הכוכבות האורחות של הערב היו שתי הדיוות מירי מסיקה וקרן פלס. הראשונה מאיימת ללדת בכל שנייה, השנייה פשוט מאיימת. מירי ההריונית לבושה בשמלה שניתן למתג תחת הלוק: "אני בדרך למקלחות המשותפות במחנה העבודה/בקיבוץ/בסיני”. לעומתה בחרה פלס במראה קלאסי יותר שכולו מחווה לנבחרת השחייה של הכוח וינה.
אז מה היה להן להגיד למתמודדים הלחוצים? כמה בדיחות הריון
צביקה הדר סיפר? מי חטף פיק ברכיים? מי זייף? מי הלך הביתה? כדי לענות על כל השאלות האלה ויתרתי על הרצאת מוטיבציה שהייתי אמור לשאת בפני נבחרת צרפת וצפיתי ב
כוכב נולד, רק כדי שאתם לא תצטרכו.
אבי
אבי רוצה לשיר את “לשם”, קרן מרגישה שהוא שר מנגינה והוא לא מצליח לתפוס אותה. מירי רוצה שאבי יחשוב על החברה שלו. אבי מודה שהוא לא עשה את זה כבר הרבה יותר מדי זמן כי לא מצא את הדרך ואת המילים. קרן אומרת לאבי שהוא אגוז (מלך? פקאן? קליפורניה? מה יהיה עם העמימות הזאת?) ושהיא רוצה לאכול את הבפנים. אבי מודיע לחברה שהוא בחר אותה מכל הבנות בעולם (חמודז’). העיבוד המוזיקלי לוקח את השיר לכיוון יותר רוקיסטי, הביצוע הווקאלי לוקח אותו לכיוון האבי טולדנו. במקרה הזה לא נוצר פיוז’ן.
צדי התרגש וחשב שזה עבד, פבלו חשב שזה היה יו-טו, דנה שוב מתרגשת מהגרון של אבי, מרגול קוראת לו ווקוליסט בלתי נתפס, גל חושב שהוא עדיין בהילוך שלישי.
המצלמה עוברת לקרן ומירי שהוברחו לחדר צדדי. הן נראות מופתעות בעליל מכך שהן בטלוויזיה. הן חולות על הביצוע למרות ששמעו רק חצי ממנו.
השורה התחתונה - לפני שאתה מחליט להיות נער רוק, תבדוק שאתה יכול להיות דבר כזה.
אדיר
קרן מודיעה לגצגץ שהיא התאהבה בו כבר באודישנים. מירי ספק מתפעלת ספק מתלוננת על חזותו המנומנמת ומחליטה לראות את חצי הכוס המלאה ולהכריז על אדיר כעל גרפילד. עכשיו נותר לאמן אותו להסתער על שירים כאילו היו מנת לזניה.
אדיר בוחר לשיר את “אף אחת”. הוא עומד בכבוד במשימה לא להירדם באמצע השיר. למנעד התנועות שלו מוסיף אדיר הטיה של הראש בעת הגיית ה’אף אחת’ שמוביל גם לזיוף קל.
פבלו חושב שהוא לא נקרע, דנה חושבת שהוא צריך להוציא את הצנון החוצה, מרגול חושבת שהשיר תפור עליו, גל חושב שאין אנרגיה, צדי חושב שהוא עלול לשעמם.
השורה התחתונה - להתאשפז מיידית במעבדת שינה ולבדוק את המקור לעייפות הכרונית.
נסים
נסים מחליט לקחת צ’אנס ובוחר את ‘אם אלה החיים’, הן רוצות לשמוע קצת. מירי חושבת שהוא נראה כמו ברבי בן ושהוא מלא בכוונה. קרן נופלת מהכיסא מרוב הלם, מירי אומרת שהיא מרגישה שזו הפעם הראשונה שהיא שומעת את השיר. קרן מסכמת שהשיר בהחלט הולם אותו.
