה מניח תפילין מקבלת משמעות נהדרת"3.
דברים אלו ממחישים את לוּז העקרון של שלטון החוק, וליתר דיוק את שלטון החוק במחוקק אשר בבסיסו ניצב הכלל לפיו כולם כפופים לחוק - דין אחד לאזרח ודין אחד לריבון.
סביב גרעין מרכזי זה של עיקרון שלטון החוק התפתחו בתורת המשפט תפיסות פילוסופיות שונות באשר למשמעותו. יש הסוברים כי עקרון זה מתמצה בקיומם של כללים בהירים, פומביים, ברורים, קוהרנטיים וצפויים שצריכים לחול על כולם באופן שוויוני, זהו שלטון החוק במובנו הפורמלי. קיומן של נורמות משפטיות כלליות, בהירות וצפויות אלה, שלהן כפוף גם השלטון, נועד להגן על האזרח מפני הפעלת כוח שרירותי כלפיו מצד השלטון, ולהבטיחו שאם יפעל לפי החוק, אין לשלטון כל סיבה לפעול נגדו.
אכן, על-מנת שיידע האזרח כי הוא יכול להסתמך על מה שמצווה החוק, עליו לדעת שגם רשויות השלטון כפופות לחוק שהרי אם אין הדבר כך יכולה כל רשות לשנות את דעתה בכל רגע נתון לגבי החוק ואף לפעול שלא באמצעות החוק. מלומדים רבים הדגישו עם זאת, כי קיומה של מערכת שלטונית המחויבת לעקרונות שלטון החוק במובן הפורמלי, היא בלבד אינה ממצה את עומקו, עושרו וחשיבותו של מושג זה משום ששלטון החוק במובנו הפורמלי אינו מתעניין בתוכנו של החוק אלא בעצם קיומו, ובלבד שהוא עונה על מספר דרישות שהן צורניות בעיקרן.
בהחלט ייתכנו אם כך משטרים - שטובת אזרחיהם וזכויות היסוד שלהם איננה בהכרח בראש מעייניהם - אשר יתהדרו בקיום עיקרון שלטון החוק במובנו הפורמלי אך למעשה יחטאו לערכים המרכזיים הניצבים בבסיסו.
עמד על כך השופט חיים כהן בציינו כי שלטון החוק, אותו כינה "שלטון המשפט": "אין פירושו רק כאילו השלטונות השולטים במדינה נוהגים על-פי חוק ודין: גם ממשלות טוטליטריות נוהגות על-פי חוקי מדינותיהן, הלוא הם החוקים שהן בעצמן חוקקו למטרותיהן וכפי מתכונתן-שלהן".4
לפיכך, בשיטת משטר של דמוקרטיה מהותית נודעת לשלטון החוק גם משמעות חשובה נוספת והיא - ההגנה על זכויות היסוד של הפרט תוך קיום איזון ראוי בין זכויות אלה ובין צרכי החברה וטובת הכלל.
זהו שלטון החוק במובנו המהותי העולה בקנה אחד עם התפיסה לפיה בדמוקרטיה מהותית הפרט נהנה מאוטונומיה ומחירויות המאפשרות לו לפתח ולעצב את אישיותו בתוך החברה. את משמעותו של שלטון החוק במובנו המהותי היטיב לזקק הנשיא שמגר שהלך מאיתנו לפני שבועות אחדים והיה אף הוא, בדומה לשופט זילברג שהזכרתי קודם, אחד מגדולי המשפטנים שקמו למדינת ישראל. וכך אמר: "שלטון החוק אינו מבטא רק קיום פורמלי של הנורמה החקוקה. מעבר לכך עליו להגשים את רוחה של הדמוקרטיה ואת מגמתה, לשמור על כבוד האדם, לאפשר לפרט לשאוף להגשמת זכויותיו ולחסום דרכם של הפרט ושל הרשות הציבורית, אם אלה מבקשים ליטול שלא כדין את זכויותיו של האחר או להצר צעדיו שלא כדין".5
עד כאן בקצירת האומר על משמעותו של עקרון שלטון החוק שהוא נושא שאם נבקש להעמיק בו נידרש לכנס אקדמי שלם.6 כזכור נושא הכנס הזה הוא "כיצד יש להגן על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו" ולאחר שעמדתי על כך שעקרון שלטון החוק הוא אחד הערכים המרכזיים של המשפט הציבורי, אני מבקשת למקד את המשך דבריי הערב בתרומתו של בית המשפט העליון להנחלת עיקרון שלטון החוק וביצורו בחברה הישראלית, לאחר שזה אוּמַץ על-ידי מייסדיה של המדינה כבר על ערש הולדתה.
אמש השתתפתי בשדה בוקר בטקס יום הזיכרון הממלכתי לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל ולפולה רעייתו וזוהי הזדמנות לזכור ולהזכיר דברים שאמר בן-גוריון בנאומו בכנסת בשנת 1950, בו הדגיש את הקשר בין קיומה של המדינה ובין שלטון החוק ואופיה הדמוקרטי. וכך אמר: "חירות היחיד וחירות העם, אינה תלויה בהכרזה על חירויות, וגם לא בחוקה, אפילו החוקה הטובה בעולם, אלא בדבר אחד עקרוני: בשלטון החוק ... במדינה שאין בה עליונות של החוק - אין בה חרות. ... מדינת ישראל לא תתקיים בלי שלטון החוק ובלי שלטון הדמוקראטיה. שני אלה כרוכים זה בזה"7.
