לישראל זכות וחובה לחבל בכוונות השטניות של משטר האיאתולות האירני המתנכל לה. זה כולל גם את הפעלת צה"ל. אמש התרעתי כאן, בהסתמך על כתבה של רון בן ישי, מפני כוונות מגלומניות הניכרות בממשלה להרחיב את המלחמה הזאת באורח יזום.
עתה, בעקבות הידיעות כי ישראל תקפה שדה תעופה צבאי בסוריה, אני חוזר על כך. המלחמה הישראלית הפכה לבלתי מדתית. היא אינה משרתת רק את צרכי הביטחון של המדינה אלא מקדמת גם את סיכויי בחירתו של ביבי לתקופת כהונה נוספת.
החלטה אסטרטגית כה מהותית חייבת להתקבל בשיקול דעת בממשלת קבע, ולא במחטף שמניעיו מסובכים, וכן גם עיתויו.
כאזרח הריני קורא ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
גבי אשכנזי לא להירדם בשמירה. בשכנותו אישים ראויים כשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון ויורשו בתפקיד הרמטכ"ל לשעבר
בני גנץ. על אשכנזי לעמוד על המשמר ולבחון את הסוגיה לעומק גם אם צריך לעשות כן בדיון סגור. אסור לפתוח באש כדי לסגור תיק.
הפעם אי-אפשר יהיה לטעון כי לא נשמעה אזהרה לפני המחדל. אומנם כל עמיתיי בני דורי שעסקו עמי בנושא המדיני בירושלים ב-1973 אינם כבר בין החיים (חגי אשד, יוסף חריף, אריה צימוקי, ארי רט, גבריאל שטרן, יהושע תדמור) אבל יש מי שזוכרים ותפקידם להתריע.
יהירות השרירים מובילה למקומות מסוכנים. "תחילת החטא במתיקות ואחריתו מרירה" - כך, לערך, חכמים בשפה הארמית.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
