X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
האירנים מזהים את הבעיה האמיתית של ישראל ומדברים עליה בגלוי: התפוררות התרבות והמורשת היהודית לצד אימוץ התרבות האמריקנית. אם לא נתמודד עם הבעיה הזו במהרה - אויבינו שבמזרח יוכלו להביסנו בקלות
▪  ▪  ▪
השתלטות אירנית על ירושלים תפתור את הסכסוך הפנים-מוסלמי [צילום: AP]

העניין של המסורת המוסלמית בירושלים לא נולד אתמול. ירושלים היא אל-קבלה אל-אולה, יעד התפילה הראשון של המוסלמים לפני שהסבו את פניהם למכה; והרי כולנו יודעים שהנביא מוחמד, על אף שישב באותה עת ממש באמצע העיר מכה מספר צעדים ממקדש הכעבה, נאלץ, על-מנת לעלות השמיימה ולפגוש את אללה, לרכב על סוס-סילון כל הלילה עד שהגיע דווקא להר המוריה ומשם המריא. אולם מעמדה של ירושלים בתודעה האיסלאמית נשאר בכל זאת שולי ושטחי: תעיד על כך, בין היתר, העובדה שבמהלך 1,200 שנה של ריבונות מוסלמית לא הפכה העיר מעולם לבירה, ורוב הזמן אף הוזנחה. ההתמקדות המוסלמית בירושלים גברה באופן משמעותי במאה העשרים כתוצאה מסכסוך ישראל-ערב. החל משנת 2004 חלה עליית מדרגה נוספת וחדה במגמה זו, הפעם תחת חסות אירנית.
ההתפתחות זו התרחשה משום שלאירן שאיפות גדולות באזורנו. בדומה לברית המועצות, היו תקופות מאז המהפכה שכתוצאה מבעיות פנים או אתגרי חוץ נאלצו האירנים להסתפק ב"איסלאמיזם במדינה אחת", אך החלום שלהם היה ונשאר יצירת גוש איסלאמיסטי-רדיקלי עצום במזרח התיכון כולו, עם אירן בראשו בתפקיד הגורו. אמונתם העיקשת של מנהיגי אירן בהתגשמות החלום הזה נראית היום מוצדקת מתמיד, כאשר בהשפעתו הישירה או הבלתי ישירה של הח'ומייניזם, הולכים ומתחזקים גורמים איסלאמיסטיים בפקיסטן, באפגניסטן, בעירק, בלבנון ובפלשתין – ורק מספר צעדים מאחוריהם במצרים, בצפון אפריקה, בירדן, בטורקיה, בסוריה ואפילו בערב הסעודית – גורמים אלו עלולים להנחיל בקרוב בחלק ניכר ממדינות אלה משטרים בעלי נטיות איסלאמיסטיות חריפות לא פחות מזו של אירן. התקדמנו הרבה מאז שהמזרחן הצרפתי הדגול Olivier Roy הספיד בשנת 1982 את האיסלאמיזם בספרו המפורסם, "הכישלון של האיסלאם הפוליטי".
