האם כוחם של האנשים העשירים ביותר גדול יותר כיום מאשר בעבר? ראנה פורוהר, בעלת טור בכירה בפייננשל טיימס, אומרת שהשאלה עלתה על דעתה בעקבות שיחה עם משקיע טכנולוגיה מרכזי בעמק הסיליקון. למרות שענף ההיי-טק גדל ב-20 השנים האחרונות, מספר חברות ההזנק בארה"ב צנח, ובמקביל גדלו הן חוסר השוויון והן הקיטוב הפוליטי. היא הייתה אופטימית: "התגברנו על מונופולים בעבר – ראי את ברוני הרכבות של המאה ה-19". בן-שיחה השיב: "נכון, אך לא יכולנו להשפיע על תוצאות הבחירות".
זה לא לגמרי נכון. על-פי הנטען, איל הרכבות תומס סקוט סייע להטות את הבחירות לנשיאות ב-1876 לטובתו של רות'רפורד הייז בתמורה להקמת מסילת הברזל הטרנס-יבשתית; הייז הגיע להשבעה ברכבת השייכת לסקוט. האם הכוח של בעלי פייסבוק, גוגל ו
אמזון באמת שונה? כן ולא. המודל העסקי שלהם מאפשר להם להפעיל השפעה מלמטה למעלה באופן שלא נראה בעבר, כאשר ההשפעה הכלכלית הייתה מלמעלה למטה.
בעבר, ככל שהיה לך יותר כסף – יכולת להשפיע יותר על הזירה הפוליטית, בין אם בתרומות למועמדים ובין אם בקמפיינים עצמאיים. זו אחת הסיבות לגידול בכוחם של התאגידים בארה"ב: את ירידת היקף התחרות בארה"ב ניתן להסביר במדיניות הממשל, המושפעת מכמויות עצומות של שתדלנות ותרומות פוליטיות. על-פי אחד המחקרים, השווקים האירופיים חופשיים יותר משום שיש בהם פחות כסף בפוליטיקה.
מובן, מדגישה פורוהר, שלעמק הסיליקון יש השפעה רבה גם בוושינגטון וגם בבריסל. אבל יש להם דרך עוצמתית יותר להשיג את מבוקשם, מה שהיא מכנה "מעקב קפיטליסטי". הם יכולים ליירט כל אחד מאיתנו – גם ברשת וגם מחוצה לה (סמארטפונים, אוזניות, מכוניות חכמות וחיישנים). הם יכולים להפריד ולמשול בדרכים שהאוליגרכים של העבר יכלו רק לחלום עליהן.
תשכחו מהשפעה על הציבור ועל הבחירות דרך טלוויזיה בכבלים או תרומות לפוליטיקאים ספציפיים. כעת, בזכות "המעקב הקפיטליסטי", הם יכולים לפנות לכל פרט ופרט. זה קורה גם מבחינה כלכלית – ראו את המחירים וההצעות הנשלחים בצורה אינדיבידואלית – וגם מבחינה פוליטית דרך מסרונים ממוקדים. צרפו לכך את העובדה שיש עמימות מוחלטת בנוגע למשגרי המסרים – וקיבלתם כוח העולה בהרבה על זה של הטיטאנים בעבר.
עדיין יש ויכוחים בשאלה האם דיסאינפורמציה און-ליין השפיעה ב-2016 על תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ועל תוצאות משאל הברקזיט בבריטניה. אך כמה ממנהיגי ענף ההיי-טק, ובהם אריק שמידט מחברת גוגל, כבר התפארו ביכולתם להשפיע ולצפות התנהגות אנושית. וזה מדאיג מאוד, טוענת פורוהר.
פירוק של חברות ההיי-טק הענקיות אינו פתרון מספיק. יש צורך בלא פחות מאשר איסור מוחלט על מעקב אחרי המשתמשים ועל פילוח של רצונותיהם והעדפותיהם. בעבר סברה פרוהור, כי איסור כזה הוא קיצוני מדי. ייתכן שכיום הוא בלתי אפשרי. אבל ייתכן שאין מנוס ממנו – לא רק כדי לשקם את התחרות הכלכלית בארה"ב, אלא גם כדי להבטיח את האמון בדמוקרטיה הליברלית בעולם כולו.