ואכן, דור המייסדים של המשפט הישראלי נתן בעקרון שלטון החוק נשמה "ישראלית" בשורה של פסקי דין מכוננים שנכתבו כבר בראשית ימי המדינה.
מאמר מקיף ומרתק מן העת האחרונה שכתבה ד"ר מיכל שקד העוסק בשלטון החוק, סוקר בפירוט את פסקי הדין הללו ומתוכם אני מבקשת להזכיר אחדים, ואולי את הפחות מצוטטים: פסק דין סבו משנת 1949,8 שבו נשללה התפיסה לפיה בשטח הנתון תחת ממשל צבאי "במקום שלטון החוק חל שלטון החרב" ובוטלה התערבותו של המושל הצבאי בסכסוך אזרחי; פסק דין לובין משנת 1957,9 שבו נפסלה החרמה של בשר חזיר ונקבע כי אין לפגוע בגופו או רכושו של אזרח אלא אם כן הדבר נעשה בהתאם לחוק ונבדק על-ידי בית משפט מוסמך; פסק הדין קינסלי משנת 1959 10 שבו נקבע כי אין לנעול את שערי בתי המשפט בפני מתדיינים לבירור זכויותיהם, משום שדבר זה שולל זכויות יסוד באופן שאינו עולה בקנה אחד עם שלטון החוק; ופסק הדין האז משנת 196111, שבו נפסלה חקיקת סתר ועוד ועוד פסקי דין המוכרים היטב ובהם אלכרבוטלי, כרדוש, בז'רנו ושליט המובאים כמובן אף הם במאמרה של ד"ר שקד.
פסיקה ענפה זו של שופטי דור המייסדים הינה יצירה שיפוטית גדולה ונועזת, אשר טוותה - מעשה רקמה - מסורת של מחויבות לערכים דמוקרטיים שעיקרם הגנה על זכויות אדם וביצור עקרון שלטון החוק במובן המהותי12.
מאז פסעו דורות רבים של שופטות ושופטים בישראל בתלם הזה שחרש דור המייסדים. הם אף הוסיפו וחרשו תלמים חדשים לעיגון ההיבטים השונים של שלטון החוק ברשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, במאות פרשות מגוונות שהונחו לפתחו של בית המשפט במהלך מציאות החיים הישראלית שהיא מציאות משתנה ומורכבת.
אכן, פסיקתו של בית המשפט העליון לאורך השנים עיצבה את עקרון שלטון החוק למידותיה המורכבות של המציאות הישראלית וזאת תוך חתירה להגשמת ערכים הומניים יהודיים ואוניברסליים שבהם דוגלת שיטת המשטר הדמוקרטית שלנו.
חשוב להדגיש שעקרון שלטון החוק לבד מהיותו עקרון משפטי הוא גם ערך חברתי ועל-מנת שעקרון זה יכה שורש במובן המהותי הוא חייב להיות חלק יסודי ובסיסי מהתרבות המדינתית. עמד על כך הנשיא ברק במאמרו מאיר העיניים על "שלטון החוק ועליונות החוקה", שנכתב במלאת חמש שנים לפטירתו של מנחם בגין - בציינו כי שלטון החוק הוא חלק מתרבותו של העם, והוא יוכל לפרוח רק אם יהיה נטוע בלב כל אחד מאיתנו.
אכן, אף שהאחריות ליישום שלטון החוק מונחת במידה רבה על כתפי הרשות השופטת, בית המשפט אינו יכול להגן על עיקרון זה לבדו. בית המשפט אינו מחוקק חוקים, אינו קובע מדיניות ואינו מופקד על הציות לפסיקותיו.
האחריות לשמירה על שלטון החוק, לפיכך, היא אחריות משותפת: של כלל רשויות המדינה, וגם של הציבור, שעל הציות שלו לחוק ועל יכולתו לזהות עוולות ולהביאן אל סיפו של בית המשפט, נסמכות מערכות אכיפת החוק בפעולתן.
על האחריות המשותפת הזו ועל שיתוף הפעולה בין כלל הרשויות הנדרש להגשמת שלטון החוק במובן המהותי, עמד הנשיא שמגר בפסק הדין שעסק בחנינה בעקבות פרשת "קו 300", בציינו: שלטון החוק אינו נוצר יש מאין ואינו דבר ערטילאי. צריך להיות לו ביטוי מוחשי ויום-יומי בעצם קיומם של הסדרים נורמאטיביים מחייבים, בהפעלתם הלכה למעשה כלפי כולי עלמא, בהגשמת חירויות היסוד, בהקפדה על השוויון וביצירת אווירה כללית של אמון וביטחון.