שני מכשולים עיקריים עומדים בין הרפובליקה האיסלאמית ויישום החזון המרהיב הזה: הראשון הוא הקרע בין הרוב הסוני והמיעוט השיעי, כאשר האירנים משתייכים לפלג האחרון; השני הוא קיומה של מדינת ישראל בלב לבו של דאר אל-איסלאם. בשנים האחרונות השכילה ממשלת טהרן להבין שהפיתרון לבעיה השנייה יכול להיות גם הפיתרון לבעיה הראשונה, שהרי על-מנת להתמודד עם הסכסוך הסוני-שיעי ולנטרל אותו, דרוש יעד משותף שיעזור לאחות את הקרעים, משאת נפש ומחוז חפץ אליו יוכלו המאמינים באללה לשאוף כאיש אחד בלב אחד. לאן, אם כן, ישאו כלל המוסלמים את עיניהם? לא למכה – למרות מס השפתיים של השיעה בנוגע לחשיבות החג'; מכה היא הבירה הרוחנית של הסוניזם, ונמצאת היום תחת ריבונותם של הווהאבים, אל-עדו אל-אזרק, אויביי הנפש של השיעה. לא לכרבאלא – למרות מס השפתיים של הסונים בנוגע לעילוי דמותו של האמאם חוסיין שנהרג שם; כרבאלא היא הבירה הרוחנית של השיעיזם, ומרכז חשוב היום של פעילות אנטי-סונית אלימה. הפיתרון נמצא במוקד שלישי, אל-קדס, ירושלים, מוקד אשר נהנה מהסכמה כלל-מוסלמית ולכן לא יגרום לקיטוב, אלא יאחד את פלגי האומה המעומתים. הפניית הכוחות האיסלאמיסטיים הסונים והשיעים ממלחמת האחים ההרסנית שלהם לעבר מסע משותף ורב עוצמה לכיבוש ירושלים, תוריד בבת אחת את שני המכשולים – הקרע הסוני-שיעי וקיום מדינת ישראל – העומדים בין האירנים לבין הגשמת חלומם. ח'ומייני אמר בזמן מלחמת אירן-עירק: "הדרך לירושלים עוברת בכרבאלא", אבל ההפך הוא גם נכון: הדרך לחיזוק השיעים ואירן – הדרך ל"כרבאלא" – עוברת בירושלים.
מסיבה זו אנו עדים לכך שבשנים האחרונות יש בתקשורת ובתעמולה האירנית יותר ויותר אמירות, דיונים, דרשות, נאומים, מסות, שיעורים, פתוות ואפילו, כפי שראינו, שירים, המתרכזים באופן חסר תקדים בירושלים ככיוון התפילה המוסלמית הראשונה, כעיר הנביאים ואפילו כנאפ-א-ג'האן, "טבור העולם" שממנו התפשטה כל הארץ בבריאה (תיאור שבמסורת המוסלמית היה בדרך כלל שמור למכה). הדגש החדש והחזק הזה באירן על קדושת ירושלים הולך עם החרפה משמעותית בתיאור האופי המפלצתי והשטני של העם שכרגע שולט בה. דוגמה לשילוב זה נוכל לשמוע מפיו של איאתוללה מחמד עלי-א-תסח'ירי, שבמקרה – או שלא כל כך במקרה – עומד כיום בראש "המרכז להתקרבות בין האסכולות האיסלאמיות" (היינו, בין הסונים והשיעים):
"מקור הנוגה האילהית, הצוהר לשמיים הנצחיים (כך מתאר תסח'ירי את ירושלים), כיוון התפילה הראשון ומסגדו של דוד, ביתם של הנביאים וצומת ארבעת הנהרות (התיאור האחרון הוא אולי רמיזה ספרותית מתוחכמת לארבעת הנהרות שיוצאים מגן העדן בספר בראשית). "צ'גונה!" ממשיך תסח'ירי ומקונן, "איכה כוסה אורה המסנוור של עירנו הקדושה בענן החשוך של כובשיה הנבזים, איכה נטמא טוהר מקום המראתו של נביאנו בטינופת של הזבים החולשים עליו כעת, אותם שדים חסרי צלם אנוש, אותם פושעים שחורי פנים שלא בוצעו כפשעיהם בתולדות האנושות, אותם אונסים ורוצחים הטובחים באלפי פעוטות ונשים ומתרחצים בדמם; הם לא השתנו במאום מאז שהרגו את נביאיהם בעיר הזאת לפנים, מאז שכפרו באמת האלוהית שהביא נביאנו כחסד לעולם, וחתרו תחתיו וקשרו נגדו ועלו ברשעותם על כל רשעי תבל. כיצד ייתכן שחיות פרא אלה, שהקוראן האציל מעיד עליהם שכל מטרתם היא להסית את תושבי הארץ מן הדרך הישרה ולהדיח אותם לכפירה ולמעשים נוראיים – כיצד ייתכן שנמשיך לשקוט כשדגלם המטונף והמגואל בדם מתנוסס מעל עיר נביאינו? הוי בני האיסלאם, סונים וגם שיעים, צו השעה הוא להתאחד, להתאחד כולנו ולגרש את הכנופיה הציונית הטרוריסטית מאדמת הקודש אחת ולתמיד, בשם אללהו תעאלה, ובשמם של הנביאים הנעלים והאמאמים הטהורים".
