ארה"ב נתונה בתקופת מעבר נשיאותית. זה עתה הסתיימו מסיבות הניצחון של הדמוקרטים והההכנות לקראת טקס ההשבעה של הנשיא הנבחר ברק אובמה מצויות בעיצומן. הנצחון הסוחף של אובמה מבטא מצד אחד, שאיפה אמריקנית לנקות ממצפונה את כתם העבדות שהתקיימה בארה"ב עד אמצע המאה ה-19. מצד שני, הבחירה של אובמה מבטאת חוסר שביעות רצון רחב ממדיניות החוץ התוקפנית והחד-צדדית של הנשיא הנוכחי, בוש. בייחוד, משדר הנצחון הסוחף של הדמוקרטים סלידה מההסתבכות הצבאית של ממשל בוש בעירק.
עומק הסלידה הזו העיבה על ההישגים המרשימים של הצבא האמריקני בעירק בשנה האחרונה שהצליח במאמץ צבאי רחב היקף, להחליש את ארגוני הטרור השיעים והסונים בעירק. לפי דיווחי הפנטגון, בין מאי 2007 לנובמבר 2008, ירדה הכמות החודשית של חללים בקרב הצבא האמריקני בעירק מ-131 ל-17. במקביל, ירד גם מספר ההרוגים העירקיים האזרחים מ-2,864 בפברואר 2007 ל-27 בנובמבר 2008. הישגים אלו יאפשרו לאובמה לממש חלקית לפחות, את ההבטחה שלו, להוציא את צבא ארה"ב מעירק.
אולם, אין ביטחון כי אובמה יוכל להתיישב על כסא הנשיאות בשקט, ללמוד את תפקידו החדש וליזום מדיניות נשיאותית חדשה בלו"ח זמנים המתאים לו. האירועים הגלובאליים נעים במהירות וייתכן שייאלצו את הממשלים - הרפובליקני והדמוקרטי, לקבל החלטות כבדות משקל תוך כדי חפיפה וחילופי שלטון. גם אם לא יהיה צורך ליישם עדיין צעדים מעשיים בתחום של שלום ומלחמה, הם יידרשו אולי לקבל החלטות שיאפשרו תגובה מהירה בסמוך מאוד למעמד ההשבעה של אובמה.
המוח מאחורי המתקפה
הפיגוע החבלני במומבאי בנובמבר 2008, הינו האחרון והבולט ביותר בסדרה של אירועים המצטרפים יחד, לתמונה מלחמתית למדי. פיגוע זה גבה את חייהם של 174 איש שהצטרפו ל-4,000 קורבנות של הטרור בהודו מאז שנת 2004. הוא בוצע על-ידי לפחות 10 טרוריסטים פקיסטנים שהשתייכו ככל הנראה, לאירגון לשקר-א-טייבה שמרכזו בפקיסטן ואשר מטרתו המוצהרת הינה לייסד מדינה מוסלמית עצמאית בקשמיר. התכנון והביצוע של הפיגוע היו מבריקים, אך לא מקוריים. סוכנות המודיעין הפרטית "סטרטפור" (Stratfor), טוענת כי הנחיתה מהים בחוף בירה כלכלית באמצעות סירות, התפצלות לזוגות, ביצוע הונאה על-ידי תנועה מהירה ליעדים בולטים ופתיחה באש במרכזים הומי אדם ששיעור הזרים בהם גבוה, והתמקמות ולחימה עיקשת עד מוות, מאפיינים ניסיון לפיגוע שנכשל ב-1993 בניו-יורק.
המוח שתיכנן את הפיגוע הכושל היה רמזי יוסף היושב כיום בכלא בארה"ב, לאחר שנעצר בפקיסטן ב-1995. רמזי יוסף (Ramzi Yousef) שייך לוותיקי אל-קאעידה וכיוון שהטרוריסטים יצאו למומבאי מקאראצ’י שבפקיסטן, סביר להניח כי אל-קאעידה הייתה מעורבת לפחות, בתכנון הפיגוע. אם זה נכון, ייתכן כי מטרת הפיגוע הייתה לעורר מתיחות צבאית בין הודו ופקיסטן, לגרום לצבא פקיסטן להתמקם לאורך הגבול עם הודו ולבלום כך את המתקפה שלו נגד הטאליבן ואל-קאעידה. התפתחות זו עלולה לעורר מלחמה בין שתי המדינות הגרעיניות, למוטט את המערכה של צבאות ארה"ב ונאט"ו באפגניסטן, ולהביא לכיבוש מחדש שלה על-ידי הטאליבן. אם היא תתגשם, ייתכן שיהיה על אובמה ובוש לקבל החלטה כבדת משקל בנוגע לתיגבור הכוחות האמריקנים או הוצאתם מאפגניסטן.
