החוק הבינלאומי משתק את מדינות התרבות במלחמתן נגד הטרור. פרופ' אהרן ברק אף התפאר פעם כי אנו נלחמים נגד המחבלים כשידנו האחת כבולה מאחורי גבנו. ליברלים מזויפים, שמתריסים כי אסור לנו "לרדת לרמה של האויב", אינם אלא גזענים מתנשאים ובעלי מוסר כפול.
מעטים מבחינים כי יסודותיו הקדומים ביותר של החוק הבינלאומי צריכים דווקא לחזק את המלחמה נגד הטרור. המקבילה לפעילות המחבלים היא פעילותם של הפיראטים. אותן כנופיות שהטילו מורא על עוברי דרכים ויורדי הים, הוגדרו כבר ברומי העתיקה 'אויבי המין האנושי'.
ב'הצהרת פאריס' 1856 הוציאו המעצמות דאז את הפיראטים אל מחוץ לחוק. באמנות האו"ם 1958 ו-1982 הוגדרה הפיראטיות כפשע בינלאומי. מבחינת מטרותיהם ושיטות פעולתם, זהים הטרוריסטים של ימינו לפיראטים בעבר. מעצם היותם לוחמים נגד החוק עצמו, אינם זכאים הפיראטים להגנת החוק הפנים-מדינתי כאזרחי המדינות ואף לא להגנת החוק הבינלאומי כלוחמים מטעם מדינות ריבוניות.
לפיכך, מעניק החוק הבינלאומי רשות לכל אדם בכל מקום לתקוף או לתפוס את הפיראטים. עצם החברות בכנופיית פיראטים מוציא את חבר הקבוצה מן החוק ומפקיע ממנו את כל זכויותיו החוקיות.
המשפטן דגלס ר. בורגס טוען כי יש להחיל את המעמד החוקי החריג הזה גם על כל הטרוריסטים. יש לקבוע בחוק כי כל המעניק להם מקלט או מסתופף במחיצתם צריך להיחשב כפושע ואויב האנושות כולה. כל צעד נחוץ למלחמה בהם צריך להיחשב חוקי.
על המחבלים לדעת כי כל הוראת דין המופרת על ידם, חדלה להתקיים לגביהם ואינה יכולה להגן עליהם. אם הם תוקפים בכוונה תחילה אוכלוסיה אזרחית, עליהם לדעת כי הצד המותקף יפגע במכוון באזרחיהם. אם הם חוטפים בני אדם למטרות מיקוח, עליהם לדעת שאזרחים שלווים מבני עמם ייחטפו בתגובה. כל מי שמשתתף במפגן תמיכה בחיזבאללה, חמאס, פתח או כל ארגון טרור אחר, צריך לדעת שהוא מהווה מטרה לגיטימית לחיסול או למעצר.
הממסד הביטחוני חייב להחליף דיסקט ולהתחיל לפעול נגד מחבלים וקהילותיהם בשיטות שלהם עצמם. זו אינה רק מסקנת הצדק והמוסר, אלא גם מדיניות לגיטימית המבוססת על יסודות החוק הבינלאומי. מומחי המשפט במערב בכלל ובישראל בפרט חייבים לחדול מהגנה על אויבי התרבות והחוק ולגייס את כשרונם כדי להגן על החברה החופשית שממנה הם ניזונים.