בכל פעם ששרת החוץ שלנו מביעה דעתה בנושאי ביטחון, מיד נפער הפער הענק בין דעותיה הפומביות לבין המציאות. עכשיו ציר פילדלפי על הכוונת, שרת החוץ רוצה שצה"ל יתפוס אותו שוב כי רק אנחנו יכולים לעשות את העבודה שלנו.
אלא שבסרט הזה כבר היינו. כאשר מדינת ישראל תופסת שטח לצורך הגנה עצמית לא מדובר רק בצה"ל, אלא בכל מרכיביה של מדינת ישראל, ובראשם התקשורת, המשפט והאקדמיה, האחוזים זה בזה בקשר צפונבוני בל ינתק. לא צה"ל יקבע את תקני הפעולה בציר פילדלפי התפוס מחדש, אלא בג"צ. הוא יקבע איזה בתים אפשר להרוס, ובאיזה מידתיות לנקוט כלפי חופרי מנהרות הנפץ. הוא יקבע האם נערה שרצה אל העמדות היא נערת נפץ או נערת חולת אהבה משיכון ג' של רפיח. ציר פילדלפי ישוב ויהיה למלכודת מוות נייחת שירכז סביבו את כל השנאה וכל האנטישמיות וכל התיעוב העצמי שיהודים יכולים להפיק נגד צבא ההגנה לישראל. האם שכחנו את החיילים ההופכים עפר בידיהם כדי למצוא שאריות של חבריהם שנהרגו ממטען-ברשות-הבג"צ? האם שכחנו את סרן ר' ו"עובדה" של אילנה דיין המאשימה את הקצין ברצח נערה תמימה?
וזו רק חצי צרה. מה על הצד השני של הקיר, זה המצוי בשליטה של עומאר סוליימאן מפעיל החמאס? הרי משם נחפרות המנהרות, מוחדרים חומרי הנפץ, טילים, וג'יהאדים כמו זבל. ישיבה נייחת על ציר פילדלפי, כאשר מן הצד השני יושבת מצרים הבוגדנית ומתפעלת את בובות החמאס, הוא מתכון בטוח לתבוסה.
וכל זה לא מטריד את שרת החוץ שלנו. היא בשלה, כמו במלחמת תמוז, כמו בגירוש קטיף. שרת החוץ שלנו נעולה על הקונספציה ולעזאזל העובדות.
ואם אין מנוס מלכבוש ולשלוט ברפיח מדוע עשינו את גירוש גוש קטיף?
תשומת לב להתייצבות המיידית של התקשורת לימין העמדה החדשה של שרת החוץ. האם היא מקרית או מתואמת? לאדלר ופורום החווה פתרונים.
לכן, אסור לכבוש את פילדלפי, אסור לחסום את המשפך למצרים. עזה הוגדרה כבר כישות עוינת שאין לה זכות קיום כל עוד היא מאיימת על ישראל. עזה היא המשפך של החמאס ותומכיו מארץ ישראל החוצה אל מצרים והעולם הערבי. מצרים כבר תדע לחסום את המנהרות כאשר יסתערו מיליון ערבים על חומות פילדלפי בדרכם החוצה מן המצור.
