X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
פסק דינו של השופט אברהמי בעניין קורוס ממחיש מגמה של חריגה מפרשנות מצמצמת בדין הפלילי ומעבר לפרשנות תכליתית האמנם פרשנות תכליתית בדין ראויה? או שמא יש לברור את המקרים אשר ראויים לכך?
▪  ▪  ▪
כיד הדמיון הטובה. פרשנות תכליתית [צילום: בן-ציון ציטרין]
שופט: בעלי 'קורוס' לא פרסמו תקנון נגד הטרדה מינית
ענבל בר-און
נפסק כי החברה תועמד לדין על אי פרסום התקנון במקום בולט * נפסק כי החובה לפרסם את התקנון בבית עסק אשר מעסיק למעלה מ-25 עובדים חלה גם במקום בו העובדים מפוזרים
לרשימה המלאה

>
פסק דינו של שופט בית הדין הארצי לעבודה, אייל אברהמי, מבטא מגמה של מעבר מפרשנות מצמצמת בדין הפלילי לפרשנות תכליתית. בעוד שהגישה הקלאסית תפסה את סמכותה של המדינה להעניש כ'רע הכרחי' ועל כן גרסה כי מקום בו חיקוק פלילי מתפרש בשתי דרכים, תבחר הפרשנות אשר מקלה עם הנאשם, הרי שגישת הפרשנות התכליתית קובעת כי כל חיקוק יפורש על-פי תכליתו, גם אם עסקינן בחיקוק פלילי.
כלל הפרשנות אשר נדון בפסק דינו של השופט אברהמי הינו הכלל שבסעיף 34כא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ולפיו: "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות הפלילית לפי אותו דין". לכאורה, גם בחיקוק זה מגולמת הגישה ולפיה דין פלילי יפורש בצמצום, אך יש מי שמפרשים חיקוק זה כחיקוק אשר מבטא את גישת הפרשנות התכליתית, שכן מכוח סעיף זה ראשית יש לאתר את הפירושים הסבירים לחיקוק הפלילי, על-פי תכליתו, ורק משנמצאו פירושים אלו יש לבחור מבין הפירושים העולים בקנה אחד עם תכלית החיקוק, את הפירוש אשר מקל ביותר עם הנאשם. קרי, החובה לבחור בפירוש המצמצם ביותר חלה אך ורק כאשר הפירוש הינו 'סביר' ובהתאם לתכלית החוק.
מהלך דומה בוצע גם בפרשנות דיני המיסים. הגישה הקלאסית לפרשנות דיני המיסים ראתה בהטלת מס דבר רע, שכן היא פוגעת בזכות הקניין.
עם זאת, בפועל, רשויות המס לא יכלו להיצמד לפרשנות מצמצמת של דיני המס, וזאת בשל תכנוני המס של הנישומים אשר 'התחכמו' למילות החוק ומצאו, חדשות לבקרים, פרצות ופרשנויות יצירתיות אשר תאפשרנה להם להפחית את חבותם במס.
גישת הפרשנות התכליתית בדיני מיסים הסתמנה בפרשת קיבוץ חצור, שם עוצבה מחדש הגישה הפרשנית לדיני המס. השופט ברק קבע באותה פרשה כי גם דיני המיסוי יפורשו פרשנות תכליתית, וכי פג תוקפה של הגישה ולפיה הוראה הפוטרת ממס תפורש בהרחבה, והוראה אשר מטילה חבות במס תפורש בצמצום, שכן מיסוי הינו צורך חיוני ולא 'רע הכרחי'. על תכלית החוק, קובע ברק, ניתן להסיק ממקורות שונים, חיצוניים לדברי הכנסת. ועם זאת, הוא מותיר פירור לרפואה לגישה הישנה ולפיה הוראה אשר מטילה מס תפורש בהרחבה, בקובעו כי "אחרי ככלות הכל, אם לא הצלחנו לדעת מה התכלית של החקיקה, יש לבחור בפירוש המצמצם את חבות המס, כי בסופו של יום, הטלת מס הינה פגיעה בקניין".

