מספר שבועות לאחר פטירתו של צבי קניג ז"ל (84), יקיר וסגן ראש העיר המיתולוגי של העיר רעננה, התאספו זקני פורום "צעירי המפד"ל" לשעבר, במסעדה בתל אביב, להעלות זיכרונות ולהוקיר את שמו של מי שהיה חבר מרכזי ופעל רבות למען המפלגה. ח"כ ושר התחבורה לשעבר שאול יהלום: "בכל מקום בו צבי התמודד לתפקיד מטעם המפלגה הוא היה נבחר ללא כל קושי. הוא ידע לרדת לנפשו של כל עסקן להתחבב עליו ולהציג את תוכניותיו שהיו מדברות לקהל המצביעים". ח"כ וסגן שר החוץ לשעבר שהיה ממייסדי צעירי המפד"ל, יהודה בן מאיר: "קניג היה סגן ראש העיר וכל אחד ידע שהוא מנהל את עיריית רעננה. כל מקום אליו הגעתי, היו אומרים לי - רעננה זה קניג". אין סוף סופרלטיבים נשפכו במפגש הנוסטלגי, שנמשך עד השעות הקטנות של הלילה.

חסיד קרלין

קניג נולד בטבריה והיה נצר של חסידות קרלין שהתמקמה בעיר בשנת 1770 והיוותה את גרעין החסידות שהתפשט לאחר מכן למקומות נוספים בארץ כמו ירושלים, צפת, חיפה ותל אביב. בילדותו ספג קניג את תורת החסידות שהייתה ידועה בניגוני הריקוד העליזים שלה ושמה דגש על שמחת החיים. קניג עד ימיו האחרונים השתתף מדי שנה בחגיגות מירון בהם לא פסק לרקוד ולשמוח כמיטב המסורת. מספר יהלי מייזליס נכדו של קניג: "הזיכרון הכי מהותי שלי מסבא זה הבר מצווה שלי. זה היה בערך שלושה חודשים לפני שהוא נפטר. רקדנו ריקודי מירון. ולמרות שרגלו החולה הייתה חבושה ובקושי הלך, פתאום התחיל לרקוד כאילו אין לו כלום וכולם רקדו סביבו. כל בני הדודים. כל המשפחה. אני לא אשכח זאת אף פעם". מוסיף הנכד אלעד זלוטניק: "הדבר הראשון שקופץ לי כשמזכירים את סבא צבי, זה הקלרינט והריקוד המפורסם שלו שזכיתי להשתתף בו מספר פעמים".

הקלרינט ופסטיבל הכליזמרים ברעננה

את נגינתו בקלרינט החל קניג כנער מתבגר לאחר שנחשף למוסיקת הכליזמרים החסידית והיהודית בחגיגות מירון בהם נטל חלק באופן קבוע. בכל אירוע משפחתי, ומאוחר יותר לאחר הפיכתו לאיש ציבור, נהג קניג לנגן בקלרינט כשהדבר התאפשר ותאם את ההזדמנות לכך. שיא הפעילות המוסיקלית של קניג, האיש והקלרינט, באה לידי ביטוי בקיום ערבי כליזמרים ברעננה. הפסטיבל הפך לשם דבר וקהל שבוי לז'אנר זה מגיע לרעננה מכל קצות הארץ. סיפר קניג באחת הראיונות: "נולדתי בטבריה שזו עיר של כליזמרים. מצאתי לנכון לחשוף את המוזיקה הזאת לתושבי רעננה שאוהבים כליזמרים וכתוצאה מכך החלו להגיע תושבים מהסביבה ומחלקי הארץ השונים והדבר הפך למסורת רבת שנים". לפסטיבל הכליזמרים נשוב בהמשך.

