"מניעת אפשרות לנוכחות בא-כוח מהנבדק עומדת בניגוד לחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, ולעניות דעתי, היא נעשית בניגוד לדין ובשרירות לב, ללא כל בסיס חוקי או אחר". כך קבעה (יום ד', 12.05.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דליה גנות, בערעור שהגיש נכה צה"ל על סירוב קצין התגמולים לאפשר לבא-כוחו להיות נוכח בחדר בזמן בדיקתו הרפואית.
המערער, נכה צה"ל, קבל על מניעת זכותו לנוכחות עורך דין בזמן שהוא נבדק רפואית בידי הוועדה הרפואית. לטענתו, רישומי הוועדה הרפואית אינם תואמים את מה שאירע בפועל בזמן הבדיקה, הוועדה מאשימה אותו ב"אי שיתוף פעולה" כאשר הוא מתקשה לבצע חלק מן הבדיקות בשל כאב רב שנגרם לו וכי התנגדותו הינה "אינסטנקטיבית" ובלתי רצונית ואין לזקוף זאת לחובתו.
השופטת דליה גנות הסכימה עם המערער - כי תיעוד של הבדיקה חשוב - משום שכל אחד מן הצדדים - הנכה או הוועדה - עלולים להעלות טענה ולפיה הדברים אינם כפי שתועדו - וכי על תיעוד זה להתבצע - בין אם על-ידי מתן אפשרות לבא-כוחו של הנכה להיות נוכח ובין אם על-ידי צילום הבדיקה ותיעודה, כל עוד מודיעים לנכה מראש כי הבדיקה מצולמת ומוקלטת ומאפשרים לו לסרב. ברם, קבעה השופטת גנות - אם יסרב - הוא יהא מושתק מלהעלות טענות כנגד תקינות הבדיקה. כן קבעה השופטת כי הגם שנוכחותו של עורך דין תהפוך מיותרת אם הבדיקה תהפוך למצולמת ומתועדת, אין לשלול זכות יסוד זו מן הנכה. השופטת גנות קבעה כי אך ורק כאשר "חרב התיעוד" תהא מונפת מעל לראשה של הוועדה - היא תזהר שבעתיים ברישומיה ותשתדל לקים את ממצאיה בדיוק ובהגינות. חרף קביעותיה קבעה השופטת כי אי מתן אפשרות לבא-כוחו של המערער לנכוח בוועדה הרפואית אינו פגם אשר יורד לשורשו של עניין ואשר יש בו כדי להביא לבטלות החלטת הוועדה ולהורדת הדיון לוועדה.