תאגיד. יש לו זכויות? [צילום: אתר החברה]

דחפור הפרשנות התכליתית

עם זאת, דומה כי המעבר מכללי פרשנות נוקשים ("חוק המטיל חבות פלילית או פיסקלית יפורש בצמצום"), לכללי פרשנות סכמתים ורחבים, מפספס איזה ניואנס, אשר קשור במיהות הצדדים. אכן ישנו רציונל לפרש בצמצום חוק אשר מטיל מס כאשר מדובר בנישום הבודד, שהוא עוסק זעיר, פטור, או מורשה - בסדר גודל בינוני. חבות גדולה מדי במס כלפי אדם יחיד, אשר נושא בעול פרנסת משפחתו, תוך שהגדלת חבות במס תפגע באינטרס ההסתמכות שלו (במידה שהמס מוטל רטרואקטיבית) וביכולתו לכלכל את משפחתו, אינה ראויה.
כאשר מדובר ביחיד, אם כן, יש לפרש את החקוק המטיל מס בצמצום.
לא כן בחברות – כאשר היחידים שבהם ממילא מוגנים מאחורי ה"מסך" שלהם, וממילא, חברות ידועות בלהטוטי תכנון המס שלהן. חברות גדולות הן ממילא 'גוף פרטי בעל אופי ציבורי', בעיקר בעידן ההפרטה, וכל הרציונל של 'קידוש הקניין של הפרט' אינו חל לגביהן. הוא הדין באשר לחבות פלילית. תאגיד לא ייפגע מהטלת חבות פלילית עליו וזאת בשל 'תורת האורגנים' אשר קובעת כי תאגיד לא ישב בכלא (פשוט כי אינו יכול), אלא ישלם קנס. שוב, המיסוך בין האנשים החברים בתאגיד לתאגיד יגן עליהם מפני פשיטת רגל כלכלית במידה שקנס יוטל על התאגיד 'שלהם', מה גם שבעוד שמשנה הזהירות אשר החברה הדמוקרטית-ליברלית נוקטת טרם תרשיע אדם בפליליים, משנה זהירות אשר קשור בעבותות בזכות הפרט לכבוד, לחירות ולשם טוב, אינו אמור לחול כאשר עסקינן בתאגיד, שכן לתאגיד אין "כבוד" או "חירות" שיש להגן עליהם (נכון שישנם תאגידים אשר תוספים טרמפ על חוק איסור לשון הרע, ותובעים פרטים אשר מתחו עליהם ביקורת בשם "זכותם לכבוד" אבל זוהי אינה אלא דמגוגיה זולה, אשר מטשטשת בין מוניטין של מותג לבין כבוד של אדם).
מה גם שמרבית העבירות אשר מתייחסות לתאגידים מגינות על ערכים כגון שמירת הסביבה, זכויות העובדים וכדומה. דווקא כוחו הרב של התאגיד (בעידן ההפרטה, אף למעלה מכוחו של השלטון), מחייב הטלת חבויות עליו, ולא שמירת "זכויותיו" בדוחושב אורווליסטי, שכן זכויות, מטבען, אמורות להיות משויכות לבני אדם ולא לתאגידים.
על כן, המעבר מכללי פרשנות נוקשים של פרשנות מצמצמת כל אימת שהדין הוא פלילי או פסקלי, לפרשנות "תכליתית" שהיא פוסט מודרניסטית, מעין 'הכל ולא כלום' שכזה, הינו מעבר מתרסי מדי (קרי מעבר אשר 'חותך' בחדות רבה מדי לצד השני של המתרס), מכללי פרשנות נוקשים לכללי פרשנות אשר מתירים שיקול דעת שיפוטי.
ניתן לראות לאיזה אבסורד יכול להגיע שיקול דעת שיפוטי שכזה, וכאן דומה כי יש להביא דברים בשם אומרם: במאמר של עופר סטבון ב'הארץ' מיום 25.10.06. במאמר, "כבוד האדם" של התאגיד, כותב סטבון את הדברים הבאים:
"כמה ימים לאחר סיום חגיגות הפרישה המתוקשרות של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, התפרסם, בצנעה, פסק דין (בג"צ 4593/03, בנק המזרחי המאוחד נ' ראש הממשלה) השופך אור על השקפתו החברתית-כלכלית.
