בריסל רוצה לפקח על הטכנולוגיה

מארק צוקרברג לא אהב את כל מה ששמע, אבל לפחות העיתוי של ביקורו בבריסל היה מצוין. הבוס של פייסבוק היה מן הראשונים מחוץ לנציבות האיחוד האירופי ששמעו על תוכניתו השאפנית של האיחוד לפקח על מגזר הטכנולוגיה, אשר פורסמו בשורה של מסמכים כמה ימים מאוחר יותר (יום ד', 19.2.20). לנוכח השיתוק הפוליטי בוושינגטון, לאיחוד יש הזדמנות להפוך לרגולטור החשוב ביותר בתחום – כותב אקונומיסט. אירופה אומנם מהווה בסיס (מבחינת ההון) רק ל-4% מבין 70 הפלטפורמות הטכנולוגיות הגדולות בעולם, לעומת 63% בארה"ב ו-18% בסין – אבל היא שוק ענק, עם למעלה מ-500 מיליון תושבים, ואיש אינו יכול להתעלם ממנה. עובדה: למעלה מרבע מהכנסות פייסבוק וגוגל מגיעות ממדינות האיחוד. מבחינת חברות הטכנולוגיה, יצירת שירותים נפרדים לאיחוד תהיה יקרה מדי – ולכן רובן אימצו את כללי האיחוד להגנה על הפרטיות כתקן בינלאומי. כך עשו גם ממשלות: ב-120 מדינות הותאמו חוקי הפרטיות לכללים האירופיים. הנציבות האירופית רוצה לשכפל הצלחה זו, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, כדי להגביל את הסכנות הכרוכות בו. הנציבות פרסמה גם אסטרטגיה לעידוד השימוש במידע, במטרה ליצור "זירת מידע אירופית אחידה" בה מידע דיגיטלי יזרום בצורה חופשית, תוך ביטול מגבלות המונעות מחברות לשתף מידע זו עם זו. בהמשך השנה מתכננת הנציבות לפרסם טיוטה של "חוק השירותים הדיגיטליים", אשר יטיל על החברות חובות חדשות בנושא שמירת המידע ויגביל את יכולתן להפלות מתחרים. וכל זה ייכלל בתוך חוקי תחרות חדשים, כאשר שאלת המידע וניצולו תקבל משנה חשיבות בהחלטות לגבי חברות המנצלות לרעה את כוחן. אקונומיסט רואה סימנים לכך שבריסל אכן תצליח שוב להפעיל את השפעתה. פייסבוק אינה החברה היחידה הרואה את מטה האיחוד כמקור העולמי העיקרי של רגולציית הטכנולוגיה. מנכ"ל אלפאבית (חברת-האם של גוגל), סונדר פיצ'אי, ביקר גם הוא לאחרונה בבירת בלגיה וקרא ל"רגולציה הגיונית" של הבינה המלאכותית. נשיא מיקרוסופט, בראד סמית, הוא אורח קבוע בבריסל. עם זאת, "אפקט בריסל" עשוי להיות פחות יעיל מאשר בעבר. הקרקע עליה התנהל הדיון בנושא אבטחת הפרטיות הוכשרה זמן רב לפני התקינה האירופית, בעוד בנושא הבינה המלאכותית מדובר בקרקע בתולה. מומחים יצטרכו לדון בשאלות בסיסיות כמו מהי בעצם בינה מלאכותית. והאיחוד האירופי, בו פוליטיקאים נוטים לאסדרה קשוחה יותר, עלול להגזים בה. גרוע מכך: אסטרטגיית המידע עלולה להפוך לפרוטקציוניסטית לטובת אירופה ולרעת שאר העולם. אם כך יהיה, יקשה על האיחוד לקבוע את הכללים העולמיים, במיוחד אם ההסדרה בארה"ב תישאר תקועה – בלי קשר לתוצאות הבחירות הקרובות. על כף המאזניים מוטל תפקידה של אירופה כ"זירה הטכנולוגית השלישית" – כזו שאינה נשלטת בידי הענקים האמריקניים ובידי ממשלת סין.