"שילוב ערבים רבים בשירות המדינה הינו אינטרס של הרוב באותה מידה שהוא אינטרס של המיעוט". כך אמר עו"ד חאלד חוסני זועבי, יו"ר ועד מחוז הצפון של לשכת עורכי הדין, ביום עיון שקיים (ה', 2.9.09) צוות ההשמה בשירות הציבורי של לשכת עורכי הדין בשיתוף ועד מחוז הצפון של הלשכה בנושא 'יצוג המיעוט הערבי בישראל בשירות המדינה'. הכנס התקיים במלון גולדן קראון בנצרת.
ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, הדגיש כי הוקם בלשכה צוות השמה למגזר הציבורי, אשר נועד להרחיב את המשרות המשפטיות והלא משפטיות בשירות המדינה עבור עורכות דין ועורכי דין, ובמיוחד עבור עורכי הדין ועורכות הדין הערביים. לדבריו, התרשם מהשר אבישי ברוורמן לא רק מעצם העובדה שבחר למעשה אישית למלא תוכן את המשרה שהוצעה לו, כך שתכלול את ענייניהם של המיעוטים במדינת ישראל, אלא גם מן העובדה שמדובר בנושא המשרה הבכיר ביותר עד כה בישראל, אשר יש לו משרד ממשלתי, תקציב ונכונות אישית לעשייה כמיטב יכולתו, מרצו וכישרונו למען המיעוטים בישראל. "בכל הקשור לשילובם של בני המיעוטים בחברה הישראלית בכלל, ובחברה המשפטית בפרט, אני ולשכת עורכי הדין כולה לשירותו, ככל שנידרש לכך".
ואכן, השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, אמר במהלך הכינוס כי "יעד אסטרטגי מרכזי הוא שוויון ושותפות שווה לאזרחי המדינה הערבים. ישנם אלמנטים בממשלת ישראל שהצעות החוק שלהם גורמות נזק אדיר למדינה". לדבריו "פריצת דרך כלכלית של מדינת ישראל מחייבת שינוי התייחסות לאוכלוסיה הערבית, וכן שינוי שיטת הממשל. אם ישראל הייתה משקיעה יותר באזרחי ישראל הערבים ומשלבת אותם בשוק העבודה, אז היה סיכוי לפריצת דרך. השאלה מה עושים ולא רק מדברים. אני איש ביצוע. אני מאמין בנושא הזה, כי הדנ"א של כל אחד הוא אותו דבר, השאלה היא בהזדמנויות".
סטטיסטיקות ומספרים
מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד משה שילה, הדגיש כי מאז קבלת התיקון לחוק שירות המדינה מינויים בדבר ייצוג הולם, אחוז העובדים הערבים והדרוזים מכלל עובדי המדינה נמצא בעלייה: מ-4.8% בשנת 2000 ל-6.67% בשנת 2008, כאשר בשנת 2008 אחוז העובדים הערבים והדרוזים מכלל העובדים שהתקבלו לשירות המדינה עמד על 11.66%. זאת לעומת 4.6% בשנת 2003. לעומתו, ח"כ אחמד טיבי רואה את חצי הכוס הריקה שבסטטיסטיקות: "נושא אי קבלת ערבים לשירות המדינה וחברות ממשלתיות הוא נושא שמעסיק אותנו מאוד, זו הסיבה שלראשונה הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא של ערבים ובראשו עומד ח"כ ערבי, והנתונים המספריים נמסרו לראשונה בצורה מסודרת". לדבריו, הערבים מהווים כ-20% מהאוכלוסיה, אולם רק 6% מהם עובדים בשירות הציבורי.
הסרת חסמים
מבחני מנת משכל, מבחני פסיכומטרי, מבחני התאמה וכיוצא באלו, הם לעיתים קרובות מוטי תרבות. דעה דומה יש לח"כ אחמד טיבי על בחינות המיון בשירות המדינה: "בחינות המיון בשירות המדינה הן בחינות מוטות תרבות. יהודים בד"כ שמים את השאלות, והערבים מתבקשים לענות עליהן. עדיין הבחינות האלה קלות יותר למועמד היהודי".
לא רק ההטייה התרבותית של בחינות ההתאמה מקשה על בני המיעוטים, אלא גם הדימוי העצמי השלילי שלהם, אשר נוצר על-ידי האפליה ואשר מזין אותה, במעין מעגל שוטה: המשנה לראש הלשכה, ד"ר משה וינברג, מציין כי "בניגוד למועמד היהודי הטיפיקלי, המועמד מהמגזר הערבי לא מאמין במכרזים ציבוריים, לא נאבק על מקומו, חוזר ומציג מועמדותו, כאשר מתקבל לעבודה בטווח של שנתיים עד חמש הוא פורש. לכן, לא נמצא אנשים מהמגזר בעמדות ציבוריות גבוהות. כמו-כן, המועמד הממוצע מהמגזר איננו יודע למלא את המכרז ולהתמודד עם מכרז שגרתי".
לדבריו: "כתוצאה מכך עלה רעיון לפתוח מכינת הכנה כדי להכין מועמדים לקראת המכרזים. ראש הלשכה נענה ליוזמה. נעשה פיילוט בועד מחוז הצפון. נפתח בצורה מסודרת במסגרת המכון להשתלמות מכינה".
גם מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד משה שילה, ציין כי "בימים אלה מקדם הצוות הבין-משרדי בראשותי לליווי עבודת משרדי הממשלה ולהסרת החסמים בשירות המדינה, עבודת מטה על חקיקה ממשלתית יחד עם נציגים של משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי ורשות החברות הממשלתיות בנושא הרחבת חובת הייצוג ההולם של האוכלוסיה הערבית, כך שזו תחול מעבר לשירות המדינה, כגון תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות".