ובכן, גבירותיי ורבותיי מהפך! ממתמודד לא מנומק ומפוזר הופך ניסים למי שיכול להרים עיבוד גברי, חזק ושקט בעת ובעונה אחת למה שעד עכשיו נשמע כמו שיר של רווקות מיואשות.
דנה אוהבת אותו יותר מתמיד, מרגול אומרת שאפו, גל אומר שהיה מאוד יפה, צדי אמר שמצא את הכיוון שלו, פבלו חושב שהוא צריך להמשיך ברוק.
מירי וקרן מודיעות שהוא נעץ.
השורה התחתונה - את עצמות הלחיים ואת התסרוקת הדרושים לזמר פופ מיוסר נוסח אנגליה כבר יש לנסים, הערב זוהו גם סימנים ראשונים לאינטליגנציה הרגשית הנדרשת.
רוית
מירי מיד מודיעה לבט”שית שיש לה קול בוגר מדי לגילה הרך, בתגובה היא מחליטה ללכת על “כל הציפורים”. קרן לא מרוצה מהמניירות הקולניות והגופניות שהבט”שית סוחבת מהבית ומעבירה אותה בקורס מזורז להשמדת קומפולוסיות.
באולפן, הבט”שית מחליטה להתחיל בירידה מהמדרגות שעד היום אף אחד מאיתנו לא יודע לאן הן מובילות. השיר עצמו לא פשוט, והבט”שית עומדת בכבוד בביצועו, אך עושה זאת בחריצות ובשקדנות שמוחקות כל זכר או אפשרות לניצוץ של כריזמה.
מרגול חושבת שהיא הייתה קשוחה מדי, גל חושב שלא היה מספיק רגש, צדי דווקא אוהב שהיא כוחנית, פבלו מבסוט מהקול שלה, דנה חושבת שהשיר התאים לה.
השורה התחתונה - הבט”שית כבר לא במחזמר, אבל עוד לא לגמרי יצאה משורת המקהלה.
יובל
יובל מגיע ומצליח להימנע מלהודיע לבנות שישמרו את הידיים מאחורי הגב כי הוא נשוי. החלטתו לשיר את ‘מאמי’ מכה את מסיקה ופלס בתדהמה. קרן מיד מתעשתת ומחליטה לעשות לו תרגיל. הוא צריך לשיר תוך כדי ביצוע תנועות עם הידיים של זמרת ליווי של טינה טרנר. הוא מצליח. מירי רוצה למות מאושר בכל פעם שהוא מסלסל, הוא בג’נטלמניות אופיינית מודיע לה שהיא לא תקבל הנחת סלב בפיצוציה. תנוח.
יובל שר יפה עד שהוא מגיע לפזמון ושר בלשון נקבה את מה שרצה לשיר בלשון זכר. וכולנו יודעים עד כמה ענייני מגדר מלחיצים אותו. מכאן והלאה המילים מתבלבלות והביצוע יוצא מאיפוס כמו קטינים עם יותר מדי וודקה ומעט מדי רד בול.
גל חושב שיובל לא היה מרוכז, מרגול לא מתרגשת מהלפסוס והיא מתה עליו, דנה האמינה לכל מילה, פבלו חושב שזה היה ביצוע מבולבל, צדי מכריז על המצב כקצת בעייתי.
השורה התחתונה - עם קול טוב נולדים. קסם אישי לא קונים במכולת, וכנראה שגם לא בפיצוציה.
מעיין
מירי מתרגלת את כישורי התצ”אית שלה ומאתרת את גומות החן של מעיין מקילומטרים. מעיין בוחרת את “נובמבר”, השיר שממנו היה הכי כדאי להימנע בערב הזה. מירי וקרן מספרות לה שזה בכלל שיר עצוב. מירי חושבת שמעיין עושה “בלונים בלונים” יותר טוב ממנה ושתיהן דורשות שתתייצב לתחרות עם מחשוף.
על הבמה מעיין הולכת על עיבוד מוזר. מצד אחד עומד שם איש עם גיטרה ונותן מקצבים ספרדיים, מצד שני מעיין שרה בקצב אחר לגמרי בסגנון האישה המנוסה והאירונית. מהפזמון הראשון זה מתפזר לכל הכיוונים כריריות של מדוזות בחוף גורדון.
