X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
עקבות השואה בברלין (ו')

לא הניחו גם למתים

סיור בכמה מן האתרים ברובע היהודי: בית הכנסת ששרד את ליל הבדולח, בית הספר לבנות ממנו נותרו רק תמונות, בית הקברות שהפך לגן ציבורי, האנדרטה המזכירה את החיים שנהפכו על פיהם
▪  ▪  ▪
בית הכנסת החדש

"'הרובע היהודי' אינו שם רשמי, ולמעשה הכינוי מטעה, כי לאורך ההיסטוריה התגוררו יהודים בכל העיר. עם זאת, הכינוי ניתן לשני איזורים סמוכים בצפון רובע מיטֶה, ששמם הרשמי הוא שפאנדָאוּאֶר פורשטאט ושוינֶנפירטֶל, בשל מספרם הרב של מוסדות יהודיים חשובים בראשון, והריכוז הגבוה של יהודים ממזרח אירופה, שהתאפיינו בלבוש יהודי מסורתי, בשני". כך מסביר אהד שרב, במפת-המדריך המעולה שלו לברלין.
זהו האזור - בצפון-מזרח ברלין - אותו מכירים רוב התיירים המחפשים את עקבות הקהילה היהודית בעיר, אך גם הם לא מגיעים לרוב הנקודות עליהן מצביעים שרב ומקורות נוספים. האתר המפורסם ביותר הוא בית הכנסת החדש, אשר ניצל מחורבן בליל הבדולח, אך נפגע קשות בהפצצה של בעלות הברית ב-1943 (ועל כך נספר בנפרד). ב-1988 שיקמה אותו חלקית ממשלת מזרח גרמניה, ומאז 1995 הוא ביתו של המרכז היהודי הכולל מוזאון לתרבות יהודי ברלין, ארכיונים וגלריה לאמנות יהודית. זהו אחד המבנים היפים ביותר בברלין, בנוי בסגנון ספרדי-למחצה ובראשו מתנוססות כיפות מוזהבות הנראות למרחוק.
שני בתי ספר יהודיים נמצאים גם הם במסלול, אך רק אחד מהם עודנו קיים. זהו בית הספר לבנים, אליו נגיע מיד, אך תחילה נעצור בבניין ששימש את בית הספר לבנות ב-Augustustrasse. בית הספר נחנך ב-1930 וכלל 14 כיתות, אולם התעמלות וגינת גג. באוקטובר 1933 דווקא חווה בית הספר פריחה, משום שהנאצים הורו לסלק תלמידות יהודיות מבתי הספר הכלליים. אולם בדיוק חמש שנים מאוחר יותר, בית הספר התרוקן בשל ההגירה המואצת של יהודי ברלין. הוא נסגר רשמית ב-30.6.1942, יחד עם כל המוסדות היהודיים ששרדו. התלמידות והמורות גורשו למחנות ורק מעטים ניצלו; האדריכל אלכסנדר בר, שתכנן את הבניין, נספה בגטו טרזין ב-1944.
במשך המלחמה שימש הבניין כבית חולים צבאי. תחת השלטון הקומוניסטי שב הבניין לשמש כבית ספר, אם כי כמובן לא ליהודים, ונשא את שמו של המחזאי ברטולד ברכט. לאחר איחוד גרמניה נסגר בית הספר בשל מיעוט תלמידים. בשנת 2006 נערכה כאן תערוכה על חנה ארנדט, הסוציולוגית והוגת הדעות השנויה במחלוקת, לרגל 100 שנה להולדתה. כיום זהו מתחם של גלריות, מוזאונים ומסעדות יוקרה, כאשר בקומה הראשונה מוצגות תמונות מחיי היום-יום של בית הספר; הבניין שייך לקהילה היהודית, המחכירה אותו. הבניין הצמוד היה של בית החולים היהודי וכאן נוסד בית הילדים "אהבה", שעם עליית הנאצים לשלטון הועבר לקריית ביאליק.

