הכנסת מחליטה על מועד בחירות -
המכרז על פרויקט ניהול המדינה יוצא לדרך. וכמו בכל מכרז על פרויקט גדול - המפלגות מנסות לשכנע את הציבור, ביכולתם, בניסיון העבר בניהול פרויקטים דומים, במנהלים המוכשרים שעומדים לרשותם ובתקציבים שהם יכולים להשיג, להוביל, לייעל ולקדם את המדינה.
בסיום יום הבחירות, יפתחו את המעטפות ואז נדע מי החברה/המפלגה - שזכתה במכרז. הזוכה המאושר - הולך לנשיא מקבל את ברכת הדרך ומתחיל להרכיב ממשלה. גוש ימין נקי שעומד בפני עצמו או קואליציה צרה, או רחבה בהתאם למנדטים ולכושר המיקוח עם המפלגות, שרוצות, מקוות מייחלות להשתלב בממשלה - שפירושו, כספים, כבוד ופינוקים.
הליכוד:
מציג נבחרת נמרצת, עם חמישייה פותחת איכותית וספסל שחקנים עמוק, שיאפשר לה מספר הרכבים טובים ורוטציה במידת הצורך.
האידיאולוגיה של הליכוד: לא השתנתה בהרבה בשנים האחרונות, למרות שנאלצה להתגמש, להתפשר, לעגל פינות בשל שינויי המצב המדיני, ביטחוני באיזור, ובעיקר הקואליציוני. אבל כוחו ואיכותו של הליכוד - בעקרונות האידיאולוגיה הבסיסיים, המלכדים את בוחריה ומשפיעים על מצטרפיה לרבות הנהגה שיודעת מה היא רוצה ולאן היא הולכת.
הליכוד לדעתי יכול לצאת בסיסמה נוסח: חזון, אמונה, עוצמה, ביטחון, שגשוג כללי, ירושלים כבירת ישראל - כן! רק הליכוד יכול. מבט קצר לעבר, אכן מוכיח שיש בליכוד הנהגה שיכולה לממש את המטרות הנ"ל, בראשות נתניהו והצוות שגיבש סביבו.
אנשים איכותיים כמו: בוגי יעלון, דן מרידור, בני בגין, סילבן שלום, גדעון סער, לימור לבנת, יוסי פלד, אסף חפץ, עוזי דיין, ציפי חוטובלי והצעירים האחרים - מרכיבים נבחרת שיכולה לתת תשובה לכל פרמטר ממשלתי - מנהיגותי.
שלא תהיה אי-הבנת הנקרא. במפלגה כמו הליכוד לא הכל דבש. אוסף האישים עם דעות שונות ולפעמים די מנוגדות כמו בני בגין, דן מרידור, בוגי יעלון וסילבן שלום - זה לא מתכון לירח דבש פוליטי. אבל זה בדיוק - מה שמפלגה גדולה, פלורליסטית חפצת-חיים - צריכה. דעות מנוגדות - ויכוחים סוערים ולוהטים כלפי פנים וכלפי חוץ שיוצרים תלכיד טוב להנהגה בריאה.
בינתיים הסקרים מחמיאים - למרות תמיהות רבות לגבי השוני והפער במנדטים בין הליכוד לקדימה בכמה ערוצים ועיתונים, שמעוררים חשד של הטעיה, חוסר מקצועיות או בדיקות חפיפות של הנשאלים ופילוגם. איך שלא יהיה, המבחן האמיתי יהיה אחרי פתיחת המעטפות והפעם לא נצטרך כנראה לחכות לקולות הימאים.
מפלגת קדימה:
מפלגה ללא עבר, עם הווה קצר ולא מרשים בראשות אולמרט - וספק גדול לגבי העתיד. אין למפלגה בסיס אידיאולוגי, כמו לעבודה, לליכוד, למרצ, לשס או אפילו למפלגות הערביות. אסור לשכוח שקדימה מורכבת מפליטי ועריקי ליכוד + תוספת של פליטי ועריקי מפלגת העבודה (פרס, רמון, דליה איציק), כלומר: אוסף אינטרסנטי של עסקנים, חלקם הגדול סוג ב' - שמנסים להציל את עצמם במפלגה חדשה ולזכות בפרסים ובפינוקים על עסקנותם.
ציפי לבני - הייתה ממקימי קדימה וממייסדיה - עמדה לצד שרון בפילוג בתוספת שאול מופז, שערק בצורה לא מכובדת מהליכוד, לאחר שהודיע בפומבי שבית לא עוזבים, כתב מכתב לתומכי הליכוד ועוד לפני שהמכתב הגיע אליהם, ברח לקדימה תמורת הבטחה של תפקיד מוביל. לתשומת לב הבוחרים, גם הפעם הצהיר מופז שלא יעזוב את קדימה, נחיה ונראה. לדעתי - הוא נראה לי פוטנציאל טוב + כמה ח"כים נוספים כמו א.ב. רוחמה, אפללו, שטרית ואחרים לפלג את קדימה אם לא יזכה בפריימריז של המפלגה אחרי הבחירות, או שקדימה תיאלץ להישאר באופוזיציה. הסיכויים לפילוג עריקה, בריחה - גבוהים. שהרי מופז לא מתלהב מציפי, מדרכה, מניסיונה ומהנהגתה.
