"'הרובע היהודי' אינו שם רשמי, ולמעשה הכינוי מטעה, כי לאורך ההיסטוריה התגוררו יהודים בכל העיר. עם זאת, הכינוי ניתן לשני איזורים סמוכים בצפון רובע מיטֶה, ששמם הרשמי הוא שפאנדָאוּאֶר פורשטאט ושוינֶנפירטֶל, בשל מספרם הרב של מוסדות יהודיים חשובים בראשון, והריכוז הגבוה של יהודים ממזרח אירופה, שהתאפיינו בלבוש יהודי מסורתי, בשני". כך מסביר אהד שרב, במפת-המדריך המעולה שלו לברלין.
זהו האזור - בצפון-מזרח ברלין - אותו מכירים רוב התיירים המחפשים את עקבות הקהילה היהודית בעיר, אך גם הם לא מגיעים לרוב הנקודות עליהן מצביעים שרב ומקורות נוספים. האתר המפורסם ביותר הוא בית הכנסת החדש, אשר ניצל מחורבן בליל הבדולח, אך נפגע קשות בהפצצה של בעלות הברית ב-1943 (ועל כך נספר בנפרד). ב-1988 שיקמה אותו חלקית ממשלת מזרח גרמניה, ומאז 1995 הוא ביתו של המרכז היהודי הכולל מוזאון לתרבות יהודי ברלין, ארכיונים וגלריה לאמנות יהודית. זהו אחד המבנים היפים ביותר בברלין, בנוי בסגנון ספרדי-למחצה ובראשו מתנוססות כיפות מוזהבות הנראות למרחוק.
שני בתי ספר יהודיים נמצאים גם הם במסלול, אך רק אחד מהם עודנו קיים. זהו בית הספר לבנים, אליו נגיע מיד, אך תחילה נעצור בבניין ששימש את בית הספר לבנות ב-Augustustrasse. בית הספר נחנך ב-1930 וכלל 14 כיתות, אולם התעמלות וגינת גג. באוקטובר 1933 דווקא חווה בית הספר פריחה, משום שהנאצים הורו לסלק תלמידות יהודיות מבתי הספר הכלליים. אולם בדיוק חמש שנים מאוחר יותר, בית הספר התרוקן בשל ההגירה המואצת של יהודי ברלין. הוא נסגר רשמית ב-30.6.1942, יחד עם כל המוסדות היהודיים ששרדו. התלמידות והמורות גורשו למחנות ורק מעטים ניצלו; האדריכל אלכסנדר בר, שתכנן את הבניין, נספה בגטו טרזין ב-1944.
במשך המלחמה שימש הבניין כבית חולים צבאי. תחת השלטון הקומוניסטי שב הבניין לשמש כבית ספר, אם כי כמובן לא ליהודים, ונשא את שמו של המחזאי
ברטולד ברכט. לאחר איחוד גרמניה נסגר בית הספר בשל מיעוט תלמידים. בשנת 2006 נערכה כאן תערוכה על חנה ארנדט, הסוציולוגית והוגת הדעות השנויה במחלוקת, לרגל 100 שנה להולדתה. כיום זהו מתחם של גלריות, מוזאונים ומסעדות יוקרה, כאשר בקומה הראשונה מוצגות תמונות מחיי היום-יום של בית הספר; הבניין שייך לקהילה היהודית, המחכירה אותו. הבניין הצמוד היה של בית החולים היהודי וכאן נוסד בית הילדים "אהבה", שעם עליית הנאצים לשלטון הועבר לקריית ביאליק.
