בבקשה שהגיש עו"ד פלדמן בשמו של הרב פינטו לבית ה משפט העליון הוא מבקש להציג ראיות נוספות מתוך חומרי החקירה שהוסתרו קודם לכן מהרב פינטו. כמו-כן הוא מבקש לקיים דיון מקדמי בבקשה, כדי לייעל, לגישתו, את הליכי הערעור. בתגובה שהוגשה לבית המשפט מבקשת הפרקליטות לדחות על-הסף את שתי הבקשות.
בבקשה להוספת נימוקי ערעור (ובהם הראיות הנוספות), טוען פלדמן, כי בניגוד לחוק ואף בניגוד לפסיקה בית המשפט המחוזי, הפרקליטות, באמצעות התובעת עו"ד רחלי חזן-פלדמן, וכן כאמור תוך שיתוף פעולה בלתי חוקי מצד עו"ד רוזובסקי, הגיעו ביניהם להסכמות - הנוגדות את טובתו ואת זכויותיו של הרב פינטו, ובהן: "ההגנה מתחייבת לא למסור את החומרים לאף אחד, כולל לא לפינטו".
הסתרת חומרי החקירה: פגם מהותי
המדובר בפגם מהותי, טוען פלדמן: "תחילה בהסכמת סניגוריו של המבקש לחתום על הסדר טיעון מבלי לאפשר לנאשם עצמו לעיין במלוא חומרי החקירה וכן מבלי לקבל עותק מחומרי החקירה שנאספו. פגם זה הלך והתעצם בהמשך, עת המדינה חייבה את ההגנה שלא למסור את חומרי החקירה לעיונו של הנאשם. מדובר בפגמים מהותיים אשר פוגעים בהכרח בהליך הפלילי ובקיום משפט הוגן וראוי".
עו"ד פלדמן דוחה את עמדת הפרקליטות, שלפיה: עם מסירת חומרי החקירה לבאי-כוחו הקודמים של הרב פינטו, עו"ד אלי זהר ו רועי בלכר, מוצתה זכות העיון של הנאשם. בפנייתו לבית המשפט הוא טוען, כי לעורכי הדין הנ"ל (זהר, בלכר) ניתנה זכות עיון למשך 24 שעות, בשלב שקדם לחתימה על הסדר הטיעון, וגם זאת באופן חלקי ביותר.
עו"ד פלדמן מבקש לקבוע, כי "היה הכרח לקבל את מלוא חומרי החקירה לידי ב"כ הנאשם, לעיין בהם בדקדקנות הנדרשת ולהסכים לעובדות כתב אישום בהתאם לראיות. למידת תיק פלילי הינה מלאכה מורכבת הדורשת זמן וחשיבה מאומצת. יהיו הסניגורים מוכשרים ככל שיהיו, נראה כי עיון לזמן מוגבל, במשרדי הפרקליטות, אינו מאפשר הערכות של ממש לייצג בתיק פלילי, לא כל שכן להסכים בנוגע לעובדות מהותיות".
עו"ד פלדמן: המערער הסכים בהסדר לעובדות שהוסתרו ממנו
עו"ד פלדמן מבקש לאפשר הצגת ראיות נוספות - כדי לשכנע את בית המשפט העליון, כי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, שאישר את הסדר הטיעון בין הפרקליטות לבין הרב פינטו, וגזר שנת מאסר על הנאשם, שגה בהחלטותיו:
- בית המשפט שגה כאשר לא גונן על זכויותיו של הרב פינטו, ולא איפשר הצגת הודעותיו של אפרים ברכה במשטרה;
- בית המשפט שגה כאשר לא איפשר לבא-כוחו של הרב פינטו להציג ראיות - מתוך חומרי החקירה, שיאפשרו, לגישתו, הקלה בעונשו;.
עו"ד פלדמן טוען, כי "מערכת היחסים בין המערער ובין ניצב אפרים ברכה ז"ל, הייתה באזור הדמדומים שבין יחסים לגיטימיים שאופינו על-ידי זיקה רגשית עמוקה בין השניין ובין יחסים שיש בהם אבק שוחד, שכן טענה זו משתקפת בהודעותיו של אפרים ברכה, וכי טענה זו יש בה כדי להביא לזיכויו של המערער מעבירת השוחד".
עו"ד פלדמן טוען עוד, כי בית המשפט קמא דחה את הבקשה להבאת ראיות נוספות בשל הסכמת המערער במסגרת הסדר הטיעון לפי: "הצדדים לא יטענו דבר לעניין עובדות המקרה, לא יגרעו מהן ולא יוסיפו להן כל טיעון עובדתי". על-כך טוען פלדמן, כי בנסיבות העניין, "הסכמת המערער בהסדר הטיעון שלא לטעון דבר לאמור בכתב האישום, היא חסרת תוקף וכי המערער לכאורה הסכים לעובדות שהוסתרו ממנו על-ידי המדינה, אך למרבה הצער גם על-ידי פרקליטו, והסכמה לנסתר מן העין, לא הסכמה היא".
|
עו"ד אביגדור פלדמן מקדיש פרק נכבד מבקשה להימנעות המדינה ממסירת חומרי החקירה לנאשם. לדבריו, גם לאחר מסירה חלקית של חומרי החקירה, חייבה המדינה כאמור את ההגנה לא למסור את החומרים לאף אחד, כולל לא לנאשם. " למרבה הצער, הסניגורים הסכימו להתחייבות זאת. בכל הכבוד הראוי, מדובר בתנאי לא חוקי שכן, הוא עומד בניגוד לחוק סדר הדין הפלילי", הקובע (סעיף 74 לחוק דנן): "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו,... לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה...".
