סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית אשר מחייב מעביד אשר מעסיק למעלה מ-25 עובדים לתלות במקום בולט את התקנון למניעת הטרדה מינית, מתכוון גם למעבידים אשר עובדיהם מפוזרים, פיזית, במקומות עבודה שונים. כך קבע (יום א', 26.4.09) שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי. חברת נועם יזמות ומסעדנות בע"מ, אשר מפעילה את רשת המסעדות 'קורוס' ברחוב ירמיהו 43 בירושלים, הועמדה לדין בגין אי תליית התקנון למניעת הטרדה מינית במקום בולט.
החברה טענה כי הדבר אינו עולה כדי עבירה, שכן החוק מחייב את המעביד אשר לו למעלה מ-25 עובדים לתלות את התקנון במקום בולט, ולחברה מספר עובדים נמוך מכך
בכל אחד מסניפיה.
השופט אייל אברהמי, תוך דיון בפרשנויות האפשרויות של לשון החוק, קבע כי הפרשנות המתבקשת ביותר מבין קשת אפשרויות הפרשנות היא האפשרות ולפיה חלה חובה על מעביד לפרסם את התקנון במקום בולט, באם הוא מעסיק למעלה מ-25 עובדים ב
מכלול מקומות העבודה שתחת פיקוחו.
לפרשנות זו הגיע השופט אייל אברהמי באמצעות
פרשנות לשונית, ולפיה, אם התקנות קובעות כי במידה שהעובדים מפוזרים על פני
מספר מקומות, יש לתלות את התקנון במספר מקומות אלו, באמצעות
פרשנות תכליתית, ולפיה תכלית החיקוק הינה להגן על עובדים במקומות עבודה גדולים, שם הטרדה מינית אפשרית יותר, ובאמצעות
עיקרון ההרמוניה הפרשנית ולפיו מונח בחיקוק יפורש על-פי האופן שבו הוא מתפרש בחיקוקים דומים: השופט אברהמי מצא כי שורה ארוכה של דיני עבודה אשר מטילים חבות מוגברת על מעסיקים אשר להם למעלה מ-X עובדים, מתייחסים למספר העובדים ב
מכלול מקומות העבודה.
נקבע כי החברה תעמוד לדין, ועליה להשיב לאשמה.