ב-23 ביולי תפתח תערוכת צילומים של הצלמת דלית גלבוע אשר מציגה צילומים הנוגעים במפגש הדק שבין ילדות לבגרות.
העבודות של דלית גלבוע נעות סביב החדר והחפצים של לי ותמר, שתי בנותיה. הבגדים, הבדים, המצעים, הגוף, המבט, קיימים ונעלמים בו-זמנית ונוגעים במתח שבין קיום וודאי, מוחשי ובטוח בבית, לבין אובדן השליטה המתקרב עם התבגרותן.
עבור דלית גלבוע, האובדן עוד לא התרחש והעבודות משקפות את ההתקרבות אל הרגע הזה. זו חוויה של הליכה על הקצה, על-פני תהום. בצילומים נגלה עולם ילדות בטוח ומוגן, אך בד-בבד גם שביר מאוד. לפעמים המבטים מתחלפים ונראה שגלבוע מתבוננת לא רק בהוויה של בנותיה, אלא גם בבואה שלה המהדהדת מהחפצים שלהן.
גלבוע בצילומיה מתמקדת בעיקר בקשר שבין המצב הנפשי לבין ביטויו בסביבה הפיזית הקרובה, הסביבה האנושית, החפצים, המבט. דרך המצלמה היא מנסה להביא לידי ביטוי את הקונפליקט הנוצר בין הצורך לחשוף ולספר לבין הנטייה הטבעית להסתיר ולשמור, כשהיא משתדלת להתערב כמה שפחות.
"כשההתערבות נוכחת היא פוגמת במבט אותו אני מחפשת" (גלבוע).