מאיש חינוך לאיש ציבור

מספרת אביבה קניג אלמנתו: "את צבי הכרתי בעת היותי מורה והוא שימש כמנהל בית הספר בתענך. התקיימה בניינו חברות שהובילה לנישואים. הפעילות הפוליטית שלו החלה בגיל צעיר והוא היה בין אלו שייסדו את המשמרת הצעירה של המפד"ל. לאחר שנישאנו ניסיתי להניאו מלהמשיך בפוליטיקה אך נכשלתי וביושר עלי להתוודות שנמשכתי גם אני לפעילות הזאת". הדחיפה הגדולה של המעבר מאיש חינוך לפעילות ציבורית קרתה בעפולה בעת שקניג שימש שם כמנהל בית ספר. כתב קניג בזיכרונותיו: "ניתנה האמת להיאמר שהעסקנות הציבורית לא הייתה טבועה בדמי, ולא הייתה משאת חיי. מה שגרם להפסקת עבודתי כמנהל בי"ס, היה התפנית שלי לפעילות ציבורית כסגן ראש העיר עפולה. התבקשתי על-ידי חבר מועצת עפולה להחליפו, עקב סיבות אישיות. הוא טען כי בחר בי בשל היותי אדם צעיר, מלא מרץ, עם קבלות בעבודה החינוכית, וגם בזכות היותי מקושר היטב עם הציבור הרחב בעפולה".

המעבר לרעננה

למען יוכל קניג להתמסר לפעילות ציבורית באופן מלא הוא מבקש חופשה ללא תשלום ממשרד החינוך ובקשתו נענית. פעילותו הציבורית בעפולה נמשכת כעשר שנים בהם הוא משמש כסגן ראש העיר ויו"ר המועצה הדתית. כתב קניג בזיכרונותיו: "חשתי שמיציתי את תפקודי בעפולה. נראה לי כי בירת העמק קצת 'קטנה עלי'. מצאתי את עצמי מחפש שדות פוליטיים חדשים לרעות בהם". בשלב הראשון מחליט הזוג קניג, שלהם כבר ארבעה ילדים (שני ילדים נוספים נולדים מאוחר יותר), לעבור למרכז. בשנת 1971 עוקרת המשפחה מעפולה וקובעת את ביתה ברעננה שהייתה מקום מגוריה לשעבר של הרעייה אביבה, וקניג מתמנה בסיום חופשתו ממשרד החינוך כמנהל בי"ס אלקלעי בתל אביב. קניג לא טומן ידו בצלחת. בראייתו החדה הבין כי סניף המפד"ל (מפלגה דתית לאומית) ברעננה חלש לעומת תנועת פא"י (פועלי אגודת שראל) שהייתה חזקה יחסית במעמדה, והוא מחליט לעשות מעשה. במאמצים מרובים הוא מאחד את שתי הרשימות לאחת ועומד בראשה. הדבר מתקבל באהדה אצל הציבור הדתי ברעננה, והרשימה המשותפת זוכה להיכלל במועצת הישוב בשנת 1973.

קניג מהמר על בילסקי

הפעילות הציבורית במועצת רעננה מאלצת את קניג לבקש חופשה נוספת ללא תשלום ממשרד החינוך אך בקשתו מסורבת. הוא נבחר כסגן ראש המועצה ללא שכר וגם החזיק את תיק החינוך. את שכרו הוא קיבל מהמפד"ל בה הוא שימש כפעיל מפלגתי. קניג ובנימין וולפובויץ ראש המועצה התיידדו והייתה בניהם הבנה מלאה לניהול הישוב. בשנת 1989 וולפובויץ החליט לפרוש, ולהנהגת העיר (שהוכרזה בשנת 1982) מתמודד זאב בילסקי, דמות צעירה וחדשה. מספר בילסקי ראש העיר לשעבר: "לקראת התמודדתי ברעננה הגעתי לביתו של קניג לבחון את סיכויי להיבחר. לא היה קל. לאחר שקניג סקר אותי וחקר אותי על עברי ורצה להבין מהו החזון שלי לגבי עתיד העיר, הוא הימר עלי. האמת חייבת להיאמר. הוא לקח סיכון פוליטי גדול מאד. כל השנים שלטה ברעננה מפלגת העבודה, ופתאום לקחת מישהו, איש מפלגת הליכוד שהוא לא 'משלנו', זו הייתה תעוזה יוצאת דופן". גם לראש העיר לשעבר נחום חופרי יש רק דברים טובים לומר על קניג אותם הוא הביע בטקס הפרידה של קניג ממועצת העיר: "אני חב לך תודה גדולה צבי. אתה היית לי מורה דרך ומנחה בצעדי הראשונים כאיש חינוך. מצאתי בך אוזן קשבת וידיד בכל עת שנדרש לי סיועך".