הפכו אותו למגרש ספורט
בית הקברות החרב ב-Grosse Hamburger Strasse

בית הספר התיכון על שם משה מנדלסון נמצא ב-Grosse Hamburger Strasse והוא משמש כיום את הקהילה היהודית. הבניין הוקם ב-1906 ועד 1942 שכן בו בית הספר לבנים שהוקם ב-1778. הבניין הוחזר לקהילה היהודית ב-1992, זמן קצר לאחר איחוד גרמניה, ובחזיתו מוצב שלט זיכרון למנדלסון.
המגרש הכמעט-ריק שבהמשך הרחוב הוא עדות אילמת לאכזריות לשמה של הנאצים, שכן זהו מקומו של בית הקברות היהודי העתיק של ברלין – ממנו לא נותר כמעט דבר. בית הקברות נחנך בשנת 1672, נסגר בשנת 1827 ונהרס בשנת 1943. על-פי שלט ההדרכה במקום, נראה שלפחות 10,000 מיהודי ברלין נקברו כאן; המצבה הראשונה שרדה. בית הקברות נסגר בהוראת שלטונות פרוסיה וסבל מעשרות שנים של הזנחה, אם כי נפתח מחדש במתכונת מצומצמת ב-1880 והפך לסוג של גן ציבורי; תלמידים מבתי הספר היסודיים הסמוכים ביקרו בו במסגרת שיעורי הטבע. בשלהי המאה ב-19 ניזוקו מצבות רבות, שהיו עשויות עץ, מגלגלי מכוניות הכיבוי שמיהרו לכבות דליקה ברחוב אורניינבורג הסמוך.
ב-1828 הקימה הקהילה בית אבות בצמוד לבית הקברות, ובשנת 1941 הפך אותו הגסטפו לנקודת ריכוז לקראת הגירושים מן העיר. גירושים אלו – לגטאות, למחנות ולבסוף לתאי הגזים – מונצחים ליד הכניסה לבית הקברות, הן באנדרטה והן בלוח זיכרון. את שטח בית הקברות ייעדו הנאצים למגרש ספורט עבור אנשיהם שהוצבו באיזור.
בימי המלחמה האחרונים נקברו כאן 2,427 הרוגים – כמובן לא-יהודים. רק 15 מן המצבות שרדו, משום שהפכו לאורך השנים לחלק מחומת בית הקברות, אך בשנת 1989 הן הועברו – בשל הבלאי שנגרם להן – לבית קברות אחר. המצבה היחידה ששוחזרה במקומה המקורי היא זו של משה מנדלסון. כיום זהו גן ציבורי, אם כי המבקרים מתבקשים לשמור על כבודו ומצבו מלמד שהם עושים זאת. הנאצים, כדרכם, לא הניחו גם למתים.

אחת הפינות הנשכחות של הרדיפות
לזכר ההגירה הכפויה והחפוזה

נזכיר עוד נקודת הנצחה ייחודית: אנדרטת החדר העזוב שב-Koppenplatz. כפי שניתן לראות בתמונה, היא מציגה חדר עבודה שנעזב בחופזה. האנדרטה נחנכה בשנת 1988, במלאת יובל לליל הבדולח, ולמעשה היא מזכירה את מה שאירע בעקבותיו. הפוגרום הממלכתי זעזע עד היסוד את עולמם של יהודי גרמניה, וגם מי שקיוו שהשלטון הנאצי הוא אפיזודה חולפת, הבינו שאין להם עתיד במולדתם. רבבות מהם ניסו נואשות לצאת מגרמניה, ואלו שהצליחו – נאלצו להותיר מאחוריהם את רכושם.
מסביב לאנדרטה חרוטות מילים מתוך שיר של נלי זק"ש, הסופרת היהודייה שזכתה בפרס נובל ב-1966 לצידו של ש"י עגנון. ומדוע אמרנו שזוהי הנצחה ייחודית? משום שהיא מזכירה את אחת הפינות הנשכחות של הרדיפות שהובילו לשואה: ההגירה הכפויה והחפוזה, העקירה האכזרית מהסביבה והחברים, אובדן הרכוש והקריירה. ולא כל אותם עקורים-בכפייה ניצלו; חלק נפלו בידי הגרמנים כאשר הללו כבשו את צרפת, הולנד ובלגיה.

תצוגת מחיי בית הספר לבנות
מבט נוסף על בית הכנסת החדש
אבני זיכרון לקורבנות ברחובות הרובע היהודי
לוח זיכרון לרבנית הרפורמית רגינה יוגאס
מסלול סיור ברובע היהודי: מפת ברלין של אהד שרב.
תאריך:  28/01/2020   |   עודכן:  28/01/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
סיגל רונן-כץ
ניצולי שואה עשויים להיות זכאים להטבות רבות מתוקף מצבם    עו"ד סיגל רונן כץ מאתר "כל זכות", ריכזה עבורכם את כל מה שניצולי שואה ובני משפחותיהם צריכים לדעת
רות רזניק
הורי אמי ברחו מהפרעות באוקראינה וסבי למד הנדסת חשמל בגרמניה    סבתי הייתה ציונית ולימים התגרשו והסב חזר לרוסיה ונישא לרופאה    אמי הייתה בקשר עם אביה בערך עד 1935 ומאז לא ידעה מה קרה לאביה האהוב
איתמר לוין
שתי אנדרטאות ומוזאון ניצבים באתרים בהם שכנו המשרדים מהם נוהלו מבצעי הרצח - תחילה של גרמנים חפים מפשע, ולאחר מכן של יהודי אירופה ועוד מיליוני אזרחים ברחבי היבשת
איתמר לוין
420,000 עובדי כפייה הועסקו בברלין בקיץ 1944 ב-3,000 אתרים. הראשונים שבהם היו יהודים, מיד לאחר ליל הבדולח. מחנה העבודה ברובע Schonweide מספר על הקורבנות הנשכחים
מחלקה ראשונה
שר החוץ הפולני בראיון בלעדי לישראל היום: "צריך לתת להיסטוריונים לקבוע את העובדות על השואה"    על המשבר עם ישראל: "כץ פגע בנו, אך זה מאחורינו"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il