תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות - ארם גרשוני: עבודות חדשות. הפתיחה: יום חמישי, 29 באוקטובר 2009. התערוכה תינעל ב-15 בינואר 2010. אוצר: פרופ' מרדכי עומר.
הנאמנות לחוויה החזותית והדחף לא לאפשר לה לחמוק הם הכוח המניע בעשייתו האמנותית של ארם גרשוני. צמוד למוטיב המשמש לו אמצעי - דיוקן, נוף, טבע-דומם או כל מראה אחר הנקלע לנגד עיניו - הוא נאחז בחוויה ראשונית, שברירית וכמעט נעלמת על-מנת לנסות ולהחזיר לה את ישותה כציור. "ציור", אמר בראיון עם דרור בורשטיין, "זה מבט אבוד שאני מנסה למצוא בחזרה".
אף שארם גרשוני רואה בלא-אישי של הציור ערך רב חשיבות, הוא מעז לחבור, במיוחד בציורי הדיוקנאות, אל שדות טעוני רגש ורבי עוצמה הפולשים אל תוך האוטוביוגרפיה האינטימית ביותר של התא המשפחתי: אביו, אמו, אשתו, ילדיו. בציורי הדיוקנאות, ולמרבה הפלא גם בטיפולו בנופים או בטבע-דומם, המוטיבים עצמם מצמצמים את נוכחותם ובתמורה נפרס מול הצופה עולם עשיר ורב חוויות, המנותק מהמודל ומתמקד בערכים הפלסטיים של הציור עצמו.
הערכים הציוריים של ארם גרשוני מעוגנים היטב במסורות עשירות ומתמשכות של המדיום ומתוך קשר, כמעט פיזי, עם עבודותיהם של אמני מופת כמו אנטונלו דה מסינה ואנגר, או עם אמנים עכשוויים יותר, דוגמת לנארט אנדרסון האמריקני (מורו של ישראל הרשברג) או יואן אוגלו האנגלי. ארם גרשוני הוא בוגר הסדנה לציור ורישום בירושלים, שהוקמה על-ידי ישראל הרשברג, וכיום הוא מלמד בבית הספר לציור פיגורטיבי בתל אביב, "התחנה", שאותו ייסד ב-2005.