דת ומדינה

אחת הבעיות האקוטיות בפוליטיקה של ישראל היא ההפרדה בין הדת למדינה והיכולת לשלב בניהן למען יוכלו כל הזרמים במדינה, והם רבים, לחיות בהרמוניה מושלמת. קניג כאיש חינוך ידע למזג ולאחד בין התרבויות כדי שרעננה תוכל להתקיים כעיר למופת המאופיינת בסובלנות ודו-קיום. רינה בר-טל סגנית ראש העיר רעננה לשעבר, ומי שכיהנה כיו"ר שדולת הנשים בישראל, התמודדה ב-1989 לראשות העיר אך הובסה. בר-טל: "קניג היה איש דתי ואני אישה מאוד חילונית, ואני אומַר שהיו לנו חילוקי דעות לא מעטים בעניין הזה. היו לנו הרבה אי-הסכמות בעניין הזה, אבל אני גם צריכה לציין שתמיד תמיד הגענו לעמק השווה. נושא הפמיניזם אצל קניג לא היווה בעיה. נהפוך הוא. בניגוד למקובל הוא דאג לשלב נשים ברשימה שלו. צבי קניג היה מהראשונים באזור השרון ששילב נשים ברשימה של המפד"ל. לא היה דבר כזה בשום רשות".

פרישה לגמלאות

לאחר 7 קדנציות רצופות בהם קניג שימש כחבר מועצת העיר וסגן ראש העיר החליט קניג לפרוש מפעילותו הציבורית. אומרת בתו איריס מייזליס: "כשאבא החליט שהוא פורש מהחיים הפוליטיים אני מאוד שמחתי באופן אישי. אמרתי לו: 'הגיע הזמן באמת שתעשה לביתך. תהנה מאיתנו וממה שבנית-האימפריה המשפחתית הזאת, משפחת קניג שלך". ואכן קניג עשה לביתו והשתדל להיות איש משפחה שלא תמיד התאפשר לו הדבר קודם לכן בעת פעילותו הציבורית. לאחר פטירתו החליטה מועצת העיר רעננה להוקיר את קניג על מיזם הכליזמרים שהגה. פסטיבל הכליזמרים השנתי יישא מעתה והלאה את שמו של קניג. דברים שאמר ראש עיריית רעננה חיים ברוידא בטקס הענקת מגן הוקרה לרעייתו אביבה בפסטיבל הכליזמרים שנערך באוגוסט השנה, ובפעם הראשונה ללא נוכחותו של קניג יוזם ומפעיל פרויקט הכליזמרים בעיר: "זו השנה ה-29 שברעננה מתקיים פסטיבל הכליזמרים. חגיגה מוזיקלית תרבותית שמביאה לידי ביטוי מסורת יהודית בת מאות שנים. לא כולם יודעים שמאחורי היוזמה המפוארת הזו של פסטיבל הכליזמרים רעננה עומד אדם אחד ושמו צבי קניג, סגן ראש העיר רעננה שבמשך שנים פעל בתוך הקהילה הרעננית מתוך ראייה של שליחות ציבורית. צבי לצערי איננו איתנו כבר כמעט שנה אבל החזון שלו והנוכחות בהוויה הרעננית קיימת ומתקיימת בכל רחבי העיר". [קישור לסרט "האיש והקלרינט"]