החוק מורה באופן מפורש, טוען פלדמן, על העברת החומר לידי " הנאשם וסניגורו... ובשום אופן לא מונע העברת חומרי החקירה לנאשם עצמו". בתיק זה ישנם פגמים בהתנהלות בנוגע לחומרי החקירה מתחילתו ועד סופו, טען פלדמן. "זכות הנאשם לקבלת חומרי החקירה בעניינו ולהתגונן כנגד אישום פלילי ב משפט היא זכות בסיסית והינה מרכזית ביותר בהליך הפלילי. פגיעה בזכות זאת הינה פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן. הנאשם לא נחשף לאף בדל ראיה מחומרי החקירה וזאת לאור התחייבות ההגנה, לבקשת המדינה לא למסור לו חומרים".
בפנייתו לבית המשפט, מפנה עו"ד פלדמן אצבע מאשימה כלפי עו"ד רוזובסקי. "הסכמת הסניגור בעניין זה כמו בנושאים אחרים המקיימים הליך פלילי הוגן, אין לה תוקף ותפקידו של בית המשפט הוא למנוע גם מן הסניגור לפגוע בזכויות יסוד של הנאשם"; "המערכת השיפוטית, חוק סדר הדין הפלילי ודיני הראיות נועדו להבטיח את זכויותיו של הנאשם בהליך פלילי ולשמור על ניהול הליך הוגן וראוי"; "התנהלות בניגוד לחוקים הללו בהכרח פוגמת בהליך הפלילי ומביאה לכדי פגיעה ישירה במבקש".
עו"ד פלדמן טוען עוד, כי הוא אינו מוציא מכלל אפשרות כי אם ההליך היה מתנהל בצורה הוגנת וללא פגמים, היה מסתיים בצורה אחרת, ואפשר בזיכויו של הנאשם. אולם בשלב זה של המשפט ולאחר סיום ההליך העיקרי, לא מתבקש זיכוי הנאשם אלא הקלה בעונשו. בית המשפט העליון, כותב פלדמן, מתבקש להורות על קבלת הודעותיו של אפרים ברכה ולאפשר למערער להתייחס להודעות בגדר הערעור, או לחלופין - להורות על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שידון בראיות הנוספות, ובהן, כאמור, הודעותיו של ברכה.
בסופה של הבקשה שהגיש מטיל עו"ד פלדמן על עו"ד רוזובסקי אחריות ישירה לגורלו המשפטי של הרב פינטו. "משמעות האירועים שתוארו לעיל", קובע פלדמן, "כי המערער לא מהיה נוכח בהליך הפלילי שהתקיים בעניינו, כי סניגורו דחק אותו מספסל הנאשמים ותפס את מקומו. זכותו של המערער להיות נוכח במשפטו היא זכות יסוד שאינה ניתנת להתנייה או לביטול ותפקידו של בית המשפט להגן עליה, גם אם סניגורו של הנאשם ויתר עליה".
|
3.
|
הפרקליטות: אין הצדקה להגשת ראיות חדשות
|
|
הפרקליטות מבקשת, כאמור, לדחות על-הסף את שתי בקשותיו של הרב פינטו, ואף להימנע מקיום דיון בנושא בבית ה משפט העליון. אין כל הצדקה, נטען, להגשת ראיות חדשות בשלב הערעור, קל וחומר כאשר הראיות החדשות המבוקשות הינן בניגוד להסכמות הצדדים במסגרת הסדר הטיעון שנערך. תגובת הפרקליטות הוגשה באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד יוסף (ג'ואי) אש, ועוזרת לפרקליט המדינה, מורן פלדמן.
הפרקליטות מנמקת את התנגדותה בהלכות הפסוקות שניתנו בבית המשפט העליון, השוללות הגשת ראיות חדשות בשלב הערעור (הרב פינטו מבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שמנע הגשת ראיות נוספות, להבדיל מראיות חדשות, י.י.). כמו-כן היא טוענת, כי הראיות היו בידי בא-כוח ההגנה, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשתה להגישן. עוד נטען, כי "בעת הזו אף תוסיף המשיבה את המובן מאליו: תנ"צ אפרים ברכה ז"ל אינו בין החיים ולא ניתן יהיה לחוקרו על הודעותיו. אף מסיבה זו אין להיענות לבקשה. ומשום כך, אף אין כל הצדקה לקיים בכך דיוק מקדמי".
