אם אי-פעם הייתה תקופה בתולדות מדינת ישראל בה נחשפה לעיננו שחיתותם של המאה ועשרים היושבים הכנסת - זה עכשיו. המדינה בוערת באש המגפה המתפשטת, ולהם יש זמן למשא-ומתן ארוך להקמת קולאיציה. אנשים מתים בבתי החולים, ולחברי הכנסת חשוב לוודא שיוכלו להמשיך לחיות את חיי הפריווילגיה והמותרות והכוח והעמדה והכבוד שהם כל-כך אוהבים.
למעלה ממיליון אזרחים איבדו את מקור פרנסתם ונשבר מטה לחמם, ו'נבחרי הצבור' עומדים להקים ממשלה ענקית מרובת-שרים, אשר תגזול מיליארדי שקלים מן המס ששילמו יותר ממיליון המובטלים. זוגות צעירים ימצאו את עצמם מתקשים לעמוד בנטל המשכנתה או שכר הדירה, ובכנסת יושב לו אדם שניסו לדרוש שיקצו עבורו מעון מיוחד, שכמוהו לא היה ולא נברא בעבר.
דרוש ונחוץ ודחוף להקים ממשלת חרום לאומית, אך נציגיה של מפלגה קטנה ושחצנית שזכתה בבחירות בשישה מנדטים בלבד 'תוקעת' את המשא-ומתן בשל רדיפה אובססיבית אחרי כסאות וכיבודים. ובאותה העת אנו שומעים גם על עוד מפלגה קיקיונית קטנה, בת שבעה מנדטים בלבד, שמשנה כיוון ומנסה להזדחל אל הממשלה, כדי לזכות בקצת כבוד והטבות, תוך בגידה מוחלטת בכל הערכים שבזכותם בכלל הצביעו (לא ממש המון) אזרחים עבורם.
משבר בריאותי חסר תקדים פוקד את המדינה, ומי שעומד בראש המערכת האחראית על הנושא הוא אדם שאינו מבין דבר וחצי דבר ברפואה, ומסרב לפנות את מקומו לטובת מומחה, בשעה קשה זו.
הציבור בארץ זועק לפתרונות פיננסיים, אך השר הרלוונטי מופיע לפנינו ומפזר הבטחות חסרות-כיסוי, ומשורר באוזנינו 'שירת ברבור' המנסה לפאר - שלא בצדק - את פרידתו מאיתנו.
בעוד רוב הציבור נשמע להנחיות, יש קבוצות ואנשים אשר אינם מצייתים להוראות. ובמקום שהשר האחראי על שלומנו ובטחוננו בתוך הארץ ינחה את המשטרה לפעול בתקיפות הנחוצה, הוא מגמגם ומנסה למצוא חן וחסד בעיני הפורעים.
כל זה, כל מה שתיארנו לעיל, יכול לקרות רק כאשר המנהיגים שלנו, אותם מאה ועשרים, נמצאים בירושלים כדי לדאוג לעצמם. אילו היה אכפת להם מאיתנו, אם הם היו באמת ובתמים דואגים לשלומנו מבחינה בריאותית ומבחינה כלכלית, כבר מזמן הייתה כאן ממשלה קטנה, יעילה, חסכונית, כזאת שבאמת יכולה להלחם במגפה, ולנצח אותה עבורנו.
רק שינוי השיטה יציל אותנו מטעויות כמו כל אלו שנעשות היום. רק אם ניפרד מן המאה ועשרים, נשלח אותם מעל פנינו ונאמץ שיטה אחרת לניהול המדינה, נוכל להתגבר על שלל האתגרים של החיים במזרח התיכון ובאקלים הבריאותי והכלכלי הקיים.
כפי שכבר כתבתי במאמר הקודם, דרושה לנו חברת ניהול שתיקח את מוסרות המדינה אל ידיה ותנהיג אותנו בהצלחה. במשבר כמו משבר הקורונה בו אנו נמצאים, חברת הניהול הייתה פועלת אחרת, ללא אינטרסים פוליטיים וללא שהיות. כאשר החלה התפרצות הנגיף בסין, כבר אז הייתה צריכה המערכת בארץ להיערך להגעת המחלה אלינו. אלא שבהעדר ממשלה ובהיעדר ועדות, לא היו מי שיעשו את העבודה. אז לא התכוננו כראוי, והתוצאות לפנינו. מובן מאליו, שאם המדינה הייתה מתנהלת על-ידי חברת ניהול מקצועית, לא היה נוצר כלל מצב של היעדר הנהגה והנהלה במשך שנה וחצי, וממילא היינו מוכנים לקראת הנגיף. מה שקורה עכשיו בארץ הוא תוצאה ישירה של היעדר ניהול נכון ותקין של המדינה. והיעדר הניהול הזה הוא אך ורק באשמתם של מאה ועשרים האגואיסטים שיושבים בירושלים ומאחזים את עינינו, שכביכול הם דואגים לנו ומטפלים בנו.
חייבים להחליף את השיטה! למען עתידנו, עתיד ילדינו, בריאותנו ושלומנו, למען ביטחוננו והמשך קיומה של מדינת ישראל, אנו חייבים לשים סוף לשלטון המאה ועשרים!
