ביבי הפך את נעמה יששכר לגימיק בחירות שלו. מילא, העיקר שהיא תחזור כבר. זה עלה לעם ישראל (לפי
מעריב) בעלות על מתחם אלכסנדר. מילא.
וביבי הפך את בקעת הירדן סחורה העוברת לסוחר. ריבונות תמורת חסינות. אני בעד הישארות בקעת הירדן בידי ישראל כפי שזה עתה, ועדיף במשא-ומתן ובהסכם עם הירדנים ו/או הפלשתינים. סיפוח חד-צדדי הוא מכה אנושה למעמדה המדיני של ישראל, אבל מילא.
עכשיו הוא רקם עם
דונלד טראמפ מיזם להציג בשבוע הבא את תוכנית השלום שלו שנושאת את שם ה-100. אז היכן האופוזיציה-נומי-נומי? הרי היא יכלה לנטרל את המוקש מתוצרת ט-ב (טראמפ-ביבי) ומתמהמהת.
במקומה הייתי מפרסם אתמול והיום והלילה ומחר הודעה פשוטה: כחול-לבן והעבודה-מרצ-גשר ייאותו לדון ברצון בכל תוכנית שלום אמריקנית מקובלת או גרועה בעיני ישראל, ובלבד שתעלה בקנה אחד עם החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338, ועם הרוח אשר ליוותה את
מנחם בגין ו
יצחק רבין בהביאם לסיום מוצלח את הסכמי השלום הברוכים עם מצרים וירדן. הופ מדיני והלך הטריק, והודיני-ביבי נותר קוסם בלי פעלול.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]