לישראל יש הזדמנות לשנות את כללי המשחק בינה לבין עזה לתקופה ארוכה יחסית, אך הכול בתנאי שהיא תפעל בצורה הגיונית, מושכלת ומדודה ולא לפי נהמות הנשמעות בתקשורת ובקרב חוגים פוליטיים כאלה ואחרים. על ישראל להבין שככל שחולפות השעות, כך חלון ההזדמנויות הולך ונסגר ומה שלא יעשה במהירות אך בתבונה, עלול להתפוגג. כבר נשמעות הטרוניות בקרב הקהילייה הבינלאומית, ומנהיגים זרים בעלי כוונות "טובות" הודיעו על נכונותם לסייע בפתרון המשבר. כדי להשיג את המינימום הנדרש, היינו שקט לתקופה ארוכה ככל שניתן, על ישראל להימנע מטעויות העבר.
יש הדוחפים בכוונה לכניסה קרקעית של הכוחות. אין במהלך קרקעי כל פגם לו הוא נחוץ ומחויב המציאות. מהלך קרקעי שנועד לספק את התקשורת או מאוויים אחרים, אסור שיתבצע.
מומחים גדולים ודאי יגיבו לדברים אלה בטענות שונות או אפילו בבוז. את מומחיותם של אלה ראינו גם ראינו ובתולדות המלחמות בישראל, דבריהם רשומים באותיות קידוש לבנה.
לחיל האוויר יכול מצוינת להשיג כמה מטרות חשובות ביותר. התשתיות, כולל התשתיות הטרוריסטיות, ניתנות לפגיעה אנושה מצד חיל האוויר וחיל הים. עבור ישראל, השמיים של עזה הם נקיים לחלוטין ואין מי שיפריע לפעולות מרוכזות אשר תועלתן תהיה גדולה ביותר. עד היום, חיל האוויר לא הוכיח במלחמה הנוכחית את מלוא יכולתו. מטרות תשתית עדיין נמצאות בעזה ומזדקרות לעיני כל. אסור לפסוח על המטרות הללו. הן לא מטרות אזרחיות והפצצתן אינה מצריכה פגיעה בחפים מפשע. חיל האוויר וחיל הים מסוגלים להרבה יותר ממה שניתן לראות עד היום. אם כל זאת לא יעשה במהירות ובדייקנות, כל הפעולות האחרות עלולות להתבצע תוך קשיים מרובים. גם העולם מתחיל להתעורר, לכן מה שנספיק היום טוב - כי אין לדעת לאיזה מצב נקלע מחר.
אסור לישראל להציב בפני עצמה מטרות שלעולם אינן ברות השגה. הניסיון המטופש להתיימר להחליף את שלטון חמאס הוא דוגמה לטיפשות פוליטית ומדינית שאסור להשלים עמה. הציבור הישראלי חייב לדעת שיש מאוויים שלעולם אינם ברי השגה. מי שמשלה את הציבור שאת הערבים ניתן להעלים מכאן תוך כמה ימים, איננו יודע על מה הוא מדבר. מי שמאמין שניתן לטבוח בערבים עד בלי די, הוא איננו בר-שיח רציני אלא פנטזיונר. מי שמאמין שבפעולה צבאית נחושה ופעילות מדינית חכמה ניתן להשיג הישגים סבירים לחיים נורמליים, הוא הבר שיח.
כניסה קרקעית חייבת להיות המהלך המכריע האחרון שיביא לסוף הלחימה. יחד עם זאת, אסור להתפתות למהלכים אל מעבר להגיוני, למשל שהייה ארוכה בעזה או כיבוש מחדש של כל עזה. זו תהיה איוולת שאין כדוגמתה.
ויש עוד סיבה מדוע אסור להתמהמה: כלי התקשורת חוזרים פעם נוספת למשטר של פטפטת בלתי נגמרת. נכון לקבוע שלא כולם, כי יש עיתונאים אחראיים המבינים היטב את המצב. לצערנו, הם לא הרוב, העוסק כל הזמן בדיווחים שלפעמים גובלים בחוסר אחריות או סכנת נפשות. לא מן הנמנע, על-פי ניסיון העבר, שהפטפטת הזו תלך ותגבר והיא עלולה להקשות על הצבא לבצע את המוטל עליו.
אם לא נגדיר לעצמנו מהו קו הסיום של מבצע חכם ויעיל, התוצאות יכולות להיות הרבה פחות טובות ממה שרצוי למדינת ישראל ואזרחיה. כבר החלו להישמע קולות בתוך ישראל הטוענים שיש להפסיק את המבצע מסיבות שונות, אך החשובה ביותר היא היעדר תוכניות שלאחר המהלך הצבאי. אין ודאות לאן יתגלגל המבצע אך שומה על הקברניטים כן לחשוב היטב מה רוצים להשיג. מוקדם לקבוע אם יש מטרות מוגדרות או שאין. הימים הקרובים יצביעו בוודאות על כך. המבצע לא יצא אל הפועל באופן אינסטינקטיבי אלא הוא תוכנן זמן רב קודם לכן. הסביר שיש מטרות ויש תוכניות ברורות. ברם, ניסיון העבר מלמד אותנו שמה שברור מאליו איננו הרווח במחוזותינו. יש לקוות שהפעם זה אחרת.