צדי אהב את הפרשנות, פבלו הלך לאיבוד בעיבוד, דנה חושבת שצריך ללחוץ פחות, משהו בגרוב לא עבד למרגול, גל לא אהב.
השורה התחתונה - לרשום אלף פעמים במחברת: לעולם לא אבחר עוד את הלהיט הגדול ביותר של האמן האורח, לעולם לא אבחר עוד את הלהיט הגדול ביותר של האמן האורח, לעולם לא...
ניקיה
באודישנים ניקיה ביצעה את “לשם” ועכשיו היא פוגשת את היוצרת ואת המבצעת. מרגש. הפעם היא רוצה לשיר את “שיר לשירה” של יהונתן גפן וקרין אלאל. קרן חושבת שניקיה מתחבאת, מירי חושבת שהשיר עושה לה טוב.
באולפן, ניקיה ממשיכה במסע חסר המעצורים שלה לגרום לג’וזי כץ, סוזי מילר וסוזן ופרן להישמע כמו צבריות מחוספסות מלידה. הביצוע אמור להיות ג’אזי, על בלוטות הרגש אמורה ללחוץ דמותה של בתה ציפורה שניבטת מהפלזמה. מאז שאילנית שרה לעמיחי בנה את ‘אותו מבט’ ב”זהו זה” לא בוצעה מניפולציה רגשית כל כך שקופה. לקינוח, ניקיה מוסיפה ‘הו בייבי’ אחד.
פבלו חושב שזה עבד, דנה חושבת שהמבטא שלה מפריע יותר ויותר, מרגול נותנת לה חיבוקים, גל התרגש, צדי אמר שזה מקסים. צביקה נראה לחוץ מתמיד ומזרז את כולם.
השורה התחתונה - אולי צריך להוסיף לתקנון תנאי סף המחייב את המתמודדים ללמוד את ההבדל בין כ’ רפה ל-ק’?
דיאנה
הנסיכה דיאנה בוחרת את “מבול” וזוכה לתואר המופרעת מידיי קרן ומירי. לייק הלו? זאת הפעם הראשונה שאתן פוגשות אותה? מירי חוקרת את דיאנה ולא מוכנה לקבל את גרסאתה שהיא פשוט מוכשרת. קרן חושבת שהביצוע שלה יפה ומצלמת אותה באייפון. עוד לא הספקתי לבדוק אם העלתה את התמונה לפייסבוק.
כמדי שבוע, דיאנה לא באה לבזבז זמן וקורעת את הבמה. הפרשנות שלה לשיר יותר מחודדת מזאת המקורית, שישר מעלה זכרונות מהפתיח של ‘מחוברות’. בואו נאמר שבגרסאת דיאנה, דנה ספקטור לא רק שורפת את בית הבובות, אלא נכנסת לגן ילדים ומרססת שם את כולם.
דנה אומרת שזה מבול של כשרון אדיר, מרגול מבקשת מאדושם שישמור אותה, גל אומר שזה בשתי דרגות מעל כולם, צדי כבר רוצה לקנות את הדיסק שלה, פבלו לא הבין למה היא לא שברה את הגיטרה.
מירי וקרן מפציעות שוב, אומרות שהיה מהמם. וגם ניקיה הייתה נהדרת.
השורה התחתונה - משבוע לשבוע נהיה יותר ברור שהגמר צריך את דיאנה יותר ממה שדיאנה צריכה את הגמר.
היבה
מירי מודיעה להיבה שיש לה זכות (מלשון טיב הצלילות) מאוד נדירה. שוב התת מודע עושה בנו היהודים שמות וישר שולח אותנו להדביק לערבים סופרלטיבים מעולם שמני הזית. קרן מבקשת מהיבה להפסיק להשמיט את האות הסופית מכל מילה אחרונה, מירי מודיעה לה שמעתה עליה להתנהג כאילו פיה אמרה שהכל יהיה בסדר.