פסק הדין נסב על עתירתו של בנק המזרחי נגד סעיף בחוק יישום תוכנית ההינתקות, שאסר על בנקים לגבות עמלה בגין פרעון מוקדם של משכנתה על בית מגורים שפונה עקב יישום התוכנית. לטענת הבנק, הסעיף פגע באופן לא-מידתי בזכותו החוקתית לקניין. העתירה נדחתה, בין השאר משום שלנוכח המטרות החברתיות והלאומיות שבבסיס החוק, הפגיעה בזכויות הבנק הייתה מידתית.
אולם פסק דינו של ברק עסק גם בשאלה פרשנית רבת חשיבות: האם ההגדרה "אדם" ב"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" מוגבלת לבן אדם בשר ודם? האם זכויות יסוד חוקתיות כמו חופש הביטוי, הזכות לקניין או לפרטיות נתונות גם לתאגידים?
ברק פסק כי על-פי פרשנותו התכליתית, חוק היסוד חל גם על תאגידים. לטענתו, שלילת ההגנה החוקתית מתאגידים תפגע בסופו של דבר בבני האדם ה"מסתתרים" מאחוריו. מבחינה משפטית פורמלית, ייתכן שאין רבב בפסיקתו של ברק, שממשיכה מסורת משפטית שהחלה בארה"ב בסוף המאה ה-19, של הגנה על זכויותיהם של תאגידים. עם זאת, מבחינה מהותית, זו פסיקה בעייתית.
ראשית, זכויות בעלות מעמד חוקתי נהנות ממעמד משפטי חזק יותר והיכולת לפגוע בהן מועטה יותר. אף שהמשפט החוקתי נועד, לדעת משפטנים רבים, לשמש ככלי להגנתן של קבוצות חלשות באוכלוסיה, הרי שלהחלטת ברק יש משמעויות חלוקתיות ברורות - שכן בהינף יד פרשני היא העניקה זכויות חוקתיות לגופים רבי עוצמה כמו בנקים, חברות ביטוח או חברות תרופות".
הנה אם כן, כאשר דנים ב'פרשנות תכליתית' באופן כללי וסתמי, אפשר להגיע לטקסטים מכוננים מבחינת זכויות הפרט, כפי שמספר פסקי דין של בית המשפט העליון היו, אך אפשר גם להגיע לאבסורדים אורווליסטים שבו זעקתו של התאגיד, הקוזק הנגזל, נשמעת, והוא דוחף מרפקים בחוזקות ובעוצמות שלא נראו כמותן, בתור הממתינים לחסדי המהפכה החוקתית.
חשוב אם לעבור מגישת הפרשנות ה'תכליתית' לגישה פרשנית אשר מתווה פרמטרים ברורים יותר, אשר נהירים לכל: פרמטר מיהות הצדדים יכול להיות פרמטר כזה. למעשה, זהו פרטמר שמופעל בדיני העבודה: לעולם הסכמה של עובד לוותר על שכרו, לדוגמא, תיחשב בטלה וזאת מכוח עיקרון אי השוויון בין הצדדים, ונחיתות כוח המיקוח של העובד. גם את כללי הפרשנות בהרחבה/צמצום של חקיקה פלילית/פסקלית, יש להחיל תוך עירנות למיהות הצדדים.
פסק דינו של השופט אברהמי בעניין 'קורוס' הגיע לתוצאה ראויה, אמנם, אך נעדר את מלוא ההנמקה הנדרשת: יש לחרוג מן הכלל שבסעיף 34כא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 אשר קובע כי דין פלילי יפורש בצמצום, אך ורק כאשר עסקינן בתאגיד, או בגורם בעל כוח והשפעה על מערך זכויותיהם של אחרים. אחרת, יש להיצמד לכללים ברורים (כאשר עסקינן בזכויות הפרט לחירות/קניין) ולא לחרוג, כאשר מדובר בחירות הפרט, ל'פרשנות תכליתית' אשר אינה מותוות בידי שלדה של כללים ברורים, ואשר עלולה ברטוריקה פתלתלה להוביל לפגיעה בזכויות האדם.

