גדעון סער היה ראוי למחמאות על אומץ לבו מִשֶּׁהֵעֵז לצאת ולהתייצב מול נתניהו בבחירות בליכוד, בו זה מכבר טחו עיני הבוחרים והם צועדים כעדר בעקבות ביבי וְשָׂרַתּוֹ, ולא אכפת להם לא מאישומים, לא משיסוע העם ושיסוי זה בזה, כפי שנאמר לגבי אותו עגל: "אלו אלוקיך ישראל...". הציבור הניח שאם סער יזכה בבחירות - הנה רבים שמאסו בנתניהו ישובו לליכוד בראשות סער. עד כאן - כל המחמאות.
אלא דומה שגדעון סער הקדיח את תבשילו בכך שהצהיר כי יפעל לבחירתו של נתניהו לנשיא מדינת ישראל. אפשר, וסביר, שזהו טריק בחירות באשר סער חשב שאם יצהיר שידחף את ביבי לכהונה הרמה, במקום לבעטו פשוט החוצה, תשכך ההתנגדות בליכוד לסער ואולי אף האמין, בתמימות, שביבי ירכך מעט את משטמתו לסער. אולם נראה שסער טעה טעות כפולה ומכופלת.
ביבי מיד הבין שהכוונה הַמִּיָּידִית היא לנשלו מכס ראש ה
ממשלה, במה שקרוי "בעיטה כלפי מעלה", ודומה אפילו שהשוטים שבחסידיו הבינו זאת. חמתו הבוערת של ביבי עלתה עוד מספר מעלות צלזיוס. בין חברי הליכוד היה זה הליך חסר שחר שמוטב לו שלא נעשה מאשר נָעֲשָׂה.
אולם הנזק בציבור שסער גרם לעצמו אף גדול יותר: המצב כיום הוא שהציבור כולו, על מפלגותיו והתפלגויותיו, נחלק בין תומכי ביבי לבין אלו המתנגדים נמרצות לשלטונו, לחמדנותו, לשחיתויותיו לכאורה, לנהנתנותו, לקמצנותו, לחמדנות רעייתו ולנסיונותיו לגלגל כל הוצאותיו והוצאות משפחתו על קופת הציבור, וכן מאסו במסרים הבאים ממשפחתו לדורותיה. אלו, בנוסף למתנגדים לדרכו הפוליטית ולמדיניותו. כל מתנגדי ביבי תלו תקוותם בסער, שיוריד את ביבי מגדולתו וישיב את המדינה לנורמליות, לשפיות ולתקינות מוסרית ומשפטית. חלק גדול מאלו נדהמו עתה מרעיונו של סער לשגר את ביבי, על תיקיו הפליליים ועל תכונותיו הידועות, למשכן הנשיא.
אכזבה מרה
הנשיא מייצג את העם, והוא חייב להיות חף מכל עבירה, פשע או שחיתות, אפילו מוסרית. כבר כשלנו עם נשיא מדינה שהיה טייס מפואר, חובב נשים בעברו, שקיבל שלא כדין כספים מאיזה טייקון וסיים בבושת פנים; היה לנו נשיא מדינה שחטא בעסקי נשים ונכלא בכלא למרבה הביזיון והקצף; והיה לנו נשיא מדינה נהנתן, שבזבז כספי ציבור בנדיבות יתר לצורך האדרת שמו ולמפגשים, בְּלִוְויַת פָּמַלְיָא גדולה, עם מנהיגים בכל העולם בנסיעות על חשבון המדינה, ובמקום לשבת על כסאו הנה עוד בחש בזירה הפוליטית והמדינית, ממש ברוח "התרגיל המסריח" בהיותו סגן ראש הממשלה, ובעידוד
יוסי ביילין ופונדק לזמום את הסכמי אוסלו עד שהעמיד עובדה בפני רבין ורתם גם אותו לאותה שערורייה.
הציבור מבין שאם יש אדם שאסור שיתמנה לנשיא זהו ביבי. איש שמוסריותו מפוקפקת, רודף כבוד, נהנתן על-חשבון אחרים, שעבר ככל הנראה את גבולות המותר, חובב טיסות עם רעייתו היקרה [תלתי משמע] ושומרי ראשו הרבים לכל מיני מפגשים מיותרים, גם עם דיקטטורים אשר טבחו בעמם או ביצעו רצח עם. ביבי אינו האיש שישב במשכנו וישתתף רק בטקסים הראויים אלא גם שם יגרום נזקים, ובעיקר אם יכהן אז ראש ממשלה ראוי שאינו מחנפיו.
אין זה מנחם לחשוב שסער רק עשה תרגיל בחירות. כס הנשיא אינו מטבע עובר לסוחר או לשוכר, וגם אסור שיהא מעין שוחד בחירות. חבל - כי רבים שציפו למנהיגות חדשה וטהורה מצד גדעון סער בליכוד ובמדינה התאכזבו מרה. הדברים נכתבים בטרם נודעו תוצאות הבחירות בפריימריז בליכוד. האמור לא ישתנה לפי אותן תוצאות.
הערה מחויכת: יש האומרים שהעובדות במשכן נשיאי ישראל כבר נתקפו בעתה מחשש שאכן ביבי עם שרה יבואו לשכון באותו משכן.
