פייסבוק היא הרשת החברתית הנפוצה ביותר בעולם. האם עליה נאמר "אם אתה לא שם, אתה לא קיים"? אם כן, אז אני לא קיים. הייתי בפייסבוק, כי אמרו לי שאפרסם שם את הבלוג שלי (זה שאתם קוראים) והוא יזכה לתפוצה גדולה מאד. אז נכנסתי לרשת החברתית וקבלתי המון, המון, המון, חברים. זאת אומרת אנשים, שאינני מכיר כתבו סיפורים שלא עניינו אותי.
את הפוסטים שלי בקושי גיליתי. הפקתי לקח והחלטתי לצאת מן הרשת. אתם חושבים שזה קל? טעיתם. לקח לי זמן ונסיונות רבים כדי למצוא איך יוצאים. בסופו של דבר הצלחתי ואני חושב שצדקתי. נכון, ציבור גדול מאוד משתמש ונהנה. אז אני לא קיים... הסיבה העיקרית שיצאתי - משום שקשה לצאת מן הרשת. אצלי זה יצר הרגשה של "מלכודת עכברים". נכנסת - תישאר! ואחרי שיצאתי (בקושי), קבלתי הודעות אוטומטיות חוזרות ש... אני מוזמן לחזור לרשת.
תוך כדי כך היה לי זמן לחשוב על מלכודת הדבש הזאת. למה פייסבוק טוב, אינני צריך לכתוב. יש מספיק הסברים ונימוקים למה זה טוב. האם יש באינטרנט גם הסברים למה זה לא כל כך טוב? אולי יש, אבל לא מצאתי. חשבתי לעצמי מה קורה לבחור צעיר, נגיד תיכוניסט בסוף דרכו, שמשתתף במסיבה וקצת מתבסם וקצת מצטלם וקצת מכניס לרשת. למה לא? אבל אחרי ארבע שנים, כשסיים את השירות הצבאי, הוא מחפש עבודה. שולח קורות חיים לכל מיני מקומות. ושם, הבוס מורה למזכירה: "תעלי לי לפייסבוק את השמות של מבקשי העבודה".
הוא רואה את סרטון מסיבת שיכורים של גיבורנו ואומר למזכירה: "את השיכור הזה אני לא צריך אצלי"... טוב זאת רק דוגמה, אבל יש לי עוד אחת. קרה לא פעם: זוג צעיר מתחתן באהבה רבה ומבטיח זה לזו אהבת נצח. את הכל מעלים לפייסבוק בשביל המשפחה, לחברים, לכל העולם. עובר זמן ומשהו משתבש והם נפרדים. האם הם נפרדים גם מפייסבוק? האם יצליחו להסיר את סרטון אהבתם, שהפכה לאיבה מרה? כנראה שלא.
בכל אופן, קל זה לא יהיה. לא צריך לדבר, כמובן, על כך שכל מה שעולה לרשת, עלול להיות מועתק ומועבר. כמה השמצות - חלקן כלל לא אמיתיות - הועלו בפייסבוק. בחו"ל כבר היו מקרים של התאבדות. אפשר להביא עוד דוגמאות, אבל להנהלת פייסבוק יש בוודאי הרבה יותר. הם רק לא יספרו על כך.
כפל לשון
חג החנוכה מתקרב: מצחיק, שלאלה שהדליקו את המנורה קוראים מכבים. אמר
אהוד ברק: אחד העיר לי שהזקן שלי על הפנים. אמרתי לו, וכי מה חשבת שהוא יהיה על כף היד?...
קבע שחקן מפורסם: תמיד כשאומרים לי שאני כוכב, אני ישר מאדים. ובצדק.
דברי מפורסתם: חיפשתי את עצמי בוויקיפדיה ולא מצאתי. מרגיש חסר ערך.
איש חושב: שקלתי הרבה לפני שהחלטתי לעשות דיאטה. התלבטות: להודות למישהו בפה מלא, זה מנומס או לא?
- מפורסתם: הוא מפורסם, אבל סתם.