כמו-כן, המעורבות של אל-קאעידה בפיגוע במומבאי שופכת אור חדש על הטרור האיסלאמי הגלובלי. דומה כי הוא נשען על שלושה מרכזים מדינתיים: פקיסטן, אירן וסוריה. באזור השבטי החצי-אוטונומי המצוי בצפון פקיסטן, מתקיים מוקד טרור סוני הפועל באמצעות אל-קאעידה, הטאליבן ולשקר-א-טייבה נגד ארה"ב, נאט"ו והודו. ייתכן שהוא פועל בשיתוף פעולה עם גורמים חזקים השייכים למודיעין הפקיסטני, ה-ISI, ובהנהגת אל-קאעידה. אירן וסוריה מפעילות ארגוני טרור שיעים וסונים כמו החיזבאללה, ארגוני טרור פלשתינים וחוליות טרור מיוחדות בעירק, לבנון, רצועת עזה ובגדה המערבית. צבאות ארה"ב ונאט"ו, וכן של הודו וישראל, נתונים תחת איום ערבי-מוסלמי שמקורותיו בשלוש המדינות המסוכנות הללו. מצב זה הוא שהבהיל בימים האחרונים את הצמרת המדינית-צבאית האמריקנית להודו, פקיסטן ולבנון, במטרה לנסות ולחזק את החזית המגוננת על המדינות הדמוקרטיות מפני הלחצים המופעלים עליהן ממזרח, מצפון ומדרום. אובמה ייאלץ לבטח להתמודד עם איום זה בעתיד הקרוב, אך ייתכן שבוש יצטרך כבר עתה, לערב אותו בקבלת החלטות הנוגעת לעתיד זה.
התעצמות האיום הגרעיני האירני
בנוסף לאיומי הטרור הערבי-איסלאמי הגלובלי, מתמודד כבר אובמה עם המשבר הכלכלי שמאיים להכות בכלכלה האמריקנית והעולמית. כן עליו להתייחס לרעשים הבאים מצד אירן בצורת הכרזות אנטי-אמריקניות ואנטי-ישראליות קיצוניות המגובות בתמרונים צבאיים רחבי היקף ביבשה, בים ובאוויר, באירן, בסוריה ובלבנון. סוריה, יש להזכיר, תיגברה ופרסה את יחידות הצבא שלה הערוכות לאורך כל גבולה עם לבנון, כשהמטרה של מהלך זה לא ברורה. החיזבאללה קיים לאחרונה תרגיל גדול ללא כוחות, באיזורי השליטה שלו בלבנון. החמאס תורם גם הוא לעלייה הגלובלית במתח הצבאי באמצעות חזרה לשיגרת ירי פצצות מרגמה ושיגור רקטות קרקע-קרע לעבר ישובי עוטף עזה. בנוסף, הרוסים מכלכלים את המתח העולמי באמצעות הפלישה לגאורגיה, איומים נגד מערכת הטילים נגד טילים האמריקנים במזרח אירופה, תמרונים ימיים בחופי ונצואלה והחזרת הצי שלהם לנמלים סוריים.
אולם, כל ההתפתחויות הללו מתגמדות מול האיום הגרעיני המפציע באופק תקופת הכהונה שטרם החלה, של ברק אובמה. ביום ג’ (2/12/2008) פרסמה חברת המחקר הפרטית, "המכון לביטחון בינלאומי ומדע" (ISIS) דוח מטריד הקובע כי אירן מצויה במרחק של כמה חודשים מהשגת פריצת דרך שתאפשר לה לייצר ראש חץ גרעיני פשוט. השיקולים של המכון לביטחון מבוססים על הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), שהתפרסם בנובמבר 2008.