שלטון החוק, האינטרס הציבורי והגישה הממלכתית אינם מושגים סותרים או מתנגשים. הם משולבים זה בזה, תומכים זה בזה ומסייעים האחד למשנהו. בית המשפט מופקד במיוחד על כך, שציפיות אלו יוגשמו הלכה למעשה, אך כל רשות מן הרשויות הממלכתיות משולבת בחובת העשייה למען התכליות האמורות.13
בדברים נכוחים אלה של הנשיא המנוח שמגר ראוי כי אסיים את דבריי, אך בטרם סיום אבקש להוסיף כי לאחרונה מתגברים בקרבנו קולות המבקשים להציג את עקרון שלטון החוק כ"שלטון המשפטנים" וכאבן נגף העומדת בדרכה של מה שמכונה על-ידי אותם הגורמים "משילות". אין טעות גדולה מזו.
שלטון החוק והמשפט איננו "שלטון המשפטנים". השופטים, המשפטנים בשירות הציבורי ובכללם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, וכל יתר גורמי אכיפת החוק המופקדים מתוקף משרתם על משמר שלטון החוק, עושים זאת באמונה, במקצועיות ומתוך תחושה עמוקה של שליחות. וגם גורמים אלה כולם כפופים כמובן לחוק ולעקרון שלטון החוק. ביטוי לכך ניתן למצוא למשל בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה".
ככל בשר ודם איש מאיתנו אינו חף מטעויות ועל כן בהחלט נדרשים מנגנוני בקרה ופיקוח גם על כל אחד ממשרתי הציבור שהזכרתי. אך בין מנגנונים כאלה ובין ביקורת שלוחת רסן החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל, תוך הטלת דופי אישי, חסר שחר וחסר אחריות במשרתי הציבור הללו, רב המרחק.
התנהלותה התקינה של החברה הישראלית אינה יכולה להיות תלויה בהצבת שוטר בכל פינת רחוב, אלא בכך שמרבית האזרחים מצייתים לחוק רוב הזמן - הם נמנעים מיישוב סכסוכים בצורה אלימה, הם מכבדים חוזים ומאפשרים את קיום הכלכלה ומערכות השוק והם מקבלים את הכרעות בתי המשפט ומצייתים להן.
כאשר מתערער אצל האזרח האמון במערכות החוק, מתערערת האפשרות להגן על זכויותיהם של פרטים בחברה, מתערער הסדר החברתי ותחושת הביטחון של הפרט נפגעת.

הערות

1. אמנון רובינשטיין "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" 227 (1997).
2. משה זילברג כך דרכו של תלמוד 5, 68 (האוניברסיטה העברית, התשכ"ד).
3. אהרן קירשנבאום "בית דין מכין ועונשין" (2013) בעמ' 28.
4 חיים ה' כהן, המשפט 143 (מוסד ביאליק, תשנ"ב).
5. דברים בטקס חנוכת הבניין החדש של בית המשפט העליון, 10 באוקטובר 1992 .
6. ראו להרחבה אהרן ברק "שלטון החוק ועליונות החוקה" משפט וממשל ה 375 (התש"ס).
7. ד"כ 4, 817( התש"י).
8. בג"ץ 22/49.
9. בג"ץ 163/57.
10. בג"ץ 20/59.
11. ע"א 421/61.
12. השוו: מנחם אלון "חוקי היסוד: דרכי חקיקתם ופרשנותם – מאין ולאן"? מחקרי משפט יב 253, 256-257 (1995).
13. בג"ץ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, 554-555 (1986).

תאריך:  08/12/2019   |   עודכן:  09/12/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
גם רשויות השלטון כפופות לחוק
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
לשופטים מותר הכל1
חוטר  |  8/12/19 17:03
2
לשופטים מותר הכל2
חוטר  |  8/12/19 17:09
3
לשופטים מותר הכל3
חוטר  |  8/12/19 17:20
4
מכבד אמירותיה, אך אין זה מספיק
אלי האזרח   |  14/12/19 03:30
5
אבל תלוי איך מפרשים החוק  ל"ת
ולמה שלא כתוב בו  |  14/12/19 19:48
6
לכל מי שמתקשה בהבנת המושג "שלט
בן נאמן  |  14/12/19 20:09
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ורדה וירט ליבנה
הרצאה לערב עיון של לשכת עוה"ד בנושא: "שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה בראי פסיקת בתי הדין לעבודה" - מוזאון ת"א [ו' בכסלו התש"ף, 04.12.2019]
ורדה וירט-ליבנה
דברי פתיחה של הנשיאה ורדה וירט-ליבנה לכנס השנתי במשפט העבודה – ים המלח 2019 [ל' מרחשון תש"ף, 28.11.2019]
ורדה וירט-ליבנה
דברי נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-ליבנה במסגרת כנס משפט העבודה [ל' מרחשון התש"ף, 28.11.2019]
בנימין נתניהו
נאום התגובה של ראש הממשלה ממעונו בתגובה להודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש נגדו כתב אישום בתיקים 1000, 2000 ו-4000 [כ"ג במרחשוון תש"ף, 21.11.2019]
אביחי מנדלבליט
דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עם הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו [כ"ג בחשוון תש"ף, 21.11.2019]
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il