צפיתי ב"ימי בנימין", תוכניתו של
עמית סגל, שזכתה לבילד-אפ כמעט חסר תקדים. פרק הבכורה ששודר (יום א', 15.12.19) במסגרת תוכנית החדשות בערוץ 12 לא מבשר שום דבר מעניין, שלא לומר חדש. הוא מיושן, מאכזב, ממוחזר, ערוך בצורה מחפירה, ולא נעים לי לומר זאת משעמם... עמית וצוות עורכים נבחר נברו בארכיון, שלפו קטעי ארכיון ורקמו סביבם רעיונות, כך לפחות זה נראה.
ככל הנראה סגל נהנה מתמיכה בלתי מסויגת מצד עורכי משדר החדשות והממונים עליו. הם העמידו לראשותו זמן שידור יקר, בזמן צפיית שיא, בערוץ הכי נצפה בישראל, לטובת גחמה אנכרוניסטית ולא ברורה. סגל נהנה גם מאהדת ציבור רחב בימין וגם ממשבצת ימני המחמד בפאנל החדשות אליו הוא שייך. למען האמת אני עוקב אחרי עבודתו וכתביו כבר לא מעט שנים, הוא ניחן בזיכרון פנומנלי וידע שהם מנת חלקם של מעטים מעמיתיו בתקשורת.
אילולא הציוץ שהגיע מצד עמית מיד לאחר השידור הייתי פשוט מתעלם וממשיך לכתוב את המאמר הבוער בי אודות הראיון של קושמרו עם
שי ניצן בערב שבת. חוט המחשבה נקטע מיד כשראיתי את הציוץ המקומם והמתגונן מצד סגל: "מחר להערכתי בפרק המדיני הקו יתחלף. השמאל לא יסבול והימין יאהב. צפו". נביא של ממש. היוצר המחונן כבר מספק לנו ספוילר - מחר זה תורו של עדר הימין... כגלמים ביד היוצר המחונן.
לי באופן אישי אין בעיה אם הפרק ששודר הערב היה ימני יותר או פחות, אין לי גם בעיה ששאר פרקי הסדרה שישודרו בימים הקרובים יהיו שיר הלל לשמאל. יש לי בעיה עם עיתונאים שמיד מתגוננים מפני ביקורת. אם הביקורת הופכת בעיניך את הציבור הצופה לצפוי כל כך, אז אתה לא שונה מעמיתיך לפאנל ואין לי יותר הערכה אליך או רצון להמשיך לעקוב אחרי סדרתך המפומפמת.
רק מפסידים
עמית, ולא מעט עיתונאים אחרים, מאמינים שאנחנו ניצבים במשחק התקשורתי הפרטי שלהם. הם לא מבינים את גודל האחריות שמוטלת עליהם. מערכת היחסים בין התקשורת לפוליטיקה הפכה חולנית, פוליטיקאים מזינים את העיתונאים שמזינים את הציבור, שמבקר את הפוליטיקאים. לכאורה מערכת יחסים בריאה במשטר דמוקרטי. הבעיה מתעוררת כשהרעבים לא יודעים שובע, ואז מתחילה מערכת הגומלין הזו להיות פסולה ולפלוש אל מחוזות מערכות שלטון החוק ולהשפיע על חיי כולנו.
הדלפות תמורת סיקור מגמתי וכותרות, סיקור חיובי תמורת הטבות, פוזיציה תמורת משבצות שידור ואהדת הציבור, וכן הלאה. במקרה שלא שמתם לב יש לנו ראש
ממשלה שיעמוד לדין בדיוק על זה, ופרקליט מדינה יוצא ויועמ"ש שגם הם יעמדו לחקירות (לכל הפחות) כשהאבק ישקע, צווי איסור הפרסום יוסרו, והעניינים יתחילו להתברר. בפרשת תיקי נתניהו אין מנצחים רק מפסידים. אם חשבתם שאמון הציבור בפרקליטות נפגע בעקבות ההתנהלות של שי ניצן, אני מציע לכם לערוך סקר דומה.
שאלו את הציבור מה הוא חושב עליכם שם במגדל השן העיתונאי והמוגן שלכם. אתם בטוח לא תופתעו, הרי אתם יודעים הכל. עיתונאי דוגמת עמית שחושב שהמסך המרצד הוא מגרשו הפרטי, חוטא למקצועו ומזלזל בנו הצופים ובעצמו. עריכה מפוזרת, נטולת אמירה קוהרנטית, מעין סיור וירטואלי במוחו המתחבט של עיתונאי מחמד המוקף תמיד בפאנל עוין. מה זה היה אמור להיות עמית? מה רצית לספר לכולנו? שלביבי יש שיטה? שביבי הוא מכונה קרה משומנת ומחושבת? רצית לפרק את נתניהו לגורמים בגישת הגשטלט ואז ליצור קשרים לוגיים שיניחו את דעת ציבור הצופים רפי השכל...
הסדרה של עמית היא הסדרה על עמית. לעמית ילד הפלא של הימין חשוב להראות לכולנו שהוא מחונן ומצטיין, שהוא זוכר, שהוא יודע, בדיוק כמו ההתנצחויות שלו במחוזות הזיכרון מול אברמוביץ' ודניאל הוא רוצה להוכיח לכולנו שהוא מספר העל שיודע לפרק את הפאזל הקרוי נתניהו ולהרכיב אותו חזרה, אל מול נגד עינינו המשתעממות. מי לעזאזל אתה חושב שאתה? הימין נמצא בסכנה אמיתית. בינתיים בלי לנקוב בשמות, יש כל מיני אנשי תקשורת שמדברים ימין, מתנהגים ימין, או במילים אחרות רוכבים על הימין למען טובתם האישית בלבד.
אם הימין ינצח בבחירות הקרובות זה רק הבונוס, מעין תוצר לוואי של פרי עמלם המפוקפק. מבחינתם זו לא שאלה ערכית אידיאולוגית, אני לא חושב שאגזים אם אפילו אומר קיומית. אבל הם בשלהם. עסוקים בסדרות פח ובקפיצה מאולפן לאולפן. כנראה שתשומת הלב התקשורתית ואור הזרקורים פוגעים גם בטובים ביותר. הימין והמשטר הדמוקרטי מתפוררים לנגד עינינו אבל מה שחשוב זה שתראו איך ביבי מפיל גולשת סקי ותמחאו לסגל כפיים. ביו טיוב יש קטעים מצחיקים יותר, תברחו לשם.