התבטאויות כאלה ואף גסות וחריפות יותר ניתן לשמוע ולקרוא בתקשורת של הרפובליקה האיסלאמית בכל יום.
האירנים בחרו בנו כמטרה לא רק בשל ההסכמה הכללית השוררת בעולם המוסלמי בעד ירושלים ונגד העם שרואה בה את בירתו; הם סימנו אותנו גם מכיוון שהם רואים בנו מטרה קלה, כלומר, הם באמת מאמינים שיצליחו להתגבר עלינו בעתיד הקרוב, ובכך לזקוף לזכותם את הנהגת מסע הצלב ההפוך שסוף סוף הוציא את "הסרטן האימפריאליסטי" מגופו של דאר אל-איסלאם. ומדוע האירנים כל כך בטוחים ביכולת שלהם להשיג מטרה זו? הרי מדינת ישראל היא מעצמת-העל של האזור, בריון השכונה, יש לה טנקים, יש לה מטוסים, יש לה, על-פי החשד, מאתיים פצצות גרעיניות! איך אפשר להביס, שלא לדבר על להכחיד, אויב מאובזר שכזה?
כיצד ישראל תיוושע? נקשיב לאירנים
איך? תקשיבו למחמוד-א-אחמדינג'אד: "האמינו לי", מסביר הנשיא לרבבות שומעיו בכיכר החירות בטהרן, "האמינו לי, הציונות על סף חידלון, וזאת משום שהציונות איבדה את התשתית התרבותית-פילוסופית עליה היא הייתה מבוססת. כל מה שנשאר זה לתת לקליפה חלולה זו את מכת החסד. לכן כל האומות המוסלמיות, יחד עם כל העמים החופשיים והנאורים בעולם, קוראים פה אחד היום את הקריאה הנרגשת: 'מוות לציונות!' "
הם כל כך בטוחים שיצליחו להתגבר עלינו ולכלותנו מפני שהאירנים בפרט, והאיסלאמיסטים בכלל, מבינים היטב עיקרון חיוני שאנחנו, עם כל התחכום, התכליתנות והציניות שלנו, מזלזלים בו ומתעלמים ממנו בעקביות: הרבה יותר חשוב מ"אמצעיי" הלחימה, הם המניע והמטרה שלמענם נלחמים; ה"למה" חשוב הרבה יותר מה"איך".
פעם ה"למה" שלנו היה – בציבור החילוני לא פחות מבציבור הדתי – עומק ההתערות שלנו בתרבותנו ובמורשתנו, ועוצמת הקשר שלנו לעמנו ולאדמתנו. אבל האירנים חשים שדור שלם גדל עכשיו אפוף בחוויות שמיועדות לנתק אותו מכל קשר ליהדות, לעבריות, לציונות, לישראליות ולארצנו הקטנטונת: סרטים זרים, תוכניות טלוויזיה זרות, תוכניות טלוויזיה מקומיות שהן חיקוי עלוב של תוכניות טלוויזיה זרות, מוזיקה זרה, ריקודים זרים, ערכים זרים, בגדים זרים, מסעדות זרות, שמות זרים, צעצועים זרים, סיפורי ילדים זרים. במילים המצלצלות של איאתוללה מכארם-א-שיראזי, סמכות דתית רמת דרג באירן: "מדוע הציונים דואגים כל כך שאנו נשיג פצצה גרעינית? הרי החיקוי הנרחב של נורמות השטן הגדול (כלומר אמריקה) על-ידי רוב האוכלוסיה של השטן הקטן (כלומר ישראל) מוביל להתפוצצות של שחיתות מוסרית וניכור תרבותי בחברה הציונית אשר תמוטטנה משטר מלאכותי זה מבפנים בצורה הרבה יותר יעילה מנשק אטומי כלשהו".