הפרקליטות טוענת בתשובתה כי הודעותיו של ברכה במשטרה (בהן נימק קבלת הכספים כסיוע חברי-כמו משפחתי מצד הרב פינטו, ולא כשוחד כספי, י.י.) אינן חזות הכל, וגם אם היה בהן כדי לבסס נימוק לקולא, הרי שמדובר בפרשנות אחת מיני רבות למעשיו ולמניעיו של הרב פינטו. הניסוח הכולל של כתב האישום, נטען, לרבות ההתייחסות ליסוד הנפשי של המבקש, נשען על שילוב בין ראיות והקשרים, הנלמדים מהתמונה בכללותה, ואשר כולם היו ידועים לתנ"צ ברכה בזמן אמת או כשמסר הודעותיו. לגישת הפרקליטות, הצגת הודעותיו של ברכה בלבד, חלקים מהן או אפילו כולן, מבלי להציג את תמונת הראיות בכללותה, תיצור בפני בית המשפט תמונה חלקית בלבד דבר שעלול לגרום לעיוות דין.
הפרקליטות טוענת עוד בתגובתה, כי היא לא ביקשה בשום שלב להסתיר את חומר הראיות מהמבקש או מסנגוריו ואף להפך (הערה: שקר. הפרקליטות הסתירה ואף חייבה את עו"ד רוזובסקי למנוע את חומרי החקירה מהרב פינטו, י.י.). לטענתה, חומר החקירה הועמד כולו, למעט פרטים חסויים, לרשות סניגוריו של הרב פינטו, וזאת במשך תקופה ארוכה במשרדי המשיבה. חלק הארי של חומרי החקירה צולם והועבר לידי ההגנה.
הפרקליטות מבקשת, בתגובתה, להפריך גם את הטיעונים כאילו היא דחקה ברב פינטו להודות בכתב האישום מבלי שידע את תוכנו. לטענתה, הרב פינטו חתם על הסדר טיעון לאחר שקרא והבין את תוכנו. הפרקליטות טוענת, להגנתה, כי אין לה מעורבות כל שהיא בכשל-ייצוג, ככל שנטען, מצד סניגוריו הקודמים של הרב פינטו. לדברי באי-כוח הפרקליטות, "טענת כשל בייצוג תבחן בזהירות רבה והיא תתקבל רק אם יוכח שנגרם למבקש עיוות דין וכי ישנו פוטנציאל ממשי בקבלתה לשינוי תוצאות המשפט". הפרקליטות כופרת בכך, וטוענת כי אין אלו פני הדברים, בוודאי שהם אינם נכנסים בגדר עיוות דין, ובאשר להודעותיו של תנ"צ ברכה - "אין מקום להעלות טענה כעת כי סניגוריו של המבקש לא היו מודעים אליה ו/או הסתירו אותה מפני המבקש".
|
4.
|
הערות News1: הפרקליטות ממשיכה לבלף
|
|
הפרקליטות ממשיכה לבלף גם בתגובתה הנוכחית לבית המשפט העליון. במקום להשיב באופן ענייני לטענות ולהאשמות, מנסה הפרקליטות "למרוח" את שופטי בית המשפט העליון. כך לדוגמה:
- הפרקליטות נמנעת, בתגובתה, מכל התייחסות למידע המובא בפני בית המשפט העליון, שלפיו התובעת בתיק פינטו, עו"ד רחלי חזן-פלדמן, הורתה לעו"ד רוזובסקי להסתיר מסמכים ולמנוע מהרב פינטו קבלת חומרי החקירה;
- הפרקליטות נמנעת, בתגובתה, ממתן הסבר: מדוע פעלה עו"ד חזן-פלדמן בניגוד לסדר הדין הפלילי ובניגוד לצו מפורש שניתן על-ידי השופט מודריק (שחייב מסירת חומרי החקירה לידי הנאשם), ומדוע שללה מהרב פינטו את חומרי החקירה;
- הפרקליטות מנסה להטעות את בית המשפט כשהיא מבקשת למנוע מסירת "ראיות חדשות", כביכול, לבית המשפט העליון (שאותן, אכן, לא ניתן להגיש, על-פי ההלכה הפסוקה); בעוד שהאמת היא: המדובר ב"ראיות נוספות", שאותן מבקש הרב פינטו להגיש לבית המשפט העליון, באמצעות בא-כוחו, או לחלופין - להורות לבית המשפט המחוזי לקבלן ולבררן (בקשה לאשר הבאת ראיות נוספות מותרת, על-פי ההלכה הפסוקה, גם בשלב הערעור).
השאלות שלעיל יועלו, קרוב לוודאי, בפני שופטי בית המשפט העליון, במסגרת הערעור, ואלה יתבקשו להכריע: האם אכן שיבשה הפרקליטות - בזדון או למצער תוך רשלנות חמורה - הליכי חקירה ומשפט בתיק כה רגיש, וכל זאת כדי למנוע חשיפת המידע המפליל נגד תנ"צ אפרים ברכה.
|
|