היבה שרה את “שיר תקווה”, זה שאין בו אף נפש יהודי הומיה. היא בוחרת בסולם שונה לחלוטין מזה המקובל.
מרגול מתה עליה, גל חושב שזה הביצוע הראשון הטוב שלה בתחרות, צדי מאוד התרגש, פבלו מבקש ממנה לשמור על פרופורציות, דנה חושבת שהסולם ישב עליה נפלא.
השורה התחתונה - עוד לא אבדה תקוותנו, יבוא יום והיבה תשיר שיר באמת מעניין.
בת
בת טועה לחשוב שזאת ההזדמנות לעשות שיחה מלב אל לב עם הבנות על תסכוליה של יוצרת ישראלית. היא קצת מקטרת על כך שהיא צריכה לשיר קאברים. קרן אומרת לה להפסיק להתפנק, להתעורר ולהריח את החומוס של אבו חסן. בת מחליטה ללכת על “רצה הביתה”, קרן מסכימה בתנאי שהיא תיצוק לביצוע את האישיות שלה.
למרבה המזל, לבת יש אישיות ליצוק לשיר. היא שוב מוכיחה שהיא באה לתת עבודה ושהיא משחקת במגרש של הגדולים עם שיר וביצוע בלתי מתחנפים בעליל.
גל חשב שהיה מאני טיים, מרגול אומרת שהיא שרה פיצוץ, דנה רוצה שתשתחרר עוד, פבלו חושב שהשירים שהיא בוחרת כבדים מדי, צדי מרגיש שהיא בדרך הנכונה.
השורה התחתונה - להיות מהאו”ם זה הכי כ”ט בנובמבר. עד להודעה חדשה, בת היא יקירת המדור.
שחר
לא במקרה שמרו את שחר “דה פייס” אלגבי לסוף. ברגע שהוא נכנס לחדר אפשר היה לחתוך את המתח המיני עם מספריים לציפורניים. קרן ישר מפלרטטת איתו ואומרת לו ש”ואת” הוא בהחלט שיר מאתגר. כששחר גומר לשיר מירי בוכה (מה קורה שם עם ההורמונים?) ומודיעה שנשארה ממנה שלולית. בשאר הזמן הן מריירות על היפיוף האומלל כאילו האחת לא נשואה והשנייה לא אמורה ללדת כל רגע. אבל כל עוד הן מתייחסות אל “דה פייס” כאל נרות של חנוכה, לא נשלח אחריהן את משטרת המוסר.
קרן מלווה את שחר על הפסנתר ותוקעת בו מבטים רבי משמעות. לרגעים כאלה צריך במאי צרפתי שימנף את הסיטואציה לאיזה סרט סמי-אירוטי על מורה לפסנתר, אבל אנחנו סוטים.
שחר לוקח את השיר של הראל סקעת והופך אותו לגמרי לשלו, עד כדי כך לשלו שמתעורר חשד שקם יורש. מזל שסקעת עסוק כרגע במינוף האירוויזיון לקריירה בינלאומית, אחרת העיר הזאת עלולה להיות קטנה על שניהם.
צדי אומר שהיה קסום, פבלו מודיע שהוא ניצח, דנה אומרת שהוא נסיך, מרגול מודיעה שהוא הרס לה את הדירוג, גל נזכר למה התאהב בו בפעם הראשונה.
השורה התחתונה - מבחורים יפים ומוכשרים נוצרות אגדות, זה החומר.
ההדחה
בחזרה אל המושב, אל הכדורגל ואל הפסנתר נשלח אדיר גץ שהופעתו המנומנמת השרתה תרדמת גם על המסורים במסמסים.
המסקנה? החיים מורכבים מאיזון עדין של לרצות, לא לרצות ולרצות יותר מדי. איך אמר רבין ז”ל כשרצה לעקוץ את
שמעון פרס? ראשות הממשלה היא אופציה, היא לא אובססיה. אצל גץ, הניצחון אפילו לא נראה כמו אופציה.