לסיום, אם יש את נפשכם לדעת כיצד נוכל להיוושע מהצרה הקיומית האופפת אותנו מכל צד, העצה היא אחת: שנתחיל להקשיב לאירנים. הם מזהים את הבעיה האמיתית שלנו ומוכנים לדבר עליה בצורה גלויה. הבעיה שאם לא נעזוב כמעט הכל ונטפל בה – ברצינות, בנחישות וביצירתיות – אזי פשוט מאוד לא נשרוד כאן; הבעיה שניתן לתאר אותה במשפט אחד: האימוץ המתרפס והבלתי מרוסן שלנו של סגנון חייהם של חברינו במערב, מחסל כל סיכוי שיכול היה להיות לנו להתמודד עם האתגר הקיומי המוצב בפנינו על-ידי אויבינו במזרח.
תמיד הייתי תחת הרושם שהמשפט "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" היה סוג של שבועה, כלומר: אם לא אזכור תמיד את ירושלים, הלוואי שיד ימיני תשותק. אבל "רבי ומורי" מחמוד-א-אחמדינג'אד לימד אותי להבין שלא מדובר כאן בשבועה אלא באזהרה: הרי "ימין" הוא מטפורה לכוח – "ימין ה' עושה חיל", "ימינך ה' תרעץ אויב" – ולכן המשמעות הנכונה של הפסוק היא: "אם העם היהודי איננו קשור בעבותות המסורת שלו לירושלים, חוזקו מתפוגג; אם לא נלמד את הדורות הבאים לאהוב את ירושלים – ולאהוב אותה יותר מאותם "חובבי הציון" אירנים ואסלמיסטים משולהבים – אזי יאבד לנו גם כוחנו, הצבאי כמו המוסרי, ולא נזכה להשתתף בעתיד המזרח התיכון שאליו מוקדש כנס זה.

ד"ר זאב מגן הוא ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א.
תאריך:  16/02/2008   |   עודכן:  16/02/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שאיפות אירניות עבור ישראל
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
אחד בפה ואחד בלב...
מריאן קפלון  |  17/02/08 11:32
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ראובן לייב
חייה של ישישה תל אביבית ניצלו, ברגע האחרון, לאחר שהרופאים גמלו אותה מן הטבעונות, שנכפתה עליה ע"י בתה. מעשה בנות - לא תמיד סימן לאמהות!
מנחם רבוי
היועץ החדש של מבקר המדינה יוצא נגד מפכ"ל המשטרה, ראש אגף החקירות ומנהלת הרשות להגבלים עסקיים    מבחנו לא יהיה בהצהרות, אלא בהובלת פעולת ביקורת שתחשוף ליקויים, גם כאלה הנגועים בשחיתות
אפרי הלפרין
עובדי מדינה זכאים להשתתפות בהוצאות משפטיות    הכללים ברורים ומפורטים באתר האינטרנט של משרד המשפטים    על-פי נוסח ההנחיות, אף אחד מהעדים בוועדת וינוגרד, לא זכאי להשתתפות בהוצאותיו המשפטיות.
עו"ד אברהם פכטר
המשפט המיותר שהשמיע פרופ' דרור, חבר ועדת וינוגרד, מעורר סערה ציבורית-פוליטית, שיצאה מכלל פרופורציה. דוח ועדת וינוגרד (על שני חלקיו) - ברור, חד ואין בו את השיקולים שמנסים לייחס לפרופ' דרור. אחריות - צריך לקחת או להטיל. ואל תשכחו - במדינה דמוקרטית, הציבור מחליט לגבי מנהיגיו וממשלתו ולא ועדות חקירה
עו"ד משה גולדבלט
מהי פגיעה מידתית באזרחים תמימים? האם ניתן לומר שחיסול מורנייה מצדיק גם חיסולם של עשרה אזרחים תמימים. הקדוש ברוך הוא התחייב לאברהם אבינו שלא ישחית את סדום אם יימצאו בה עשרה צדיקים - האם נחיל מבחן זה גם על חיסול טרוריסט?
רשימות נוספות
מדיניות סרקוזי כלפי המזה"ת   /  צילה הרשקו
סין ומערב אסיה  /  יצחק שיחור
אירופה ואתגרי המזרח התיכון  /  רוב דה-וויק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il