איני חבר במפלגה כלשהי, אך אצביע ליכוד מתוך חשש הפוקד רבים מהאזרחים.
מקורו של החשש הוא מקור לא אכזב, למרבה הצער, אף כי התקווה הוא שמקור זה ייבש. המקור הוא בעבר הפוליטי הזכור לרע והנובע מצורת השלטון במדינת ישראל ומההתנהלות הפרלמנטרית. ובמסגרת זו, קרו דברים, וביניהם:
א.
אריאל שרון נבחר על-ידי מצביעי הימין כראש הליכוד הימני, ופנה פנייה חדה לעבר קיצוני השמאל ההזוי בויתור תמוה חד-צדדי על גוש קטיף הפורח והמשגשג.
ב. הושרשה בהווי הפוליטי בישראל סיסמא כמעט כאקסיומה - כי, כביכול, "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". סיסמא זו מעקרת כל עקביות, מבטלת במחי יד כל התחייבות, ומסבירה ומצדיקה כל נטייה מהדרך ומקהל הבוחרים בניגוד גמור לעקרונות הדמוקרטיה. הסיסמא הראויה היא היפוכה של זו הרווחת - והיא -
"דברים שרואים מכאן, רואים גם משם".
ג.
אביגדור ליברמן חבר למפלגת הכישלון קדימה בזכות מושב חסר זרוע מבצעת בממשלה חסרת חוט שדרה מוסרי.
ד.
המפד"ל בגלגוליה השונים העדיפה את השמאל הקיצוני על פני ממשלות ימניות שפויות, וכך גם נהגו מפלגות דתיות אחרות, אם כי שס מגלה לאחרונה עקביות ושפיות, כנראה בעקבות מנהיגה הרב עובדיה יוסף.
ה.
דניאל הרשקוביץ' (למי שלא מזהה - ראש הגלגול החדש של המפד"ל) הוא חסר עמוד שדרה פוליטי, ולא גיליתי שום חיבור פרי עטו היכול להצדיק את האמון המופלג שקיבל מהחבורה שבחרה בו. היותו פרופסור למתמטיקה יכולה לתרום לתפקידו הרם כמו תרומתו של המקצוע: מוכר גלידה, לאותו תפקיד.
ו.
מפלגות ראויות שונות על-פי מצען - לא עברו את אחוז החסימה.
ז.
בנימין נתניהו קיים שיחות סרק מזיקות עם סוריה וגם כיום הוא כנראה מוכן לחדש שיחות מסוג זה, אף על-פי שלא נראה באופק כל יתרון בשינוי המצב הקיים בין סוריה לישראל - מצב המקנה למדינת ישראל יתרון אסטרטגי וביטחון.
ח. ישראל מזרימה במצטבר מיליוני דולרים לאוייביה, וטרם נשמעה הודעה כי הליכוד יגרום להפסקת התשלומים בכסף ובשווה-ערך לכסף, כמו גם ינקוט בפעולות להחזרת השקעות אלו לישראל. ההקפאה שננקטה מדי פעם על-ידי ממשלת הליכוד אינה ראויה, והסיסמא "יתנו יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו" לא מתאימה וצריכה להתחלף בסיסמא
"לא יקבלו". כי אין שום סיבה לתת, וכאשר תהיה - אם תהיה - אז נדבר.
לפיכך, מתוך חשש מוצדק ומבוסס, ובזכות הצמרת שלצד נתניהו ובעיקר:
בני בגין, משה יעלון, גלעד ארדן, גדעון סער, ואחרים סביבו, אני בוחר ליכוד.
