המטבח הגרוזיני זכה, זה מכבר, למוניטין ולהערכה לא רק בגוש המזרחי, אלא גם הרחק מחוצה לו. ישראל, למשל, שקלטה במרוצת השנים את העליה הגרזינית, נתברכה במטבח המשובח הזה, הדבק בסגנון הגסטרונומי של הצארים שמלפני המהפכה הרוסית.
את המטבח הגרוזיני במיטבו מייצגת בארץ מסעדת "ננוצ'קה" בתל אביב (רחוב לילינבלום 28). המסעדה ממוקמת בבניין היסטורי, שהוא אחד מ-66 בתיה הראשונים של תל אביב הקטנה, בימים שעוד הייתה "אחוזת בית", והוא היחידי ביניהם שנותר, עדיין, במתכונתו המקורית.
"ננוצ'קה" מכילה ארבעה חדרים, עטופי שטיחים וריפודים קלאסיים נוסטלגיים והם משרים על הסועדים אווירה חמה וקסומה, כשהאוכל הביתי עשוי ומוגש לנגד עיניהם. על חומרי הגלם של המטבח האותנטי הזה מופקדים המסעדנית הוותיקה, ננה שראייר, שהיא גם בעלת המסעדה, כשלצידה מככב השף, עתיר הניסיון, דוד אל-דן.
הימור מוצלח בין המנות הראשונות שהוצעו לנו בתפריט בחרנו בפחאלי - אנטיפסטי של חצילים פיקנטיים, מנגולד באגוזים, עם סלט-כרוב בזעפרן. מנה פיקנטית כשלעצמה, עם טעם של עוד. בני, אסף, שנלווה אלי, הלך על חינקאלי-בשר - כיסוני-בצק מבושלים במים, במילוי בקר ואווז, שזכה להדרן.
בין המנות העיקריות נדלקנו על החאלייה - תבשיל של כרעי-עוף בתמר-הינדי, רימונים ובצל, ערב מאין כמוהו לחיך. אסף המר על הטבילוסורי - אוסובוקו-כבש בנזיד של שעועית לבנה ביין לבן ועשבי-תיבול, שהוגש עם אורז. מסתבר שההימור היה ממש מוצלח. לשתי המנות שלנו הוגש גם לבש - לחם גרוזיני טעים ופיקנטי.
את הארוחה המשביעה והטעימה כל כך קינחנו בנטיה - קרם גרוזיני, ממולא באגוזים מסוכרים, ברוטב תפוח-עץ וגלידת וניל. הבן בחר, כאקורד אחרון, בצ'ורצ'ורולה - ממתק גרוזיני עממי של אגוזים, בציפוי רפרפת-ענבים מתוקים.
לארוחה נוספה גם רווייה: בקבוק-סודה וקפה אספרסו דומיננטי. השרות היה מעל ומעבר וכך גם השירותים, המבהיקים בניקיונם, בנוסח תל אביב של פעם. תמורת שתי הארוחות הדשנות שילמנו 370 שקלים, כולל תשר של 12 אחוז. לא זול כלל וכלל, אך שווה בהחלט את המחיר וביקור נוסף בהקדם האפשרי.