השמאל בישראל מניף שני דגלים. דגל ראשון הוא דגל 'מדינת חוק'. דגל שני הוא השלום עם הערבים. לכן לא מובנת ההתנגדות הממש דתית לראש ה
ממשלה נתניהו. ההתנגדות מנומקת בכך שראש הממשלה אשם בשוחד ושחיתות על-פי שלושת כתבי האישום נגדו ולכן אין לו מנדט להיות ראש ממשלה ומקומו בכלא.
בכך שהם מרשיעים את נתניהו לפני משפט ולא מאפשרים למערכת המשפט האמונה על החוק לבצע את תפקידה, הם פוגעים בחוק מפורש שנחקק בדיוק עבור מקרה זה, כדי להגן על ראש ממשלה, כדי שלא יהיה ניתן לסלק ראש ממשלה נבחר ללא בחירות אם לא הורשע על-ידי בית המשפט. בכך הם מורידים את דגל 'מדינת חוק' מהתורן ומביעים אי-אמון במערכת המשפט.
יתרה מכך, כאשר הם קובעים את אשמתו של נאשם ללא משפט, הם רומסים את הדגל ברגל גסה על-ידי הפרת אחד העקרונות הבסיסיים ביותר של החוק ושל זכויות אדם - חזקת החפות.
אלו שמבינים שאין הם יכולים להרשיע אדם לפני משפט נאחזים בתרוץ שראש ממשלה אינו יכול לתפקד כאשר עליו לנהל את משפטו במקביל למטלות המוטלות על ראש ממשלה. כל מי שרואה איך נתניהו מצליח לתפקד היטב ולהביא הישגים רבים למדינה, צריך להסכים שראש הממשלה הזה יכול לתפקד היטב וגם לנהל את משפטו שיצרוך הרבה פחות זמן מההתעסקות בחקירות שהתנהלו נגדו עד עתה.
קשה עוד יותר להבין את הזלזול של השמאל בדגל השלום שהוא ניסה לנפנף כבר שנים רבות.
ראש הממשלה הביא הישגים שהשמאל לא העז לחלום עליהם והיה מתברך בליבו אם היה משיג אפילו חלק קטן מהם. מתווה טראמפ המממש את החזון של יגאל אלון בתוכניתו, ורבין בנאומו האחרון בכנסת. ובנוסף שלום מתחמם עם מדינות ערביות ומוסלמיות רבות. נכון שהוא השיג זאת בדרך שונה מהדרך שניסה השמאל שוב ושוב במשך שנים רבות ללא הצלחה, אך התוצאה חשובה ולא הדרך. השמאל היה חייב להלל את נתניהו על הישגיו ועל מתינותו ולהוקיע את מפלגת כחול לבן על ההתלהמות הקריאות לקרב שלה.
שוב ושוב חוזרים מנהיגי השמאל על הטעות בניסיון להתנגד לכל הצעה שהפלשינים לא מקבלים, תוך איום שתפרוץ מלחמת גוג מגוג בין העולם המוסלמי לבינינו. כך היה כאשר בגין החליט להפציץ את הכור העירקי, כך גם כאשר פינו את אוריינטהאוס. למעשה כך טענו בכל צעד שנעשה בלי לקבל את הדרישות המקסימליות של הפלשתינים. כך גם טוענים היום נגד תוכנית טראמפ ומטילים את אשמת האלימות של הפלשתינים עלינו (ראה ח"כ עומר וגולן).
התרוצים העלובים של השמאל הטוענים שלא שיתפו את הפלשתינים במתווה ולא התחשבו בדעתם נראים מגוחכים. האם לא זה מה שהשמאל רצה תמיד? מדינה פלשתינית דמוקרטית ומבוססת כלכלית, השוכנת בשלום לצד ישראל? הפרדה מוחלטת בין האוכלוסיות הערביות והיהודיות כל אחת במדינה שלה? פירוז המדינה הפלשתינית כדי לנטרל את הרצון של הערבים לחסל את 'הישות הציונית' שהנהגת הפלשתינית חוזרת עליו יום יום ומחנכת את דורות העתיד לאורה?
כל אדם ישר ממחנה השמאל חייב לפרוץ את מעטה התעמולה שמסתיר את המציאות ולעזור לנתניהו להשלים את ההישגים לטובת היהודים והערבים בכברת ארץ זו.