הדוח של המכון קובע כי כדי להעריך את הזמן הנדרש לאירן לרכוש יכולת ייצור של ראש חץ גרעיני אחד, יש לקבוע את כמות האורניום המועשר ברמה נמוכה, שממנה ניתן להפיק את האורניום המועשר למטרות צבאיות. כיום יש לאירן 425 ק"ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה. היא נזקקת לעוד כ-400 ק"ג כדי להפיק ממנו כמות של כ-25 ק"ג אורניום מועשר ברמה גבוהה, שממנו ניתן לייצר ראש חץ גרעיני, אותו ניתן להתקין על טיל. ההפקה של האורניום המועשר צריכה להיעשות במפעל הצנטריפוגות בנתנז המכיל כבר כ-6,000 צנטריפוגות, או במתקן דומה שמיקומו אינו ידוע. תהליך זה מוגדר על-ידי המכון כפריצת דרך והוא נמשך זמן מועט. על סמך זה, מפרט המכון לביטחון בינלאומי ומדע מספר תסריטים אפשריים בנוגע להערכת הזמן הנדרש לאירן לייצר מתקן גרעיני בסיסי, אך גם האופטימי ביותר מביניהם אינו מקצה לכך יותר מחצי שנה.
אובמה בנעלי מלחמה
אובמה ייכנס לתפקידו בעשרים לינואר. קיימת סבירות ממשית שעד אז, תהיה כבר אירן מצויידת בראש חץ גרעיני שניתן להתקנה על טיל דוגמת "הסג’יל", שנוסה לאחרונה בהצלחה ושהטווח שלו מגיע לכ-2,400 ק"מ. נתון זה ייאלץ אולי את ממשל בוש לשתף את הממשל הנכנס של אובמה בקבלת החלטה בנוגע לתשתית הגרעין של אירן. הבעיה היא כי שני הממשלים לא יכולים לעשות רבות כדי למנוע מלחמה עם אירן. אם יחליטו להשלים עם אירן גרעינית, יהיה עליהם לפרוס מטריה גרעינית מעל בני בריתם במזה"ת, מה שעלול לעודד את אירן לנסות לנטרלה בכח קונבציונאלי. אם יוחלט להשמיד את הגרעין האירני, יש סיכוי למנוע מלחמה על-ידי ניטרול מערכת השלטון של אירן במסגרת המכה הראשונה נגד התשתית הגרעינית שלה. אך לא בטוח שמהלך מעין זה יצליח ואז ייגרר המזה"ת למלחמת טילים נגד ישראל שתכלול את אירן, סוריה, לבנון ורצועת עזה.
אירן, אם-כן, שועטת להשגת עליונות איזורית באמצעות פצצה גרעינית. ייתכן שהיא תשיג אותה עוד בתקופת החפיפה הנשיאותית. הדבר ייאלץ את אובמה לשתף פעולה עם הממשל היוצא של בוש, כדי להחליט כיצד להתמודד עם בעיה זו. בכל מקרה, קרוב לוודאי שהיא תעסיקו מייד עם כניסתו לתפקיד. זאת לצד ההתפתחויות האחרות הקשורות לטרור האיסלאמי-ערבי ולרוסיה.
האמריקנים שלחו את ברק אובמה ברוב גדול ובהתלהבות היסטרית אל הבית הלבן בתקווה שהוא יגאל אותם מייסורי המלחמה שהשית עליהם הממשל של ג’ורג’ וו. בוש. הריכוז והעוצמה של ההתפתחויות המלוות את תקופת המעבר הנשיאותית מאיימים להכניס את אובמה במהירות בלתי נשלטת, לנעלי המלחמה של בוש ולערבו במלחמה בהיקף גדול יותר. הוא עלול להתמודד עם צבא אירן ועם הטרור האיסלאמי-ערבי הגלובלי וזאת, תוך כדי ניהול המלחמה באפגניסטן. קרוב לוודאי שהוא לפחות, ילווה את תמרוניו הצבאיים ביחסי ציבור טובים יותר מאלו של קודמו.