האידיאולוגיה של קדימה - מוצתה והוקפה במלואה בקטע סאטירי בתוכנית של ליאור שליין. שם אמרה הסטנדפיסטית בקטע של 1.5 דקות על קדימה את המשפט המבריק הבא:
דקה וחצי על קדימה: אריק שרון - זהו!
במודעות של קדימה - ציפי לבני מוצגת כפוליטיקאית אחרת, ראש ממשלה אחרת, דרך אחרת. והשאלה הגדולה: אחרת במה? הציבור יחליט. לא לשכוח - לבני, פרט לעובדה שהצביעה נגד כל הטבה לנשים ולמעמד האישה הייתה בממשלה ובצמרת החלטות של כל הפשלות של קדימה, בכלכלה, בביטחון ובמלחמת לבנון.
מפלגת העבודה:
יש להודות שברק התאושש אישית, מפלגתית, ביטחונית, תדמיתית, עקב המלחמה בעזה. אחרי 8 שנות התגרות בלתי פוסקת של החמאס, בה ממשלת שרון + ממשלת אולמרט-ברק, נוהלו מדיניות של "אוננות ביטחונית" - לאמור: תגובות אנמיות, ירי לשטחים פתוחים, בומים על קוליים מעל עזה - שרק הצחיקו את החמאס.
המבצע הוכיח - כן! צה"ל יכול - אם מקבל פקודה נכונה ומונהג בצורה נבונה ואמיצה. היתרון של מפלגת העבודה על קדימה, הוא בכך שיש לה יסודות אידיאולוגיים מושרשים, כמו לליכוד ולמרות שאיבדה מחינה, מעוצמתה ומיכולתה, היא עדיין אטרקטיבית יותר מקדימה ויותר מהמפלגות השוליות.
התשדירים של העבודה: ברק מסתכל לאמת בעיניים. מעניין - לאן הוא מסתכל לשקרים. יש הרבה מצביעים, מכל השכבות, שיצביעו לברק כדי לחזק את העבודה וזאת על-מנת שייכנס לקואליציה עם ביבי כשר ביטחון. הדבר טוב לשניהם ולמפלגותיהם, ודרך זו כנראה פתוחה, במידה שאכן ברק יישאר על 17-15 מנדטים. הציבור - יחליט.
המפלגות ההזויות והשוליות:
בכל הזדמנות של בחירות - יש כמה וכמה תופעות שוליות שבחלקן הזויות ותימהוניות שמנסות כוחן בשכנוע הציבור.
גיל קופטש: אם לא התשדיר המגעיל כשהוא מעשן חשיש על קברו של בן-גוריון, שזה עלבון לשמו ולמדינה ועבירה פלילית, שהוא מבצע אגב העישון של חומר אסור, לא היה מקום להזכיר אותו ולהתייחס אליו. שורות אלה - הן אכן מיותרות ומעוררות גועל נפש. חבל על כל קול.
צירוף פורש עלה ירוק עם ניצול שואה: עוד צירוף תימהוני, פתטי של שתי דמויות הזויות. ניצול השואה שבתשדיר לא נראה במיטבו, ולא מבין כנראה את השטויות שהוא משמיע ובכלל, מי שם אותו ובאיזה סמכות לייצג את ניצולי השואה. פתטי - מעורר גיחוך ורחמים. חבל על כל קול.
מפלגות שס, בית לאומי, איחוד לאומי, דתיים: אלה מפלגות שיש להן קהל בוחרים קבוע ויציב ואין שם הרבה הפתעות. הפילוג - של הבית היהודי ואיחוד לאומי - שמקבלים לפי הסקרים 8-7 מנדטים עשה להם רק טוב ונקווה שזאת אכן תהיה התוצאה.
ליברמן - ישראל ביתנו: תופעת טבע - או בומרנג בשל הרגשה של נרדפות, מוצא, דעות ימניות תוקפניות כלפי הערבים, שהרוויחו את ההתקפות עליהם ביושר, במיוחד הח"כים אחמד טיבי וזחלאקה מבל"ד, בשל דעותיהם ומצע מפלגותיהם כלפי מדינת ישראל.
ליברמן בימינו כמו שרון בזמנו, קיבלו תוספת מנדטים בשל חקירות משטרה, ובמיוחד בשל עיתוי אומלל, לא מחושב דיו של פרסום החקירות. להזכיר לציבור: שרון בזמנו, כשעמד לפני הבחירות הכלליות, הדליפה פרקליטה הבכירה, בדמות עו"ד גלאט-ברקוביץ את "חיקור-הדין" שביקשה הפרקליטות בחו"ל לגבי האשמות נגד שרון בפרשת סיריל קרן. התוצאה - 4-3 מנדטים נוספים לשרון, שיבוש החקירה של שרון, שתרמה בהמשך לסגירת התיק.
ליברמן נחקר בפרשה מזה 10 שנים, זמן שערורייתי במיוחד לגבי איש ציבור, תוך חידוש והמשך החקירה שבועיים לפני הבחירות. העיתוי - אומלל, נראה על פניו כמגמתי ועולה ממנו ריח לא טוב, למרות שהוא כשר.
כל ההסברים של פרקליט המדינה עו"ד לדור, גם אם הם נכונים ומבוססים, לא נשמעים ונראים תמימים, ובוודאי שאין תמימות דעים בציבור לגבי מועד הפרסום. חבל שטעות מעין זו תביא 4-3 מנדטים לליברמן.