ביום 05.12.07 קיבלה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה מס' 2050 בנוגע להרחבות קהילתיות. שעיקרה ביטול הפטור ממכרז שניתן לאגודות הישובים להמליץ על מועמדים להרחבה. כיום, לישובים ישנה זכות להמליץ למינהל מי יהיו המתיישבים אשר להם יוקצו המגרשים (עד 115%). ההמלצה מתבצעת במקרים רבים על-ידי מנגנון של ועדת קבלה אשר כפוף לוועדת ערר חיצונית ללא נציג המושב. בכוונת הנהלת המינהל להביא לאישור מועצת ממ"י החלטה לפיה תבוטל זכות ההמלצה של הישובים. במידה והחלטה זו של הנהלת המינהל תובא ותאושר במועצת המינהל, ההרחבות יתבצעו במכרזים פתוחים לציבור הרחב ע"י קבלנים שונים.
להחלטה זו עלולות להיות השלכות משמעותיות על ההרחבות בישובים והיא יכולה להביא אף לעצירה כמעט מוחלטת של ההרחבות הקהילתיות בישובים. בהחלטת הנהלה זו ישנן שתי סוגיות שראוי להתייחס אליהן בהקשר של התנהלות הנהלת מינהל מקרקעי ישראל.
ראשית, חשוב לציין שלהנהלת המינהל אין סמכות לבטל את זכות ההמלצה אלא להציע למועצת מינהל מקרקעי ישראל לקבל החלטה זו. סעיף 4 לחוק מינהל מקרקעי ישראל קובע כי מועצת מקרקעי ישראל היא שתקבע את המדיניות הקרקעית לפיה יפעל המינהל, ולפיכך קבלת החלטות היא בסמכותה הבלעדית של מועצת מקרקעי ישראל והיא הגוף המוסמך והבלעדי שמונה על-פי חוק לקבוע את המדיניות הקרקעית שעל פיה ינוהלו מקרקעי ישראל.
דרישתנו מהנהלת המינהל הינה לפעול על-פי המדיניות וההחלטות שנקבעו ע"י מועצת ממ"י ולא לייצר מדיניות באופן עצמאי חד-צדדי וללא דיון מסודר במועצת המינהל. ואנו נפעל להורדת הצעת החלטה זו מסדר יומה של מועצת המינהל במידה ותועלה ע"י הנהלת המינהל.
הסוגייה השנייה בהקשר להחלטה זו הינה סוגיית ועדות הקבלה שמעמדן הולך ומצטמצם בעקבות ההחלטות האחרונות של המינהל. ביישובים חקלאיים קליטת המתיישבים הינה לתוך מרקם היסטורי וייחודי של יישוב חקלאי, המנהל אורח חיים ייחודי מבחינה כלכלית וחברתית, על כל המשתמע מכך. גם תושבי ההרחבות שאינם בעלי משקים אמורים להשתלב במרקם הכפרי של המושב ובאורחות חייו תוך יצירת המשכיות ושמירה על מרקם כפרי ולא פרברי.
דרישתנו מהמינהל הינה לחדול מניסיונותיו ל"רסק" את ועדות הקבלה דרך החלטותיו בשנים האחרונות ולהכיר בהן ככלי לגיטימי וראוי לשמירת צביונם הכפרי של המושבים. על המינהל להפנים כי החלטותיו בנוגע להרחבות במושבים בשנים האחרונות מייצרות חוסר ודאות במושבים לגבי תכנון המושב לטווח הרחוק והתנאים שבו כל מושב יוכל לבצע הרחבות קהילתיות.
להחלטה מעין זו עלולות להיות השלכות דווקא במושבי הפריפריה שטרם החלו בתהליך ההרחבה, מכיוון שבמצב שבו אין למושב מעורבות בכניסה של תושבים חדשים אל תוך המושב, לא יהיה למושב רצון ובצדק להתחיל את תהליך הרחבת המושב. ובסופו של דבר פחות תושבים יגיעו לאזורים הללו שגם כך אינם משופעים בביקוש יתר.
לאור החלטה זו ובעקבות השינויים התכופים בהחלטות המינהל אנו רואים בעצירת הרחבות מצד המושבים באופן חד-צדדי כצעד מתבקש עד שתתקבל תמונה ברורה לגבי מדיניות המינהל בנושא.