תאריך:  01/05/2009   |   עודכן:  01/05/2009
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מפרשנות מצמצמת לפרשנות תכליתית
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: זכויות אדם
+
שאדון שטיין יחזור לאמריקה
עו"ד שמעון הצדיק  |  19/08/19 18:02
 
- אך כמובן שמותר לסרב ליהודי
הגלשנית  |  19/08/19 21:53
פורום: אקטיביזם שיפוטי
+
לוין, דובר החונטה המשפטית שוב
רון6  |  2/06/19 09:48
+
לפעמים אתה סתם מקשקש
אריה אל תבלבל מח  |  24/04/19 11:12
 
- חוסר הבנה פשוטה של הגיון בריא
אלי ליולקו   |  24/04/19 17:06
 
- תגובה
מורי  |  2/06/19 09:09
+
בית המשפט הרס את הדמוקרטיה
צרצר  |  7/05/18 19:20
 
- תפרפר אותם
פרפר  |  29/10/18 22:16
 
- הספיק לי לקרוא משפט אחד
אלי ליולקו   |  17/04/19 10:33
+
בנט צודק ..קפצנו משמגר ואגרנט
אוליבר וונדל   |  8/07/18 12:03
+
מה הוא מתערב
j/n  |  4/07/18 16:19
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אריה דרוקמן
בניסוי ניהולי ידוע ששני צדדים רבים ביניהם על אותו תפוז. בפועל, אחד הצדדים יכול להיבנות מהקליפה, והצד האחר יכול להיבנות מהמיץ. שני הצדדים לא מעלים על הדעת כי התפוז (ארץ ישראל) יכול לשרת את שניהם בהצלחה. מי יגלה זאת להם?
עו"ד זיו שרון, עו"ד ניר הורנשטיין
הסכמי נטו בין צדדים בעת מכירת מקרקעין, מעוררים לא אחת סוגיות מעניינות    לאחרונה נדונה השאלה האם כוללת ההתחייבות לכסות גם את מס ההכנסה העשוי לחול על העסקה
אמיר קוליק
הפוליטיקה הלבנונית מחולקת כיום למחנה ה-14 במרס, המחנה האנטי סורי אשר התלכד סביב רצח חרירי, ומחנה ה-8 במרס, המחנה הפרו-סורי, אשר כולל את חיזבללה ואמל    מישל עמאן, למרות אנטי סוריותו, הצטרף למחנה ה-8 במרס
רו"ח חננאל ובר
כיצד יידע יהודי אם הפרגון הינו חלק מנשמתו? המבחן היומי שלו קל ביותר - אם עמיתו לעבודה השיג משהו לטובתו שלו עצמו או לטובת החברה, האם הוא שמח בלבו או שמא הוא שתק ולא פצה פיו? שתיקתו שווה לאי-פרגון
שבתאי עזריאל
לא צריך להיות פוליטיקאי או עבריין כדי להתנגד למערכת המשפט. ועדת איתור בראשות השופטת העליונה מרים נאור, המליצה על ברלינר כמועמדת לנשיאות בית המשפט המחוזי בתל אביב. כל אדם שפוי, הגון ואינטליגנטי, צריך להשליך בליסטראות על המינוי הצפוי
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il