בין כל ההבדלים שבין החמאס והחיזבאללה, עולה ומזדקר הבדל אחד מובהק: לחמאס, להבדיל מהחיזבאללה, יש מניע עצמי וישיר ללחום בישראל. החיזבאללה משמש סוכן וכלי בידי אחרים כנגד ישראל, ואילו החמאס, נוסף להיותו כלי בידי אחרים, מונע על-ידי אינטרסים עצמיים.
ובמילים אחרות, אין מאנשי החיזבאללה מי שטוען שישראל יושבת על אדמותיו, בעוד שאנשי החמאס - ודאי הפליטים שבהם - טוענים שישראל יושבת על אדמותיהם.
וכשאלה העובדות, ברור שהדלק המקיים את המוטיבציה של החמאס ללחום בישראל הוא ממש בלתי נדלה.
ומי שחייב לשים לנגד עיניו את העובדות הללו ולפעול בהתאם היא כמובן ממשלת ישראל. אסור לממשלה לאבד קשר עין עם העובדות הללו אף לא לרגע.
הממשלה חייבת איפוא - בתורת מינימום - לדאוג לכך שיובטח שהחמאס לא יוכל להשתמש בנשק תלול מסלול כנגד ישראל.
מסובך? יכול להיות. קשה לביצוע? סביר להניח.
אבל בגלל זה הממשלה היא ממשלה ולא ועד הבית.
